בין לונדון לסיביר
איך שני אוליגרכים שהתחילו באותה נקודה, הגיעו למקומות כל כך שונים – אחד לבית היקר בלונדון והשני לכלא הסיבירי
נקודת ההתחלה שלהם היתה די דומה. שניהם נולדו בשנות ה-60, מה שהבטיח את הגעתם לשנות ה-90 הסוערות של רוסיה בדיוק בגיל הנכון. למען האמת, נקודת הפתיחה של מיכאיל חודורקובסקי היתה טובה יותר מזו של רומן אברמוביץ, שכן בניגוד לזה האחרון שגדל בבית יתומים בסיביר, הוא דווקא התחנך במשפחה יהודית טובה במוסקבה.
שני האוליגרכים לעתיד למדו באוניברסיטאות במוסקבה ופנו לעסקים שזימנה המציאות המשתנה במהירות של ברית המועצות המתפרקת מקומוניזם, אבל גם מנכסים. שניהם הפכו לאנשי עסקים משגשגים ומוכרים בעולם כולו, אז איך קורה שביום שבו אחד מככב בכותרות על בניית הבית היקר בלונדון, השני נכנס לחמישה ימים של הקראת גזר דינו שבסיומם הוא צפוי לקבל עונש מאסר של 14 שנה?
רומן אברמוביץ צילום: אי אף פי ב-2003 הצטלבו דרכיהם העסקיות של שני האוליגרכים הצעירים, כאשר החליטו כי סיבנפט, אז בשליטתו של אברמוביץ', תתמזג עם יוקוס של חודורקובסקי כדי ליצור את חברת הנפט השישית בגודלה בעולם. מנקודת ההצטלבות הזאת, שגם אליה הגיע חודורקובסקי מעמדה חזקה יותר, הכל השתנה והשתלשלות העניינים היא משל מצויין למי שרוצה לעשות עסקים ברוסיה. בסוף 2003, ערב המיזוג בין סיבנפט ליוקוס, היה חודורקובסקי האיש העשיר ברוסיה שנהנה מיחס מיוחד בעולם המערבי והיה אורח רצוי גם בבית הלבן. מציאות זו גרמה לו לשכוח לרגע שהוא בכל זאת חי ברוסיה שנשלטת בידי פוטין, והחליט כי לאור הישגיו בעולם העסקי, כדאי לנסות ולהשפיע על המדינה גם בזירה הפוליטית.
זאת היתה הטעות הגדולה של חודורקובסקי, שסירב להאמין כי התוכנית וההצהרות הפוליטיות יכניסו אותו לשנים ארוכות לכלא, כאשר פוטין לא מתרגש במיוחד מכך שמדובר בחבר של קונדוליזה רייס, אף שהייתה כנראה האישה החזקה בעולם אז.
מי שקרא את המציאות נכון באותה נקודת זמן בדיוק היה רומן אברמוביץ', שעדיין היה "אוליגרך מתחיל". בעקבות רמזים של פוטין, הוא מיהר לבטל את המיזוג המתוכנן עם יוקוס, שהולאמה כשנתיים לאחר מכן, כאשר חודורקובסקי כבר העתיק את מגוריו לסיביר, שלא מרצונו כמובן, אלא באדיבות הממשלה.
אברמוביץ הבין עוד דבר שחודורקובסקי פיספס, והוא שכדאי לבנות "כריות ביטחון" בחו"ל ולא להסתמך על הנכסים השבריריים ברוסיה. מאז הוא פעל למכירת מרבית הפעילויות שלו ברוסיה והעביר את מרכז הכובד שלו ללונדון.
גם כיום, בעוד שחודורקובסקי כבר איבד תקווה והבין כי הוא יוכל לצאת לחופשי רק כשפוטין לא יהיה בתמונה ולכן מתבטא בכל הזדמנות נגד השלטון, אברמוביץ' דואג "לפרגן" לפוטין בכל הזדמנות ובחוכמה רבה. הוא פרש מכל תפקידיו הפוליטיים במחוז מולדתו צו'קוטקה כדי לצמצם נקודות חיכוך, ומצד שני דאג לגשת וגם לקחת את המכרז של 400 מיליון דולר לשיקום אי היסטורי בסנט פטרבורג, עיר הולדתו של פוטין, לה הוא רוחש חיבה מיוחדת. אברמוביץ גם מבין כי אין לו באמת מה לומר כאשר אותו פוטין מכריז עם זכייתה של רוסיה באירוח מונדיאל 2018, כי יצטרך לפתוח את הארנק ולעזור לאמא רוסיה במימון הפרויקט השאפתני.
שני האוליגרכים, שבעבר התחרו ביניהם על תואר האיש העשיר ברוסיה, והפערים העצומים באורחות החיים שלהם היום, ממחישים היטב את מה שצריך לדעת כל מי שנכנס לעסקים ברוסיה – המציאות עולה על כל דמיון והסיכון הוא לא רק פיננסי, אלא בעיקר פוליטי ולעתים אף קיומי.
