שיאן השכר בשירות הציבורי: מנהל מחלקה בשירותי בריאות כללית עם יותר מ-109 אלף שקל בחודש
את המקום השני בטבלה השכר ל-2009 בשירות הציבורי כבש השנה היועץ המשפטי של תעשייה האווירית, ששכרו החודשי הסתכם ב- 101,384 שקל. תשלומי השכר של כלל העובדים בגופים הציבוריים, שנשחק אשתקד ב-1.9%, הסתכמו ב-36 מיליארד שקל
כמו בשנת 2008, ניצב גם בשנה שעברה בראש טבלת שיאני השכר בשירות הציבורי מנהל מחלקה כירורגית חזה בבתי החולים של שירותי בריאות כללית, ששכר הברוטו החודשי הממוצע שלו הסתכם ב-109,918 שקל. שלושה מנהלי מחלקות ושני רופאים מומחים נוספים המועסקים בבתי חולים של הקופה ניצבים במקומות 3-7 בטבלת שיאני השכר, עם שכר ממוצע של בין 81,881 שקל ל-89,911 שקל ברוטו לחודש. את המקום השני בטבלה כבש השנה היועץ המשפטי של תע"א, עו"ד יעקב גלזן, עם ממוצע שכר של 101,384 שקל לחודש ברוטו.
טבלת שיאני השכר
1. פרופ' גדעון סהר מסורוקה (שירותי בריאות כללית), 109,918 שקל
2. היועמ"ש של תע"א, עו"ד יעקב גלזן, 101,384 שקל
3. פרופ' גבריאל סנדרו מסורוקה, 89,911 שקל
4. ד"ר יצחק לוין מהמרכז הרפואי רבין של שירותי בריאות כללית, 87,913 שקל
5. פרופ' דן ערבות מבי"ח כרמל של שירותי בריאות כללית, 86,676 שקל
6. ד"ר יעקב לוי מהמרכז הרפואי רבין, 84,059 שקל
7. ד"ר מיכאל ברנט מהמרכז הרפואי שניידר של שירותי בריאות כללית, 81,881 שקל
8. ד"ר זאב אהרונסון, מנהל אגף רפואה בקופת חולים מאוחדת, 81,595 שקל
9. אריה פנסו, סמנכ"ל משאבי אנוש בתעשייה האווירית, 81,121 שקל
10. יהושע אלדר, סמנכ"ל לפיתוח עסקי וחברות בנות בתע"א, 80,526 שקל
נתונים לא ממש מפתיעים אלה הם החלק המעניין יותר בדו"ח השכר של עובדי הגופים הציבוריים לשנת 2009 שמפרסם היום (ג') הממונה על השכר באוצר, אילן לוין. הדו"ח המוגש על פי החוק לכנסת מפרט את כל פרטי חגיגת השכר וחריגות השכר של אלפי עובדים בכירים בגופים הציבוריים הנתמכים בדרך זו או אחרת על ידי תקציב המדינה. בניגוד לשנים קודמות, מפרסם השנה הממונה על השכר בצמוד לדו"ח על הגופים הציבוריים גם את הד"ח השנתי על שכרם של עובדי המדינה ועובדי גופי הביטחון השונים.
דו"ח השכר בגופים הציבוריים מתייחס לשכרם של כ-306 אלף עובדים בכ-700 גופים במגזר הציבורי הנתמכים בדרך כזו או אחרת על ידי תקציב המדינה (רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות ועירוניות, מועצות דתיות, מוסדות להשכלה גבוהה, קופות חולים ועוד). תשלומי השכר של כלל העובדים בגופים הציבוריים הסתכמו בשנת 2009 ב-36 מיליארד שקל. היקף עלויות ההעסקה שלהם (הכולל גם את עלויות המעביד השונות) הסתכם בשנה שעברה בכ- 46.8 מיליארד שקל.
כל נתוני השכר המפורטים בדו"ח הממונה מתייחסים לשכר הממוצע ברוטו, הכולל שכר משולב, תוספות שכר, תשלום עבור עבודה נוספת, החזר הוצאות ותשלומים נוספים. הנתונים אינם כוללים את עלויות המעביד, כגון הפרשות לקרנות פנסיה, לקופות גמל, לביטוחי מנהלים ועוד.
עלייה נומינלית
בשנת 2009 עלה שכרם החודשי הממוצע של כלל עובדי הגופים הציבוריים הכלולים בדו"ח הממונה בשיעור נומינלי נמוך יחסית של 1.3% והסתכם ב- 12,382 שקל. אולם בשל העובדה שמדד המחירים עלה בתקופה זו ב-3.3%, נשחק בשנה שעברה שכרם הריאלי של עובדי הגופים הציבוריים ב-1.9%, בהמשך לשחיקה הריאלית של 1.4% שנרשמה בשכרם בשנת 2008.
אולם למרות השחיקה הריאלית, רמת השכר הממוצעת בגופים הציבוריים גבוהה בהרבה מהשכר החודשי הממוצע בסקטור העסקי (8,140 שקל) ומהשכר הממוצע בכלל המשק (7,973 שקל). יחד עם זאת, 44% מהעובדים בגופים הציבוריים משתכרים שכר הנמוך מהשכר הממוצע במשק. שכרם החודשי הממוצע של עובדים אלה למשרה מלאה הסתכם בשנה שעברה ב- 4,960 שקל. בדומה לשנים קודמות, גם בשנה שעברה נרשם השכר החודשי הממוצע הגבוה ביותר בחברות הממשלתיות (17,066 שקל) ואילו השכר הנמוך ביותר נרשם בחברות העירוניות (6,077 שקל).
עוד 6,500 משרות
מדו"ח השכר השנתי עולה עוד כי בשנת 2009 נרשמה עלייה של כ-6,500 משרות (2.8%) בכלל הגופים הציבוריים הכלולים בדו"ח. העלייה הגדולה ביותר, של כ- 3,500 משרות (3.9%), נרשמה ברשויות המקומיות. כ-1,900 משרות חדשות (גידול של 2.8%) נוספו בשנה שעברה לגופים הנתמכים (מוסדות להשכלה גבוהה, קופות חולים ומוזיאונים).
יחד עם דו"ח השכר, מתפרסם היום גם הדו"ח על חריגות השכר, שמפרסם מדי שנה הממונה על יחידת האכיפה באגף השכר, שמואל נחמני. מדו"ח החריגות עולה כי ב-12 שנות פעילותה של יחידת האכיפה התקבלו יותר מ-3,000 החלטות של הממונה על השכר המתייחסות לעשרות אלפי עובדים. הסכומים שחסכו החלטות אלה לקופת הציבור בתקופה זו מסתכמים ביותר מ-3.3 מיליארד שקל, מהם כ-70 מיליון שקל בשנה שעברה.
בפתח הדו"ח כותב נחמני כי במטרה להגביר את פעילות האכיפה, יש צורך להרחיב באופן משמעותי את היחידה שבראשה הוא עומד. זאת כדי שהיקף חריגות השכר ימשיך ויקטן, וכדי שניתן יהיה להרחיב את פעילות היחידה גם בגופים רבים נוספים.
מההסתדרות הרפואית נמסר בתגובה לידיעה: "מצער שמשרד האוצר בוחר, שנה אחר שנה, לעשות שימוש ציני ופוליטי בנתוני דירוג שכרם של קומץ רופאים בכירים במשק במקום לספר לציבור את האמת הקשה על שכרם המביש של רופאי ישראל - המשתכרים ללא עבודה נוספת כ-11 אלף שקל, ועל המשבר החמור המסתמן בישראל בכל הקשור לכוח אדם רפואי. כל הרופאים הבכירים המצויים בדירוג הם מנכ"לים ומנהלים של מוסדות רפואיים גדולים ומחלקות בבתי חולים העובדים ימים ולילות, מנהלים אלפי עובדים ואשר על כתפיהם מוטלת אחריות כבדה על חיי אדם"
מכללית שירותי בריאות נמסר: "הכללית משקיעה מאמצים רבים בהבאת טובי אנשי המקצוע לכל מקום שיידרש, בעיקר בפריפריה, ולהשארת טובי הרופאים במערכת הבריאות הציבורית. אנו גאים במצוינות והובלת התחומים של רופאים אלו המקבלים שכר על פי הסכמים המפוקחים ע"י הממונה על השכר במשרד האוצר".
