קבלו את הבוס

ראש הממשלה בנימין נתניהו מאותת. כשראש הממשלה אומר "אני אבחן את מסקנות ועדת ששינסקי" ומיד לאחר מכן מודיע כי בכוונתו להיפגש עם כל מי שמסקנות הוועדה נוגעות אליו, הוא למעשה מסמן לכולם שהתחיל פרק חדש בספר ההיסטוריה של ועדת ששיסנקי. אם עד כה התעסקה הוועדה בחלק התיאורטי, האקדמי

שינוי קטן במסווה של שינוי גדול, או להפך

בתרחיש אחד נתניהו נותן לטייקוני הגז, הממורמרים ממילא, הזדמנות לשחרר קיטור. בתרחיש זה נתניהו פועל נכון, לפחות בכל הנוגע לחשבון הרווח וההפסד האישי שלו. יעלו נפגעי ועדת ששינסקי בזה אחר זה ללשכתו בירושלים וישמיעו את קולם. ראש הממשלה יוכל לרשום לעצמו נקודות מול אותם נפגעים גם אם ישנה ולו במעט את ההמלצות. ממילא אלו אמורות להתמתן במעבר למגרש הפוליטי.

לפי התרחיש השני, נתניהו החל אתמול בתהליך סירוס מקיף של המלצות ועדת ששינסקי. הוא ייפגש עם יצחק תשובה, הבעלים של קבוצת דלק, ועם צ'אק דוידסון, מנכ"ל נובל אנרג'י, שתיים מהיזמיות הגדולות מאחורי קידוח הגז בישראל. אלו ישמיעו לו בדיוק את אותן הטענות שהשמיעו בפני הוועדה, אם בצורה ישירה ואם בצורה עקיפה. נתניהו יאמר שהוא מאוד התרשם מדברי הטעם שהשמיעו היזמים, וכי על מדינה לעודד את יזמיה להמשיך ולחפש גז במעמקי הים. "זה הרי אינטרס של כולנו", הוא ינמק, "ואסור לנו, כמי שמופקדים על עתידה הכלכלי של מדינת ישראל, להבריח יזמים מהסוג הזה". לכן, כך יאמר נתניהו, "החלטנו לתמרץ את היזמים". כדי להסוות את העובדה שמסקנות הוועדה לא סורסו אלא שונו רק במעט (מעט ששווה הרבה כסף), ראש הממשלה לא יפסיק להסביר לנו עד כמה גדולה הרפורמה, עד כמה חלקה של המדינה מתקבולי הגז עלה לעומת מצב האפס ומי באמת דאג לחלוקה שווה יותר של מחצבי המדינה.

מה יודעים המשקיעים?

ובינתיים, בשוק ההון שקט. כל כך שקט שנראה כאילו המשקיעים רחוקים מלהאמין שהמלצות ועדת ששינסקי יאומצו. מניתוח שערכנו ב"כלכליסט" בשבוע שעבר עולה כי שווי גילויי הגז תמר ולווייתן, כפי שהוא מתומחר על ידי שווי השוק של שותפויות הגז הנסחרות בבורסה, צריך לצנוח בכ־40%–50% אם המלצות הוועדה ייושמו. זה עדיין לא קרה וגם לכך יש שני הסברים: או שהמשקיעים מתקשים להשלים עם המתמטיקה הנגזרת מההמלצות ומעדיפים לטמון את ראשם בחול, או שהם כבר קראו את המפה הפוליטית והאיתות של נתניהו מאתמול רק אישר להם שהם פועלים בכיוון הנכון.