וינרוט העיד על סף דמעות : "אם לא יהיה לי למי לסייע, אני אבש כמעיין"
בעדותו במשפט השוחד בפרשת וינרוט-ויטה, אמר העו"ד: "אני עוזר לאנשים כי אני חייב. כי זה חלק ממני. אני לא יכול אחרת. אם יהיו לי תיקים רק של VIP, אני לא אהיה מסוגל להיות במקצוע הזה"
בבית המשפט המחוזי בתל אביב החלה היום (א') עדותו של עו"ד יעקב וינרוט, הנאשם במשפט השוחד בפרשת וינרוט-ויטה. וינרוט החל בעדות שתיארה בפירוט את ההיסטוריה החברתית, האקדמית והאישית שלו - מימי ילדותו ועד היום.
וינרוט השיב לשאלותיו המנחות של אחד מסנגוריו, פרופ' דוד ליבאי, תוך שהוא פונה ישירות לשופט בתיק, גלעד נויטל. פעמים רבות במהלך העדות, כאשר סיפר על אירועי הצדקה ותיקים של אנשים קשיי יום שניהל, נשמעה התרגשות בקולו, והוא אף היה על סף דמעות. וינרוט סיפר על תחילת דרכו כעורך דין ועל הדרך שהגיע למקצוע, על רצונו לתקן את העולם, את ערכיו שעליהם התחנך, דבר שהוביל אותו כיום לסייע לאנשים מעוטי יכולת, קשי יום או אנשי שירות ציבורי.
"יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להיניק", העיד וינרוט. וככה אני. אני עוזר לאנשים כי אני חייב. כי זה חלק ממני. כי אני לא יכול אחרת. אם יהיו לי תיקים רק של VIP, אני לא אהיה מסוגל להיות במקצוע הזה, אם לא יהיה לי אנשים שאוכל לסייע להם, אני אהיה כמעיין המתייבש".
בהמשך סיפר וינרוט על האופי שבו הוא גובה שכר טרחה: "אף אחד אצלי לא מכר דירה, לא משכן בית, לקח הלוואה. אנחנו מטפלים בשכירים באופן מידתי. בתוך השכירים האלה יש עוד סוג של שכירים שיש לי כלפיהם חובה והם עובדי ציבור. אנשים אחרים שיכלו ללכת לשוק הפרטי ולהרוויח הרבה מאוד כסף. כשבא אלי עובד ציבור, מה אני אמור להגיד לו? שימכור את דירתו? אני לא אגיד את זה כי אחרת אני לא אהיה בנאדם".
