חשיפת "כלכליסט": "הכנסתי את עו"ד שגב לתיק והוא פעל נגדי מאחורי גבי"

בשבוע שעבר נחקר במשך שעות בבית המשפט עו"ד יעקב וינרוט המשמש עד התביעה המרכזי נגד עו"ד יוסי שגב. שגב מואשם באי־תשלום מע"מ בהיקף 2.8 מיליון שקל במסגרת תיק הירושה של משפחת אייזנברג. וינרוט העיד על האירועים ולאחר מכן נחקר בידי שגב בעצמו.

מדינת ישראל נגד עו"ד שגב

יוסי שגב מואשם בהתחמקות ממס על תיק אייזנברג

סכסוך הירושה של משפחת אייזנברג

שלב 1: כך נוצר הקשר עם שגב

לפי עדותו של עו"ד יעקב וינרוט, בתחילה הוא קיבל על עצמו את ייצוגן של האם לאה אייזנברג ושתי בנותיה, אמילי וליז. לפי צוואתו של שאול אייזנברג המנוח, הן קיבלו רק אחוזים מעטים מהעיזבון שעיקרו הוענק לבן ארווין, ולכן ביקשו לתקוף את הצוואה.

לדברי וינרוט, הוא יזם את צירופו של עו"ד יוסי שגב לתיק: "הקשר נוצר באמצעותי. יש לי הערכה מקצועית גבוהה מאוד לעו"ד שגב, בעיקר בעניינים מסוג זה". וינרוט הוסיף כי מסיבה אסטרטגית נוספת הוא חשב ש"מן הראוי שיוסי יצורף לתיק. הנאשם ייצג את ליז הרדי ואני את האם והבת אמילי", אמר וינרוט.

עוד סיפר וינרוט בעדות כי דרש תמורת הפנייתה של ליז הרדי לייצוג של שגב שליש משכר הטרחה שיקבל שגב בסופו של דבר (כמקובל פעמים רבות אצל עורכי דין המעבירים לקוח לפרקליט אחר).

שלב 2: "הרעיון המבריק של שגב"

וינרוט העיד שכבר בתחילת הדרך הוא ושגב סיכמו על שיתוף פעולה בייצוגן של האם ובתה ליז (הבת אמילי יוצגה עם עם האם) והסכמים ברוח זו גם נחתמו בין השתיים. הוא סיפר כי במסגרת אותו שיתוף פעולה הגה שגב "מהלך מבריק" ששיחק לטובתן של השתיים. "היה דבר מבריק ששגב עשה בתחילת הדרך: היה לו עורך דין בשם ארליך (שם פרטי חנוך — ע"ר) והוא שלח אותו לאנגליה. הוא הצליח לדבר עם עורך דין שהיה קשור לצוואה. אותו עורך דין ככל הנראה היה סבור שהוא מדבר עם עו"ד טוביה ארליך מהמשרד של הרצוג פוקס נאמן (שייצג את ארווין, ע"ר). התוכן של השיחה הוקלט והוא היווה בסיס לטיעון בדבר תקיפת הצוואה. אחר כך פנינו לבית המשפט בבקשה לתקוף את הצוואה".

קלטת זו עלתה בהמשך בחקירתו הנגדית של וינרוט, שנערכה על ידי שגב עצמו. מדבריו של שגב ומעדותו של וינרוט עולה כי הפרקליט השוויצרי טעה לחשוב כי מולו נמצא אחד מנציגיו של ארווין, והוא הוקלט אומר אמירות שונות שלטענת וינרוט ושגב שיחקו לטובתם. קלטת זו עמדה כבר ב־1997 במרכזם של הליכים פומביים בבית המשפט.

לפיכך, שגב ביקש מווינרוט לאשר בחקירתו כי הוא (שגב) יזם את הרעיון לשלוח את עו"ד חנוך ארליך לשוויץ. וינרוט אישר את הדברים. בהמשך אישר וינרוט כי אכן ראה בקלטת הישג משמעותי שהביא שגב לתיק.

שגב המשיך בחקירה וביקש שווינרוט יאשר כי השימוש בקלטת שיחק למעשה בעיקר לטובתה של האם לאה והיה עשוי להגדיל באופן משמעותי את החלק שלה בעיזבון. זאת, לדבריו, לעומת הבת ליז, שבמקרה שלה הנסיבות היו הפוכות: שימוש בקלטת יקטין מעט את חלקה. וינרוט אישר את הדברים.

יוסי שגב (משמאל) ובנו בועז על היאכטה של ארקדי גאידמק (עם הגב למצלמה) צילום: אוראל כהן

שגב הודיע בשלב זה: "אני מתעקש, והסיבה היא שאנו מצטווים על פי הדין לראות מי היתה הנהנית הדומיננטית מהשירות המשפטי כי היא זו שנחשבת כמקבלת השירות".

שלב 3: הקרע - "שגב פנה מאחורי גבי ליעקב נאמן"

על פי עדותו של וינרוט, הקרע בינו לבין שגב התרחש זמן מה לאחר מכן כאשר גילה בדיעבד ששגב פנה מאחורי גבו לעו"ד יעקב נאמן, שייצג אז את הבן ארווין. וינרוט העיד כי "אחרי שהתחלנו לעבוד יחד הופיע עו"ד יעקב נאמן בבית המשפט (בהליך משפטי אחר - ע"ר) וטען שעו"ד שגב פנה אליו מבלי ידיעתי, לנהל איתו מו"מ מבלי שלי היה מושג קלוש על כך".

התובע שאל: אתה זוכר מתי היתה התקשורת בין שגב ליעקב נאמן לפי מה שנודע לך?

וינרוט: "יעקב נאמן העיד בביהמ"ש בנובמבר 1997, מיד אחרי שהפניתי את ליז הרדי ליוסי שגב".

יעקב וינרוט. "שגב פנה מאחורי גבי לעו"ד נאמן" צילום: עמית שעל

התובע: בשם מי הוא פנה לנאמן?

וינרוט: "עו"ד נאמן מסר שיוסי... ניהל איתו מו"מ בלעדיי ומבלי שהיה לי מושג על כך. מובן שדבר זה פגם במערכת היחסים בין הצדדים".

התביעה הציגה לווינרוט מסמך מנובמבר 1997, ווינרוט אישר שמדובר במכתב שהוא כתב לאחר שגילה כי שגב פנה ליעקב נאמן. "מכתב זה התבסס על מה שאמר פרופ' נאמן שעו"ד שגב פנה אליו וביקש לעשות איתו יד אחת, קרי שליז תעשה יד אחת עם ארווין נגד הלקוחות שלי ושיעקב נאמן הזדעזע מהרמה האתית שלו. זה מכתב שבו אני מתייחס למה שיעקב נאמן אמר".

שלב 4: סכסוך הירושה מסתיים בפשרה

בסוף 1998 נחתמה בסופו של דבר פשרה בין הצדדים במשפחת אייזנברג. לגבי תהליך השגת הפשרה העיד וינרוט: "אנו גמרנו הסכם פשרה עם ארווין, אני וטוביה ארליך ממשרד הרצוג פוקס נאמן מתפללים באותו בית כנסת, ובמוצאי יום כיפור אמרתי לטוביה... 'בוא נפסיק לקרוע את המשפחה ונגמור עם זה'. כך התחילה הדרך. זו לא היתה דרך פשוטה: אחרי הסכמה עקרונית עברו שבעה מדורי גיהינום, ובסוף נחתם הסכם". וינרוט הוסיף וטען כי "יוסי היה נגד הפשרה וטען שהיא מקפחת את הלקוחה שלו".

שלב 5 - וינרוט נגד שגב: האם נהנתה, אך לא קיבלה שירות פורמלי

במהלך הדיון הציג שגב את עמדתו ולפיה מי שנהנתה מהשירות המשפטי שנתן היתה האם שגם שילמה את שכר הטרחה. לכן, אמר, הפירוש של "שירות משפטי" בחוק המע"מ צריך להיות כי השירות ניתן לאם.

במסגרת חקירתו הציג וינרוט עמדה שלכאורה נועדה לסתור דברים אלה של שגב. "יש פה טעות מתודית ולא סתירה", אמר וינרוט. "אני רוצה להסביר את עצמי, אני רוצה פעם אחת להשתמש ביכולות שלי. הניחו רגע לעורכי הדין ולתיק הזה. בואו נלך למקרה ניטרלי לגמרי".

וינרוט נתן כדוגמה שני אנשים שרוצים להשיג זיכיון למכרה יהלומים: "שני הצדדים רצים ופועלים להשיג את הזיכיון, כל אחד בדרכו שלו. האם בסופו של דבר הפעולה שנעשתה לב' מועילה לא'? התשובה בוודאי כן. השאלה אם א' פנה לאותו עורך דין וביקש ממנו שירותים באופן פורמלי? התשובה היא לא".

על משמעות ההבדל הרחיב וינרוט ואמר: ההבדל הוא בין הצד הפונקציונלי לבין הצד הפורמלי... מבחינה פונקציונלית, כל מה שיוסי שגב עשה הצמיח ברכה ללאה אייזנברג, וכל מה שאני עשיתי הצמיח ברכה לליז הרדי". עם זאת, הוא אמר: "במישור הפורמלי, יוסי שגב אף פעם לא היה עורך דין של לאה. הוא לא חב כלפיה חובות אתיות של עורך דין־לקוח... אני לא מאמין שיוסי שגב יבוא ויגיד שהוא היה עורך דין של לאה".

גם את הטענה שהפעולות המשמעותיות בתיק בוצעו בחו"ל, ניסה וינרוט להפריך: "שאלתם אותי אם הזמנו מיוסי שגב שירותים בחו"ל, ואת זה בכלל לא הבנתי. מה זה שירותים בחו"ל? המגרש היה פה, התמודדנו פה. מה שזכרתי היה שמה שיוסי שגב עשה בחו"ל זה אותה פעולה של עו"ד ארליך... אף אחד לא ביקש ממני ולא מיוסי שגב שירותים בחו"ל... הכל היה פה".