שובו של המארק הגרמני
הטיפול של אירופה בכלכלה צולע וישנם קולות הקוראים להחזרת המטבעות הישנים
המשבר באירופה פרץ אל התודעה הגלובלית כהפתעה. משום מה, לאחר שוך הסערה באפריל השנה, השווקים בחרו להרחיק את הבעיות של אירופה מסדר היום. זה לא קרה ללא סיבה: היתה זו אירופה ומנהיגיה, אשר דחקו את בעיותיה אל מתחת לשטיח, עם הודעות מרגיעות, מבלי לטפל בבעיות. לכן, לא מפתיע כי המשבר חזר, ביתר שאת.
בניגוד לארה"ב, אשר ניהלה את המשבר תוך מדיניות סדורה של הרחבה וכמעט מבלי לגמגם, אירופה פעלה בכמה קולות, במדיניות לא ברורה ובאיחור. בעוד ארה"ב בחרה לפתור את בעיותיה באמצעות מדיניות מרחיבה ונהגה בה בעקביות, אירופה שינתה את הכללים יותר מפעם אחת.
היציאה ממשבר אירופה נעשתה לאחר הכרזה על תכנית סיוע הנוקטת במדיניות מרחיבה, הכוללת רכישה של אג"ח והזרמה, בהיקף המצטרף לכטריליון דולרים. בפועל, מעט מאוד מזה נעשה, כפי שמלמד המאזן של ה-ECB. רכישת אגרות החוב על ידו נעשתה במשורה והופסקה כאשר האווירה בשווקים השתפרה, לאחר אמירות של מרקל בביקורה בסין, סרקוזי ודוברים נוספים.
לאחרונה, אירלנד נקלעה לקשיים אבל היתה זו לכאורה ההנהגה אשר "הציפה" אותה וקראה לאירלנד לבקש סיוע. בכך ניסו קובעי המדיניות להטות את אור הזרקורים אל מדינה צדדית אחת, בעוד הבעיות הגדולות יותר צומחות ביבשת לחופי הים התיכון, בספרד, פורטוגל ואיטליה.
ושוב, אירופה מודיעה על נכונותה לרכוש אגרות חוב ולהזרים מזומנים לכלכלה, אבל במקביל היא מדברת על עיקור (Sterilization) של המהלך באמצעים אחרים.יד אחת מרחיבה כפי שדורשים ממנה בעולם, אבל ההשפעה מנוטרלת ביד השניה.
פגיעה קשה באמון
ההתנהלות של אירופה פוגעת קשות באמון העולם ביכולתה לנהל את עצמה. היעדר הטיפול במשבר במועדו, התעוררות מאוחרת וטיפול שאינו נותן מענה לבעיות האמיתיות של אירופה ולהבדלים בין חברות האיחוד, אף מעלים חשש כי האיחוד לא יוכל להתקיים. הדיבורים על עזיבת האיחוד אינם נשמעים בחדרי חדרים אלא בריש גלי.
לא פשוט לחזור אחורה ולהחזיר מטבעות מקוריים, אבל רעיונות כאלו נשמעים לא רק בהפגנות ביוון הדורשות חזרה לדרכמה או לקריאות האיריות להחזיר את הפונט, אלא גם בגרמניה, בה מבקשים לראות שוב את המרק הגרמני בהובלה של אירופה יציבה יותר. עד כדי כך הדיבורים מעשיים, שמאמרים בעיתונות העולמית סוקרים את חסמי היציאה ומה על מדינות לעשות במסגרת ההיפרדות.
גם כותב שורות אלה מאמין כי חלק מהמדינות ידרשו לפרוש להתאוששות בבית החולים של הכלכלה, כצעד ראשון היכול להוביל להיפרדות, כבר בצעד שני. במצב זה, מדינות הפריפריה הים תיכונית, השונות באופן מהותי מהציר המרכזי של מרכז אירופה, בהן גרמניה, אוסטריה, צרפת, הולנד בלגיה ומדינות נוספות, עשויות לעבור למצב שונה של מטבע ומדיניות כלכלית. כן, בבונדסבנק מתחילים לאוורר את השטרות הישנים של המרק.
בתהליך זה, שערו של היורו עלול לסבול מפגיעה קשה. לפחות בשלב הראשון, ככל שיתגברו הקולות הקוראים לפירוק או לשינוי בהרכב המדינות החברות באיחוד, שער היורו עלול לצנוח. גם אם הדבר לא יתגשם בסופו של דבר, היורו יפול. בשלב שני ייתכן מצב בו המדינות החזקות יראו שער גבוה יותר, אך שלב זה רחוק והוא תלוי בקיומו של השלב הראשון.
בין אם תרחיש זה יתרחש ובין אם לאו, מדובר בחדשות רעות עבור היורו, עבור היצואן הישראלי לאירופה ועבור המשקיעים של אירופה. סביר כי תרחיש כזה יקרין גם על השקל שיראה היחלשות מסויימת, אולם לא מספיקה כדי לאזן את שערו של היורו בסביבה של 5 שקלים ליחידת מטבע אירופי אחיד.
ד"ר גדעון בן נון הוא מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, המתמחה בניהול סיכונים ובניהול עושר משפחתי