שליש מכספי העיזבונות מגיעים למוסדות דת

רק בשבוע שעבר חשף משרד האוצר כי מוסדות דת הם הנמען מספר אחת של התמיכות הכספיות השנתיות שמעבירים שרי הממשלה. כעת מתברר שגוף נוסף, שאמור לפעול לפי שיקולים ציבוריים ולחלק כספים על בסיס קריטריונים שוויוניים, מבכר את החרדים. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי המדינה מעבירה יותר משליש מהכספים שנתרמים ישירות למדינת ישראל למוסדות דת. מדובר בעשרות מיליוני שקלים שכלל האזרחים אמורים ליהנות מהם, אך בפועל מגזר מצומצם הצליח לשים את ידיו על חלק לא מבוטל מהם. הדבר צורם במיוחד, מאחר שמרבית התורמים כבר אינם בין החיים, והם סומכים על המדינה שתחלק את כספיהם למטרות ראויות, שוויוניות ומגוונות.

פרשנות בבריטניה התרומות מצילות את המגזר השלישי מצב המגזר השלישי בישראל מדאיג. עמותות רבות עומדות בפני סגירה עקב קשיים כלכליים ומנגנון העיזבונות היה יכול להנשים אותן תומר אביטל לכתבה המלאה 

ישראל היא יעד לוהט עבור כותבי ירושות בכל רחבי העולם. בעשר השנים האחרונות הקדישו אלפי אנשים סכום של יותר ממיליארד שקל מעיזבונם לטובת המדינה. המדינה - דרך האפוטרופוס הכללי וועדה ציבורית - משמשת נאמן כדי לממש את רצונות הנפטרים, ומעבירה את התרומות למוסדות שונים.

"תרומה לחברה ולמדינה"

לפי החוק, כספים שלהם קבעו התורמים ייעוד מסוים מועברים ישירות לגופים הרלבנטיים על ידי האפוטרופוס הכללי. חלק אחר מהכספים שצווה לישראל ללא ייעוד, מחולק באמצעות ועדה. בעבר קבעה את גורל כספים אלה ועדת שרים. כדי לנתק את האוצר הבלום מהפוליטיקאים, ב־1990 הוחלט להקים ועדה ציבורית, בראשות שופט בדימוס, שתנתב את הכספים הללו בדגש על מטרות שיש בהן משום "תרומה לחברה, לקהילה ולמדינה".

הוועדה, שאת חבריה ממנה שר המשפטים, פועלת באופן עצמאי וכפופה מינהלית למנכ"ל משרד המשפטים. בסוף שנות התשעים ובתחילת העשור נקשרו כמה שערוריות בחלוקת הכספים. מבקר המדינה אף פרסם דו"ח חריף שבו האשים את חברי הוועדה בניגודי עניינים, אך בשנים האחרונות, מאז מינויו של השופט בדימוס נתן עמית לתפקיד יו"ר הוועדה ב־2007, פועלת הוועדה באלמוניות יחסית. כעת מתברר שבשנים האחרונות זכו מוסדות דת לדגש מיוחד בחלוקת המשאבים - בניגוד להפניות הכספים המאופקות יותר למגזר בשנים קודמות.

ב־2010 חילקה הוועדה 65 מיליון שקל ל־800 גופים. 23 מיליון שקל מתוכם הועברו ל־300 מוסדות בעלי אופי דתי מובהק. כספי העיזבונות שימשו בין השאר לשיפוץ בתי כנסת, הסעות לשיעורי דת, רכישות תפילין וספרי קודש, חינוך נוער חרדי במצוקה ופיתוח מערכות מחשוב. כלל כספי העיזבונות הוקצו ב־2010 לעשר קטגוריות, שדת היתה רק אחת מהן. אך מוסדות דת חצו את רוב התחומים והופיעו בתוך קטגוריות החינוך, הרווחה, הקליטה ועוד.

גופים חרדיים רבים זוכים במקביל למענקי ענק מהמדינה. כך, למשל, ישיבת הר שלום קיבלה דרך ועדת העיזבונות כ־10,000 שקל ל"החלפת ריהוט ישן". בד בבד מקבלת הישיבה כ־400 אלף שקל השנה ממשרד החינוך.

לפי הנוהל ישנן כ־15 קטגוריות תמיכה, ובהן גם תחומים כמו קידום השלום ודו־קיום, זכויות אדם, חינוך, ועוד. הוועדה פועלת לפי נוהל שאמור "לקדם מינהל תקין, למען שוויון בין מקבלי ההקצבות ולמניעת פגיעה בטוהר המידות".

"הדתיים נחושים"

מדי שנה בינואר מפרסמת הוועדה הציבורית הודעות לציבור הקוראות לבקש הקצבה לתחומים השונים. חברי הוועדה מחליטים למי להעניק וכמה, על סמך אופי הבקשות ולפי המלצות של משרדי הממשלה. חברי הוועדה גם מחויבים להתחשב בקריטריונים מדידים כמו הצורך בקיום הפעילות, התרומה למדינה ואוכלוסיות ייחודיות.

ההטיה למימון החרדים מוזרקת דרך המלצות המשרדים הממשלתיים בשילוב גורמים נוספים. "הדתיים נחושים, ובניגוד לחילונים הם מתמידים בבקשה. בנוסף, הוועדה מעדיפה אותם", טוען גייס כספים לעמותות, איציק פלטק. לדבריו, "זה תהליך הזוי שכולל שרלטנות. אין היגיון מאחורי ההחלטות. למשל, המפעל להכשרת ילדי ישראל לשיקום ילדים קיבל רק סכומים זעומים, ואת מרבית העמותות פוסלים מסיבות טכניות לכאורה. העמותות מפחדות להילחם בוועדה כי היא תתנקם בהן".

לפלטק ביקורת רבה על הוועדה. לדבריו, "לא במשרד המשפטים ולא בוועדה יש גורם מקצועי שיודע לבחון את הבקשות. הוועדה מרחיקה את הפונים אליה: לפני שמונה שנים הוגשו 7,000 פניות ובשנה האחרונה ניגשו 1,500. יש גם עיזבון של 3 מיליון שקל, שמורישו ביקש שישמש לקירוב בין נוצרים ליהודים בישראל, אבל הוועדה לא רוצה להיות נגועה פוליטית וכמעט לא העבירה לנושא זה כספים".

השר לענייני מיעוטים אבישי ברוורמן אמר על הממצאים כי "מדובר בהשתלטות עוינת על כספים של כלל אזרחי המדינה לטובת מוסדות חרדיים". לדבריו, "אי־השוויון זועק לשמים, ומחייב את שר המשפטים להקפיא את פעילות ועדת התמיכות עד שיבוצע בדק בית". ברוורמן הבהיר כי אינו מתנגד להקצאת חלק מכספי העיזבונות למוסדות חרדיים, כל זמן שיוקצו כספים לעמותות המסייעות לסטודנטים, לשכבות החלשות, לבני מיעוטים ולניצולי השואה.

ממשרד המשפטים נמסר כי מרבית הכספים אינם מופנים למוסדות דת. במשרד סירבו לאפשר לשוחח עם חברי הוועדה, ורק הפנו למסמכים הרשמיים הכוללים את נוהלי הוועדה.