מוזי ורטהיים: "בעלי השליטה בבנקים הם לא חבורה של תאבי בצע"

"האחריות של בעלי השליטה של הבנקים היא גדולה. הם בוודאי אינם ילדים. זו שטות גמורה להגדיר אותנו או להתייחס אלינו כחבורה של אנשים שעיניהם לטושות רק לבצע כסף, או ככאלה שמתעלמים מטובת הציבור, דעת הקהל או טובת יתר בעלי המניות. נשאלתי לא פעם בעניין שכרו של מנכ"ל בנק מזרחי

את הדברים אמר ורטהיים בהרצאה שנתן בתוכנית לניהול משא ומתן של להב בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ביום חמישי האחרון. ורטהיים הרשה לעצמו להתייחס בהרחבה לסוגיית שכר הבכירים במשק והתגמול באופציות. עוד אמר כי "יש מי שחושב שדירקטורים חיצוניים הם תרופת פלא למחלות שבעלי השליטה גורמים להן. אין לי דבר נגדם, אבל זה לא נכון".

"השכר הגבוה של המנכ"ל נגזר מהסביבה התחרותית"

"בכוונה תחילה ובדם קר הטלנו על יונס את משימת ניהול הבנק, שאין קשה ממנה. הטלנו עליו למזג בין שני בנקים וליצור סינרגיה שפירושה היה שליחה הביתה של מאות עובדים ושינוי בהגדרת התפקיד של עוד עשרות", אמר ורטהיים. "זה הדבר הכי קשה בחיי מנהל. יונס ביצע את המשימה בכישרון ועל זה שילמנו לו יפה, יפה מאוד אפילו ואולי גם לא מספיק. פעילות חריגה דורשת תגמול חריג ומיזוג בין שני הבנקים בהחלט היה משימה חריגה.

"אני מעורב גם בתחום הטלוויזיה כבר 15 שנה. אף שאני מכיר את התחרות הקשה בשוק המשקאות הקלים, אני לא זוכר תחרות חריפה כמו זו של זכייניות ערוץ 2 קשת ורשת וערוץ 10. מנכ"ל קשת אבי ניר מספר לי ש־80% מזמנו מושקע במאבק רגולטורי. הסביבה התחרותית והסביבה הרגולטורית הקשה הן גם גורם בקביעת התגמול שלו".

אלא שלדברי ורטהיים, גם אם מקבל השכר זכה בו בצדק, אסור להתעלם מהביקורת הציבורית. "ברור לי שאסור לשכוח ולו לרגע שהתגובה הציבורית לא מאחרת לבוא, ושהיא לא מתחשבת תמיד בעוצמת התחרות, בגודל המשימה שיש למנכ"ל או בכישוריו", אמר. "לנגד עיני הציבור עומדים מספרים. יונס ויתר על בונוס בתמורה לאופציות של 2.25%, והוא זרק את יהבו על השבחת העסק ועליית ערך המניה. תוך מספר חודשים הוא עשה סכום יפה, ובאו אליו בטענות על כך שהרוויח 18 מיליון שקל מעליית ערך המניה. זה סילוף של האמת, אבל גם ברור לי שצריך להיזהר עם הדברים האלה, ושגם את התגובה הציבורית אפשר להבין. מדובר במספרים גדולים, וכשמשווים אותם להכנסה של מסעודה משדרות או של גברת כהן מחדרה, אלה מספרים שקשים לעיכול, אבל לא תמיד התגובה הציבורית גם נכונה כלכלית".

"אופציות מתגמלות בצורה דומה גם כשהתרומה שונה"

"יש שאומרים שאופציות הן רעה חולה", התייחס ורטהיים לשיטת התגמול השנויה במחלוקת. "לדעתי זה נכון כשהן מתממשות במחירי שוק, כי אז הן מתגמלות גם מנהלים טובים וגם בינוניים. אצלנו במזרחי יש 300 מקבלי אופציות, גם להם נתנו אותן בדם קר ובכוונה תחילה, אבל כאן אני יכול להגיד שאנחנו לא לגמרי שקטים עם זה, כי בעוד שהאופציות מתייחסות לכולם בצורה דומה התרומה של כל אחד שונה. אבל כשהבונוס או האופציות ניתנו על סמך עליית המניה שמקורה בהשבחה אמיתית של הפעילות - אני לא רואה בכך בעיה".

ורטהיים ציין כי לדעתו ראוי לבצע שינויים רטרואקטיביים בתשלומים, ואמר כי "לחברה צריכה להיות זכות חוזית להתאמות בשכר גם בדיעבד. מתפקידו של הדירקטוריון לדרוש שסעיף כזה יוכנס לחוזים. זאת בדיוק כמו שלדעתי ההחלטה בעניין תמלוגי הגז היתה נכונה ומידתית. ועדת ששינסקי עשתה עבודה רצינית, שגם המשמעות שלה היא התאמה אחורנית. צריכה להיות זכות כזו לא רק בגז אלא גם בתגמול מנהלים, צריך לחזור מהחוזה אם התוצאות העסקיות מחייבות את זה".

"האחוז שמהווה שכר המנכ"ל מהרווח בישראל גבוה מדי"

ורטהיים גם התייחס לשכר הגבוה בחברות הציבוריות, וציין כי בישראל בחלק מהמקרים התגמולים גבוהים מדי. "אם מסתכלים על טבלת שיאני השכר בחברות ציבוריות ישראליות ב־2009, רואים שהמנהלים קיבלו כשכר אחוזים גבוהים מאוד מהרווח, הרבה מעל המקובל באירופה וארצות הברית", אמר. "השיאן היה דוד קמיניץ, מנכ"ל דלק ישראל, שעלות השכר שלו עמדה על 12 מיליון שקל, שהם 11% מהרווח, וזאת כתוצאה מהאופציות שקיבל. בעיני זה אחוז שאינו מתקבל על הדעת. זה חריג בכל קנה מידה, אבל אנחנו כלכלה קטנה ומקבלי השכר רואים עצמם כוכבים. חלק מהם אכן כוכבים, אחרים פחות".

ורטהיים העיר כי הוא בהחלט סבור שיש לרסן את שכר הבכירים במשק, אך חקיקה אינה הדרך. "הצעת החוק של ועדת נאמן, שמטילה את העומס על הדירקטוריון, נכונה", אמר ורטהיים. "הממשל התאגידי הוא שצריך להיות בעל הבית בעניין התגמול. עד היום הממשל התאגידי לא תמיד עמד במשימה, ורבות מההערות (בעניין השכר הלא פרופורציונלי - נ"ס) היו נכונות. בעלי המניות אינם יכולים להשתתף במישרין בהחלטות על תגמול. הדירקטוריון אמור להכיר את כל הנפשות הפועלות, הביצועים, הכשלים והדרך להימנע מכשלים שבדרך. לכן, טבעי להטיל עליו גם את האחריות לתגמול".

בעניין פערי השכר ציין ורטהיים כי לדעתו חשוב לשמור על "פער סביר בתוך שדירת הניהול עצמה - ששכר המנכ"ל יהיה מותאם לשכר הסגנים שלו ומטה. שמעתי מיוג'ין קנדל (ראש המועצה הלאומית לכלכלה - נ"ס) שיש חברות עם פער בשכר של 1 ל־10 בין המנכ"ל למנהלים שמתחתיו. לא נתקלתי במקרים כאלה, אבל אם הם קיימים הרי שזו פצצה מתקתקת. אסור שמנכ"ל ישתכר פי עשרה מהסגנים שלו ואפילו לא פי ארבעה או חמישה יותר מהם, אפילו כשהמנהל הוא כוכב. המשמעות של 'כוכבות' היא לתרגם אותה לעבודת צוות, ליצור צוות קוהרנטי, נמרץ ואיכותי, שמסייע למנכ"ל בעבודתו. לכן, אם שכר המנכ"ל הוא בפער גדול מדי, זה יוצר מתיחויות, אי־שקט ועזיבות, ואת זה צריך למנוע".