וינרוט: "מעולם לא שיקשקתי שקשוקות"

"אני האאוטסיידר הטוטלי שלא מתקרב לרשות. מעולם לא שיקשקתי שקשוקות", העיד היום (ד') יעקב וינרוט ביום השני לעדותו בביהמ"ש המחוזי בתל אביב.

וינרוט נחקר על ידי עו"ד איריס סבאג-ניב ממשרד שינמן, נגב, ניב, בנושא הסדר המס של הלקוח מיכאל צ'רנוי. לפי התביעה, זכה צ'רנוי

"מישהו יכול היה לעשות משהו חריג בנושא צ'רנוי? זה כמו ללכת עם לפיד בשדה מוקשים", אמר וינרוט. "צ'רנוי הוקע בישראל כאיש מאפיה, הוא היה משוכנע שעושים לו תרגיל אל-קאפונה – לתפוס אותו על מסים. אמרתי לו שזה לא העניין כי אין לו עסקים בישראל, אבל חשבתי שרוצים לעשות לו את המוות גם בעניין הזה".

וינרוט הפנה את הטיפול בענייני המס לרו"ח זאב פלדמן, ופלדמן סגר הסכם מס מול ויטה. לדבריו של וינרוט "ויטה הוא פרונט. מאחוריו עומדות כל הרשויות במדינה. הרשות למלחמה בהלבנת הון, המשטרה, הפרקליטות. לא חלמתי שויטה לבד בעניין הזה. ויטה היה מעוניין שה-100 מיליון דולר של צ'רנוי ייכנסו לכלכלה הישראלית. הוא ישקיע כאן ואז ניתן יהיה לגבות מס על הכנסה בישראל. אמרתי לו שאין סיכוי, אף בנק לא ייקח את הכסף שלו".

טענת השוחד כלפי וינרוט מתבססת על שני אדנים מרכזיים: שכר הטירחה הנמוך שכביכול גבה מויטה והשני, המרכזי יותר – המודעות המושחתת. וינרוט, לטענת התביעה, ידע שויטה חייב לו, ולמרות זאת הוא "דחף" לו את לקוחותיו באמצעות פלדמן. לפי התביעה, וינרוט ופלדמן הן ישות אחת שמייצגת קליינטים (ברנט, גרטלר, צ'רנוי וגאידמק) מול ויטה וגוזרת את התמורה בדמות הסדרי מס חריגים. וינרוט התקומם על תסריט זה: "אפילו הם (הפרקליטות) לא מעזים לטעון שפלדמן הוא איש קש. מדובר באדם רציני, מבריק, מלח הארץ, ישר כמו סרגל. פלדמן החליט ללכת לויטה. הוא צריך אותי? אני לא מבין בענייני מס. זה כמו שאני לא יכול לעזור למייק טייסון להכות מישהו". 

וינרוט עלה חולה על הדוכן, אבל התעקש לזעוק את חפותו. מדי פעם התעמת עם התובעת, מדי פעם הרים קול. "לפחות את זכות הצעקה אתם לא יכולים לקחת לי". עוד אמר: "מילא חזקת החפות, אבל אל תקחו לי את חזקת האינטליגנציה". וינרוט פנה לויטה במכתבים שנוגעים ללקוחותיו, ועל כך אמר: "אם הייתה לי כוונה לשחד הייתי מדבר בטלפון, לא כותב לו מכתבים שנוגעים ללקוחות שלי".

וינרוט שלל את האפשרות שקיבל מצ'רנוי 3 מיליון דולר על הסדר המס. "צ'רנוי לא אידיוט. מה פתאום שישלם מיליון דולר לפלדמן, המומחה שטיפל בהסדר המס, ולי ישלם פי שלוש על שירות שגם לא ביצעתי והטיפול בו ממילא שולם מראש בריטיינר". לדבריו הסכום נגבה על מכלול השירותים ולא על הסדר המס. משוקי ויטה גבה 20 אלף שקל. 

וינרוט תיאר כיצד יצא ליבו לויטה: "בחור משיכון ד' בבאר-שבע שנמלט מהגורל שהועיד אותו להיות מסגר". ויטה הורשע ב-1997 כששפך כוס מים על מבקרת הפנים של מס הכנסה ומאז נבלם קידומו. "חשבתי בהתחלה שמדובר בתה חם, אבל מים?", תמה וינרוט, ראיתי בכך התנכלות מצד הרשות. במקרה אחר לא הייתי לוקח בכלל שכר טירחה, אבל כדי למנוע לזות שפתיים לקחתי 20 אלף שקל".

כמו בדיון הקודם, פרש וינרוט רשימה של עובדי ציבור שפנו אליו. הפעם סיפר על יועץ משפטי לממשלה, שופטים בכירים ופרקליטים. "לא חשבתי שאף אחד מהם חייב לי משהו. סהדי במרומים שזה לא עלה על דעתי. לא חשבתי שיש כאן ניגוד עניינים. נורמות קנאיות מביאות רק לצביעות והשחתה", העיד וינרוט. כנחקר העיד על עצמו שפעל בניגוד לכל העצות שהוא נותן ללקוחות שלו: "דיברתי על הכל, שלחתי חומר, הייתי מוכן ללכת למכונת אמת".