ממשיך הלאה
עבור דב מורן הנפילה של מודו, כואבת ככל שתהיה, היא רק עוד מהמורה אחת בדרך לרעיון הגדול הבא
אל תבכו על דב מורן. נכון, כרגע זה נראה עצוב מאוד, ואולם מורן כבר יודע את טעמה של נפילה, בדיוק כפי שהוא מכיר את טעמה של הצלחה. מורן הוא לא עוד "יזם סדרתי" כפי שאנחנו אוהבים לכנות זאת. הוא כנראה אחד היזמים האמיתיים הבודדים בישראל שבאמת עושים את מה שהם עושים, קמים ונופלים בשם היוזמה, החדשנות והרעיון ,ולכסף אין משמעות גדולה מדי עבורם.
- הנפקת מודו בוטלה, רוב העובדים יפוטרו
- מורן: "כמות הזבל שנשפכת עליי בעיתונות היא אחד הקשיים הכי גדולים שלי"
במקרה של מורן זו לא סתם אמירה או קלישאה, אלא המציאות, גם אם קשה להאמין בכך. בישראל ובעולם כולו קשה למצוא יזם שמכר את החברה שהקים ב-1.5 מיליארד דולר, כפי שמורן מכר את אם-סיסטמס לסאנדיסק, והרגשות שהעסקה (אחת הגדולות והמוצלחות במונחים מקומיים) עוררה בו היו בעיקר שליליים. זה לא שמורן רצה עוד כסף וזה לא שהוא רצה למכור את אם סיסטמס כשתהיה גדולה יותר. הוא פשוט לא רצה למכור את הבייבי שלו.
המציאות אז, בדיוק כמו המציאות של מודו היום, מאלצת את מורן לנקוט במסלול הכי פחות מועדף מבחינתו. וגם אם קשה לראות קווי דימיון בין ההצלחה האדירה לכאורה של אם סיסטמס לבין כישלונה החרוץ של מודו, אם תשאלו את מורן, קרוב לוודאי שיגיד כי מה שהוא מרגיש היום אינו שונה בהרבה ממה שחש ב-2006 עת לחץ את ידו של אלי הררי, מנכ"ל סאנדיסק דאז.
דב מורן. "הבורסה מעדיפה גז ע"פ טכנולוגיה" צילום: דמיטרי שביצ'נקו
ואולם יש קווי דימיון נוספים בין אם סיסטמס ומודו, ולא רק בשמות שתמיד מורכבים מאותיות שמו של מורן. גם לאם סיסטמס לקח הרבה שנים ולא מעט גלגולים ותחומי פעילות שונים, עד שמורן חשב על הדבר הגדול באמת שכל העולם היה זקוק לו מבלי שידע על כך - דיסק און קי. גם אם סיסטמס נחבטה לא מעט על ידי משקיעים של הון סיכון כמו גם על ידי המשקיעים בשוק ההון ולעתים קרובות היה נדמה ששום דבר גדול לא יצא מהחברה. גם מורן באופן אישי, כפי שהעיד בעצמו, כבר מצא עצמו בעבר על סף נפילה עם דולרים בודדים בכיס וללא עתיד נראה לעין לחברה.
מורן זכר את הקשיים של אם סיסטמס וזכר גם שמה שהקל על ההתמודדות עמם במידה רבה, הייתה עובדת היותה של החברה ציבורית. אם סיסטמס הונפקה בוול סטריט בשלב מוקדם מאוד בחייה, בדומה למה שמורן ניסה לעשות גם עם מודו. כספי ההנפקה סיפקו לאם סיסטמס את הנוחות שאיפשרה לחפש את הדבר הגדול הבא וההנפקה השנייה, רגע לפני התפוצצות בועת הטכנולוגיה, נתנה עוד אוויר לנשימה.
מורן, שפחות אוהב קרנות הון סיכון ומעדיף לשמור את השליטה אצלו, חשב כי יוכל לעשות אותו דבר עם מודו. לוותר על נתח קטן יחסית תמורת כרית מזומנים נוחה, במודל ההוא. הדבר שהשתנה מהותית בין שנות ה-90 להיום משתקף היטב במה שמורן אמר ביום חמישי לעיתונות "הבורסה מעדיפה היום גז על פני טכנולוגיה". לפני עשר שנים טכנולוגיה הייתה הגז של היום והמשקיעים רדפו אחרי מורן כדי לתת לו כסף, היום למשקיעים יש "בייבי" חדש. הם יכולים להבין בקלות למה כדאי לתת כסף לחברת חיפושי גז או חברת ביוטק נטולת הכנסות, אך לא לחברת טלפונים סלולריים.
מודו אולי קרובה לסיום חייה במתכונת הנוכחית, ואולם אפשר לסמוך על דב מורן, שהניסיון הזה ילמד אותו עוד משהו, אבל לא לגרום לו לפרוש. אל תתפלאו אם תוך זמן לא רב במיוחד תשמעו על חברה חדשה, משהו כמו DM מערכות ותדעו שזה הגלגול הבא של אם סיסטמס ומודו. ההמצאה הבאה כבר מתבשלת אי שם בכפר סבא.
