עיני והארגונים סיכמו: שכר המינימום יעלה ל-4,300 שקל
העלייה תבוצע בשתי פעימות; 250 שקלים ביולי ו-200 שקלים באוקטובר 2012. עיני: "אני מאמין שהאוצר יצטרף להסכמה לאחר שהעניין סוכם עם המעסיקים". עמיר פרץ: "העובדים בשכר מינימום הם היחידים במשק שלא קיבלו העלאת שכר במשך ארבע השנים האחרונות"
עיני אמר הבוקר: "הבטחתי שנושא שכר המינימום יעלה לדיון מול המעסיקים ולאחר מכן מול הממשלה. אמרתי שהדרך הנכונה היא לנסות ולהגיע להסכמה עם המעסיקים. ניהלנו משא ומתן רצוף רחוק מאור הזרקורים לראות כיצד מצד אחד אפשר יהיה להעלות את שכר המינימום לרמה ראויה ומצד שני להביא למצב שכל המעסיקים יסכימו לה".
עוד אמר עיני: "הצלחנו להגיע להסכמה שתעוגן היום בהסכם קיבוצי. אני ושרגא ברוש שיתפנו בעניין את שר התמ"ת שאמר שיהיה מוכן להרחיב את ההסכם הקיבוצי לצו הרחבה או להצעת חוק ממשלתית. אני כולי תקווה שגם שר האוצר יצטרף להסכמה הזו ובעקבותיו הממשלה כולה, כך שתהיה זו הצעת חוק שמקובלת על דעת כולם".
עיני הוסיף: "אני מאמין ששר האוצר יצטרף להסכמה ברגע שיש הסכמה עם המעסיקים. אני מקווה ששכר המינימום יעוגן בחקיקה כי זה הדבר הנכון אבל גם אם שר האוצר לא יסכים, באמצעות שר התמ"ת נוכל להוציא צו הרחבה וכך זה יחול על כל העובדים במשק".
"אם האוצר ימשיך להתנגד - יש לנו גם את השוט"
עיני המשיך והדגיש את עמדתו: "הבהרתי לאוצר בחודשים האחרונים שזו כוונתי. עמדת האוצר היתה אז שהם מתנגדים. אני מקווה שמרגע שהגענו להסכמה עם המעסיקים, שהם אחראים על רוב עובדי שכר המינימום, אז גם האוצר יכבד את ההסכמה. לא דיברתי עם שר האוצר בימים האחרונים אבל בחודשים האחרונים כן. יש לנו כבר הצעת חוק מוכנה ואנחנו מעדיפים שזו תהיה הדרך לטפל בנושא, אני רק אומר שאם האוצר ימשיך להתנגד יש לנו גם את השוט - את האופציה שאם זה לא יעבור בחוק נרחיב את זה עם צו הרחבה".
שרגא ברוש, יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ונשיא התאחדות התעשיינים: "זה יום משמעותי טריוויאלי שהוא משמעותי לעובדים כיוון ששכרם יעלה ואף אחד מאיתנו לא באמת חושב שאפשר לקיים משפחה עם 3,850 שקל בחודש, אבל זה יום משמעותי גם למעסיקים. יש לנו אחריות כלפיהם והיכולת לשלם לא תמיד נמצאת, בוודאי בתקופה כלכלית קשה. לכן, המשא ומתן נוהל בשקט והגענו לסכומים שאנחנו חושבים שנוכל לעמוד בהם במיוחד לאור הפריסה.
פרץ. "לא נרפה מקידום החקיקה" צילום: עטא עוויסאת
פרץ: "מאבק רב שנים"
ח"כ עמיר פרץ (עבודה) בירך על העלאת שכר המינימום. לדבריו "מדובר על החלטה שהיא תוצאה על מאבק רב שנים ליצירת התפיסה הנכונה, הרואה בשכר המינימום כמפתח לשינויים בחברה הישראלית. חבל שהמעסיקים טרפדו את הצעת החוק לפני כמה חודשים, וכעת הם מבינים שיש גבול להתנגדות שלהם, שגורמת לשחיקת שכרם של העובדים החלשים ביותר.
"המעסיקים יודעים שאין לנו כוונה להרפות מקידום החקיקה וכי סופה לנצח. טוב שאיום החקיקה גרם להם לעשות מעשה, אף שהוא מאוחר מדי ומעט מדי".
פרץ הדגיש כי "העובדים בשכר מינימום הם היחידים במשק שלא קיבלו העלאת שכר במשך ארבע השנים האחרונות. אנו מתכוונים לבחון את משמעות ההסכם באשר להשלכות על החקיקה המוצעת, ובכל מקרה נמשיך תהליך חקיקה שייעדו להביא את שכר המינימום ל-4,600 שקל".
הממשלה דחתה את הצעת פרץ
עמדתו של פרץ בנושא ברורה. לאחר שבמאי 2010 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעתו להעלאת שכר המינימום ל-4,600 שקלים בחודש, ביולי 2010 דחתה הממשלה את ההצעה.
ח"כ פרץ אמר בזמנו בעקבות ההחלטה, כי "המסע שניהל שר האוצר, שלווה באיומים על משרדי ממשלה, על שרים שיצביעו כנגד החוק, הינו מסע בלתי לגיטימי לחלוטין וייתכן אף בלתי חוקי".
נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, בירך היום על ההסכם להעלאת שכר המינימום "אנו רואים בזאת את תחילת הדרך ופתיחה נאה לעשור הנוכחי. זהו מימוש של התחייבות אבסולוטית כלפי ציבור העובדים אשר הייתה צריכה להגיע לפירעון כבר לפני שנים. בעקבות זאת אנו אף מצפים שההסתדרות הכללית וגם משרד התמ"ת יאשרו סופית את ההסכם שחתמנו בענף הניקיון ותחזוקת מבנים להעלאת שכר העובדים במגזר זה ב-20%."
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בנימין (פואד) בן אליעזר, עודכן על המגעים ובירך עליהם. כמו כן עודכן כי הם ינסו להגיע לסיכומים בעניין עם משרד האוצר. השר סיכם עימם כי במידה ולא יגיעו לסיכומים, הם יחזרו אליו על מנת לשקול להביא זאת בחקיקה או בצו הרחבה.
גורמים במשרד התמ"ת הסבירו כי שכר מינימום מכוח הסכם וצו הרחבה – אינו בר אכיפה פלילי, ולכן עדיף לכולם משמעותית להביא זאת בחקיקה שתהיה מוסכמת על הממשלה.
במידה והדבר יובא בצו הרחבה, ייווצרו בציבור שני סכומים של שכר מינימום. אחד לאכיפה הפלילית ואחד אחר לתביעה. אפילו במודעה על גובה שכר המינימום, שחייב המעסיק לתלות, יהיה סכום מטעה, כי הוא יהיה זה שלפי החוק. העובד יראה את הסכום וככל שהמודעה משמשת למשהו – הוא יפסיד את הדלתה בין הסכום לפי החוק לבין הסכום לפי ההסכם המורחב.
