איזו מילה חסרה בשפתנו?

אחת הביקורות הכי חשובות על המדע המודרני - והכי נשכחות - מקופלת ב"חוק פטיש הזהב" שהגה הפסיכולוג היהודי־אמריקאי אברהם מאסלו. "כאשר יש בידיך פטיש", כתב מאסלו בספרו מ־1966 "הפסיכולוגיה של המדע", "מפתה להתייחס לכל דבר שאתה נתקל בו כאל מסמר".

ואכן, בכל פעם שאנחנו מריעים למדע פורץ דרך שמסביר מחדש את העולם, אנחנו שוכחים שהוא לאו דווקא מחדש, ולפעמים רק מציע זווית השקפה צרה אחרת. מברג במקום פטיש. העידן המודרני גרם לנו לאמץ מטאפורה של מכונה כדי לתאר את המציאות, לשכוח שזו מטאפורה, ולהאמין שארגונים הם באמת "מערכות" עשויות אנשים, עם רכיבים ועם חוליות חזקות וחלשות. הפופולריות של הפסיכולוגיה שכנעה אותנו שחברות ומדינות נוהגות לפי עקרונות פתולוגיות הנפש שהגדיר פרויד. הכלכלה גרמה לנו להאמין שמשהו בעולם מציית לנוסחאות הכלכלנים, והכלכלה ההתנהגותית השכיחה את אותן הנוסחאות. ובשנים האחרונות מסדירים מחדש את מחשבותינו מושגים מתחום המחשב ומערכות ביולוגיות מתקדמות. אתמול חיינו בעולם מלא מסמרים, היום הוא מלא ברגים ומחר הוא ייראה מלא סיכות. האם זו באמת התקדמות?

איזו מילה חסרה בשפתנו? צילום: טל בדרק

לכן מעניינת ההתארגנות של 164 אינטלקטואלים מהמשפיעים בעולם לטקס השנתי של המגזין לרעיונות מתקדמים Edge.org, שבמסגרתו שולח כל אחד מהמשתתפים תשובה לשאלה זהה אחת. בשנה שעברה השאלה היתה "כיצד משנה האינטרנט את צורת החשיבה שלך?", ולפני כמה שבועות התפרסמה שם, על רקע פרשת אתר ההדלפות ויקיליקס, שאלה מחוץ למניין, "מי רשאי לשמור סודות מהציבור?".

השאלה השנתית הפעם היא "איזה מושג מדעי ישפר את יכולות החשיבה והניתוח של כולנו?". מנסחיה הם חוקר המוח סטיבן פינקר וחתן פרס נובל לכלכלה דניאל כהנמן, והתשובות שזרמו מריצ'רד דוקינס, נאסים טאלב, בריאן אינו, ג'ורג' לייקוף ו־160 עמיתיהם מצטברות באתר לכדי ספר עב כרס, עשוי פרקים קצרים ופוקחי עיניים.

נשיא מכון ויצמן לשעבר וחתן פרס ישראל פרופ' חיים הררי המליץ להוסיף לאוצר המילים שבהן אנו מנתחים את העולם את המונח "קצה המעגל". הררי כותב שאנחנו מסבירים לעצמנו את העולם בעזרת תבניות גיאומטריות, ולכן נוהגים לחשוב שקיצוניים בשני הקצוות אכן נמצאים ב"שני קצוות", בעוד שלמעשה, כדבריו, סטאלין והיטלר היו זהים; 100% מסים יובילו לאותה תוצאה כמו 0% מסים; והרדיקליים שבפעילי השמאל ולוחמי החופש והרלטיביזם תומכים, בפועל, בחמאס ובמשטר האימים של איראן. המונח "קצה המעגל", המקום שבו הקיצוניים נפגשים, יעזור להבין דברים אחרת.

הפסיכולוג הווארד גרדנר, מי ששינה את האופן שבו אנו מתייחסים למושג אינטליגנציה, ממליץ דווקא להיזכר בעיקרון ישן: מבחן ההפרכה של קרל פופר. אנחנו לעולם לא יודעים משהו עד שלא עשינו כל שביכולתנו כדי להפריך אותו, ומה שאי אפשר להעמידו במבחן ההפרכה לעולם לא יכול להיקרא עובדה, אמת או מידע, אלא רק אמונה או אידאולוגיה. בתקופה שבה מתווכחים על ההתחממות הגלובלית ומעמתים את האבולוציה מול הבריאתנות, צריך לזכור שבלי מבחן הניסוי וההפרכה, הדיון נהפך לוויכוח בין פנטזיות ומשאלות לב.

המתמטיקאי ג'ון אלן פולס ממליץ שנלמד את עקרון ההתפלגות בסטטיטיקה, כדי שנפסיק לחשוב במונחים המטעים לעתים "ממוצע" ו"חציון" ונבין שאי אפשר באמת לכמת את העולם. והקלאציסיסט ג'יימס אודונל מזכיר רעיון של הרקליטוס, פילוסוף חידתי שקדם לסוקרטס, שלפיו אין באמת המשכיות בעולם, הכל נמצא בהשתנות תמידית, ורעיון העקביות הוא בעצמו אמונה תפלה.

164 המושגים והרעיונות באירוע "שאלת השנה" של edge.org אינם מסתדרים זה עם זה בשלשות. אבל הקריאה באוסף המחשבות המרתק הזה גורמת לנו להבין כמה מקובעת יכולה להיות המחשבה שלנו, וכמה הרבה עוד יש שם בחוץ.