$
גדעון בן נון

משלוש יוצא הדולר

האמון ביורו נחלש והיואן אינו אופציה עבור המשקיעים

גדעון בן נון 13:2620.12.10

כלל ידוע הוא שמערכות נבחנות במצבים קשים. כך במערכות קטנות ובמערכות גדולות - כמו האיחוד האירופי. כלכלתה של אירופה נכנסה למשבר פיננסי. ניהול כלכלת גוש היורו מתברר כמשימה מורכבת ומסובכת. כה מסובכת עד שהתיאום נתקע.

 

גרמניה לא מוכנה להיות לשכת הסעד

 

ראש

ממשלת לוכסמבורג ושר האוצר האיטלקי הציעו בשבוע שעבר, במסגרת הדיון בחובות, ליצור אג"ח לכל מדינות גוש היורו. הצעה זו לא הגיעה אפילו לכדי דיון כיוון שגרמניה, אוסטריה והולנד קמו נגד הרעיון. בשלוש המדינות הריבית נמוכה יחסית בגלל יציבותן הכלכלית, לעומת מדינות עם חוב גדול יותר. לפיכך, הנפקת אגרות חוב מסוג זה תעמוד נגד האינטרס הכלכלי של המדינות, שכן הריבית על אג"ח כלל אירופי תהיה גבוהה יותר מזו שהן משלמות כרגע. ההתנגדות הגיעה בעיקר מצד קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, שפסלה את הרעיון על הסף.

 

בשבוע שעבר הסכימו מנהיגי האיחוד האירופי על הכנסת שינויים קלים באמנת ליסבון, הקובעת את אופי ניהול האיחוד, ועל הקמת מנגנון קבוע לפתרון בעיות חוב של מדינות באיחוד, החל מאמצע שנת 2013.

 

המנהיגים הסכימו להוסיף שני משפטים לאמנה, בהם נאמר: "המדינות החברות שהמטבע שלהן הוא היורו רשאיות להקים מנגנון יציבות, שיופעל במקרה שיהיה צורך הכרחי להגן על יציבות היורו כולו". כמו כן, הוחלט להוסיף לאמנה את המשפט: "הענקת כל סיוע פיננסי באמצעות המנגנון תינתן בכפוף לתנאים קפדניים".

 

לגבי המשפט הראשון אין כל בעיה. השני, לדעת רבים, הינו דרך נקיה להכריז כי המדינות החזקות באירופה, ובראשן גרמניה, אינן מוכנות יותר לסחוב על גבן מדינות שלא עומדות ביעדים ואינן מוכנות להוות מעין "לשכת הסעד" של מדינות אירופיות בזבזניות.

 

אכן, בקיעים קשים באירופה, בתיאום ובנכונות להמשיך ולנהל עתיד משותף. כשקשה, נפרדים ולא מתמודדים. בעידכון האמנה יש משום החרפה פוליטית נוספת בהנהלות האיחוד האירופי, והדבר מעיד, יותר מכול, על חוסר רצונה של גרמניה להמשיך ולתמוך במדינות ה-PIIGS. דברים אלו כמובן שאינם מספקים ליורו תמיכה, וכל החרפה פוליטית תתמוך בהמשך היחלשותו בעולם.

 

היואן מקובע והדרכים מובילות אל הדולר

 

בכלכלה עולמית תלת גושית, שבה הכוחות הכלכליים העיקריים נמצאים בארה"ב, בסין ובאירופה, גם שערי המטבע המובילים נקבעים בשלושה גושים. לכן, התאמות המטבע הנדרשות לפי העצמה הכלכלית ולפי הריביות, אמורות להתבצע בין 3 מטבעות אלה - הדולר, היואן והיורו.

 

לגבי האחרון, האמון בו הולך ופוחת. בסין, לעומת אירופה, מתנהל תהליך מסוג אחר. שם קיימת שליטה מלאה בכל פרמטר של הכלכלה, כולל מה יהיה שער המטבע של הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם. אין ספק כי היואן הסיני צריך להתחזק, בעשרות אחוזים. בפועל, היואן מחוץ למשחק של שוקי המטבע החופשיים.

 

במצב זה, בו היורו הולך ומאבד אמון והיואן מחוץ למשחק החופשי, אין לכוחות השוק לאן ללכת, אלא אל הדולר. אם לפני כשנתיים נראה היה כי היורו יכול להוות גוש מטבעי שני לדולר, הרי שהיום ברור כי הוא בקושי מתמודד עם קשייו מבית, ולא נראה כי שחקני המטבע הגדולים בעולם ירצו להצטרף לספינה ההולכת ונסדקת. לעומתה של אירופה, ארה"ב מייצרת מכלול של נתונים כלכליים חיוביים, המתחילים להיראות כחלק ממומנטום כלכלי.

 

מצב זה – שבו סין ואירופה אינן אלטרנטיבה מטבעית, וכל אחת מסיבותיה שלה - משאיר את הדרך פתוחה עבור התאמות המטבע, בעיקר אל הדולר האמריקאי.

 

ד"ר גדעון בן נון הוא מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, המתמחה בניהול סיכונים ובניהול עושר משפחתי

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x