פשרת הפיצויים בקישון: 200 אלף שקל לכל תובע

"בדיחה, עלבון, אכזבה", כך כינו היום צוללי הקישון את הצעת פשרת הפיצויים שגיבש שופט בית המשפט המחוזי בחיפה עדי זרנקין. ההצעה כוללת תשלום של 14 מיליון שקל ל־72 צוללי הקישון, כלומר 200 אלף שקל לכל תובע. "עברתי על כל הפרוטוקולים וחוות הדעת שהוגשו. מיקמתי כל אחד מהתובעים על פני סקאלה שהכנתי והובאו בחשבון נכות התובע, התגמולים שמשולמים לו וגילו", הסביר השופט את דרך חישוב הפיצויים.

פרשת הקישון התפוצצה בשנת 2000. שורת צוללנים הגישה תביעה נגד 48 גופים, בהם מפעלי תעשייה רבים, ודרשה לפצות אותם בשל הנזקים הבריאותיים שנגרמו להם כתוצאה מצלילה בנחל המזוהם. עם השנים הצטרפו לתיק יותר ויותר חיילים, כשחלק מהתובעים נפטרו במרוצת הזמן מסרטן וממחלות אחרות.

בישיבה האחרונה בנושא, שהתקיימה ב־24 ביוני, הציע השופט זרנקין "לחסל את התביעה בפשרה". על פי המתווה שהציע, כל אחד מהצדדים יגיש את עמדתו: התובעים יגישו תחשיב של נזקי הגוף, ואילו הנתבעים יגישו הצעה כספית לפיצויים שאותם יסכימו לשלם.

תגובה בתוך 30 יום

אולם בית המשפט היה מלא אתמול עד אפס מקום בצוללנים ששרדו, בני משפחה וכ־20 עורכי דין שייצגו את הנתבעים, ובהם חיפה כימיקלים, בתי הזיקוק, כרמל אולפינים, דשנים, פרוטרום, גדות ועיריית חיפה. את דבריו פתח זרנקין בציון העמל רב שנדרש ממנו כדי להביא את נוסח הפשרה, וסיפר כי הביא בחשבון את מצבו של כל תובע ותובע. לאחר מכן פירט את מהות ההצעה עצמה. "ההצעה שלי מביאה בחשבון את הסיכונים והקושי המובנה בהוכחת הקשר הסיבתי, שהוא לב לבו של התביעות", אמר. "ומבלי שהצדדים יודו בטענות, הצעתי עומדת על 14 מיליון שקל ו־15% נוספים כשטר טרחה".

מיד לאחר שהשמיע זרנקין את הצעתו, דממה שררה באולם. הצוללנים נראו מופתעים. "מדובר בסכום אפסי ומצחיק", צעק אחד הלוחמים, עמירם גנאור, לעבר זרנקין. "אתה יודע כמה מקבלים המנכ"לים של החברות האלו? הצעת הפשרה שלך היתה צריכה להיות מאות מיליוני שקלים, ולו רק שיראו וייראו. החברות נהנות ממחזורים של 300–400 מיליון דולר לרבעון. אני מתבייש. הפורום הזה הפך למצחיק. עם כל הכבוד הייתי מצפה שתפסוק 500 מיליון שקל, לא פחות".

ותק של שנתיים

שני הצדדים התבקשו להגיב באופן מסודר לבית המשפט בתוך 30 יום. באי כוחם של המפעלים ביקשו לשמוע קודם את בא כוחם של התובעים, עו"ד משה קפלנסקי, המייצג את החיילים בהתנדבות. עו"ד קפלנסקי השיב: "אם תישמע דעתי, הזמן למתן תגובה כבר חלף". מיד עם תום הדיון התכנסו הצוללנים ובני משפחותיהם סביב עו"ד קפלנסקי, והעלו חשש שמא עמדת השופט כבר הוכרעה. "הסכום הזה מסריח, כמו הקישון", אמר אחד מבניו של חייל בהנדסה ימית שצלל בקישון בלי חליפות מגן ונפטר.

זרנקין הוא שופט חדש, שמונה רק לפני שנתיים. תיק הקישון הוא התיק הראשון שלו, כשזרנקין החליף את השופט רון שפירא שיצא לחופשה. בינתיים שפירא חזר מחופשה ודן בתיק אחר שעוסק בקישון, שבו התובעים הם הדייגים. בתיק הדייגים הפשרה שהוצעה עמדה על 3 מיליון שקל עבור 30 דייגים.

אמנם המפעלים מסרבים להודות באחריות למצב הצוללנים, אך לאחרונה הסכימה בזן לממן 90 מיליון שקל מעלויות ניקוי קרקעית הקישון. עלות הפרויקט נאמדת ב־200 מיליון שקל.

חברת החשמל התייחסה אף היא לסוגיית התביעות במסגרת דו"חות הרבעון השני שהוגשו לרשות ניירות ערך. בדו"חות צוין כי שליש מהתביעות הן עזבונות של חיילים שנפטרו, בהיקף של 110 מיליון שקל, וכי סכום התביעה המצטבר לגבי הנפגעים החיים עומד על 250–400 מיליון שקל. בנוסף, הנזק על כאב, סבל וקיצור תוחלת חיים נאמד על ידי החברה ב־2 מיליון שקל לכל תובע חי. סכום התביעה הכולל, לרבות שכר טרחה וייעוץ משפטי, נע להערכת היועצים המשפטיים של חברת החשמל בין 650 ל־800 מיליון שקל.