סין: הבעיה של העולם
איך הפכה סין ממנוע הצמיחה לנטל על כלכלות העולם
סין מציגה לעולם עמדות מאוד ברורות אך לאו דוקא נוחות, הן במישור הכלכלי והן במישור הגיאופוליטי. במישור הכלכלי, מדובר בוויסות המטבע, שוק כסף לא יעיל, מיסוי על השקעות בנדל"ן של זרים ועוד. במישור הגיאופוליטי, קשה להתעלם מחלקה במשבר קוריאה, מהמתח שהיא יוצרת בים יפן ובטיוואן ומעמדתה בנושא איראן.
לפני עשור בדיוק היתה לי ההזדמנות לקבל סיור מודרך בסין, על ידי אדם שניהל מפעל של חברה ישראלית. מסקנותיי אז היו ברורות: סין הולכת להתפתחות כלכלית מדהימה אשר תשנה את פני הכלכלה העולמית. עוד הערכתי כי התפתחות זו תוביל אותה לשאוף לממש את השטר הכלכלי ולהפכו לכח השפעה עולמי, בין היתר באמצעות כוח צבאי.
אולם במהלך המשבר ולאחריו בו ארה"ב וכלכלות המערב חוו האטה ואילו סין המשיכה לצמוח בקצב המתקרב ל-10%, התבררו תובנות חדשות. התובנה העיקרית היתה עד כמה יחסי הכוחות בין הגושים השתנו. עד כמה רב כוחה הכלכלי של סין וכמה רבה חשיבותה בכלכלה העולמית. כתוצאה מכך, עברה סין לשלב השני בתהליך התפתחות הכלכלית: תהליך העברת הכוח מצמיחה מוטת יצוא, לצמיחה פנימית.
ניהול אינטרסים
שלב הצמיחה הפנימית מחייב ניהול אינטרסים שונה ומנוגד במידה רבה לזה של שאר העולם. הביטוי הברור והמיידי לכך הוא הגברת הוויסות על העסקים של סין עם חברות זרות: כל עסקה עם זרים עוברת דרך הפקיד הממשלתי הבכיר ביותר באיזור. בנוסף, סין החלה במיסוי אשר משנה את הכדאיות של הזרים. השלב הבא יכול להיות מיסוי מפלה על זרים, חיוב להעביר שליטה לשותף מקומי בתוך זמן קצוב ואפילו הלאמה.
כאשר אלו יקרו, ניתן יהיה להניח כי אנו עוברים לשלב השלישי בתהליך, שלב ההידרדרות ביחסיה של סין עם חלקים רבים בעולם. כבר היום יש סימנים לכך: עמדות תוקפניות בענייני המזרח הרחוק, תמיכה באיראן באמצעות התנגדות לסנקציות נגדה.
הפנים על חשבון החוץ
יהיה זה בלתי הוגן לדבר על סין בלי לציין כי ארה"ב מנהלת אינטרסים משלה, שומרת על דולר חלש ומנסה לתמוך בפעילות הכלכלית של עצמה. אבל ההתנהלות של סין בהחלט חריגה ואף חדשנית, בדאגה לאינטרס הפנימי שלה, ובמידת חוסר ההגינות כלפי העולם.
עוצמתה של סין מאפשרת לה להרגיז את כולם ולנהל מלחמה כלכלית. זה סוד ידוע כי היואן הסיני הוא חלש באופן בלתי סביר ביחס לכלכלה שצמחה תחתיו. כמו בכלכלה הריאלית, גם בשווקים הפיננסים בסין הכל מכוון מלמעלה: ריבית גבוהה ללווים וריבית אפסית למפקידים, ויסות הכוחות בין הבנקים והגבלת בנקים זרים. ויסות קיים גם במחירי חומרי הגלם, כאשר סין מווסתת את הכמויות אשר ניתן לייבא ואו לייצא מהמדינה.
להנהגה הסינית אין עכבות המקובלות בהנהגות הכלכליות המערביות ולעיתים היא נוהגת בביריונות: מכריזה על העדפה של מטבע מסויים, מווסתת מחירים בשוק אחר וכן הלאה. הקריאות המופנות אליה בפורומים הגבוהים ביותר, לא עוזרות.
לאן זה יכול להוביל?
אחת מתופעות הלוואי של המשבר הכלכלי האחרון היתה תחילת מגמת התפוררות הדבק הגלובלי, אותו אינטרס אשר הביא לגלובליזציה של העשור הקודם. לאחר המשבר, הגלובליזציה התחלפה בפרוטקציוניזם, נטיה של מדינות לחזק את כלכלתן על חשבון כוחן של האחרות.
מסיבה זו היואן הסיני צפוי להמשיך ולהתקדם באופן איטי מאוד בשנה הקרובה, למרות שערכו לוקה בחסר של כ- 40% ביחס לדולר.
בנוסף למדיניות המטבע שלה, סביר כי בטווח השנה הקרובה נראה הסלמה בעמדות של סין. גם מבחינתה של ארה"ב, ניתן לצפות לעמדה נוקשה יותר. בסוף השנה הנוכחית מתוכננת להפתח מערכת הבחירות של ארה"ב. לקראת שנת בחירות, העמדה האמריקאית הרשמית של הנשיא אובמה עשויה להיות נוקשה ובלתי מתפשרת.
זהו מתכון בדוק להסלמה. שני כוחות עצומים המתנהלים באופן בלתי מתפשר, בכיוונים מנוגדים. המשחק כאן הוא משמעותי הרבה יותר, כאשר האחד קורא תיגר על מעמדו של האחר. מלחמת קיום.
העבר מלמד כי מדינה אשר פיתחה צי גדול של אוניות מלחמה, הגיעה בטווח של כמה שנים לעימות צבאי. נכון להיום, הצי הצבאי של סין הוא הגדול ביותר בעולם.