הסדרת האנטנות הקטנות עדיין תקועה

לאחר שבג"ץ הורה לפני כחודש בצו אירעי לחדול משימוש בפטור היסטורי מהיתרי בניה בהקמת אנטנות קטנות (המכונות "מתקני גישה אלחוטיים"), התכנסה הבוקר (ג') ועדת הכלכלה בכדי למצוא פיתרון לאי-ההסכמות בין משרדי הממשלה השונים בנושא, אך בסיכומו של הדיון, שארך כשעתיים, לא הגיעו הצדדים להסכמה, ויו"ר הוועדה הורה לקיים ישיבה נוספת בעניין בעתיד.

בשנים האחרונות נעזרו חברות הסלולר בפטור זה בכדי להציב כמות גדולה של אנטנות קטנות במרפסות ובגגות הבניינים במרכזי אוכלוסין, ולאחר התערבות היועץ המשפטי לממשלה לפני כשנה, ודיון ממושך בבג"ץ בעקבות עתירות רלוונטיות, הורה בג"ץ להשהות את השימוש בפטור זה, בעוד משרדי הממשלה הרלוונטיים ינסו להגיע להסדרת הנושא עד לאמצע חודש ינואר 2011.

אלי ישי צילום: ליאור מזרחי

הוועדה נדרשה לדון היום בתקנות שהגיש שר הפנים, אלי ישי, בחודש פברואר האחרון, אך לאור התנגדויות המשרדים להגבלות המופיעות בתקנות, בעיקר לגבי מפעילים חדשים, לא הגיעו התקנות לכלל הצבעה בוועדה.

במשרדי התקשורת והאוצר מבקשים לסייע למפעילים חדשים להיכנס לשוק הסלולר בקצב מהיר, תוך שימוש בפטור שכזה, אך במשרד הפנים ומשרד היועץ המשפטי לממשלה סבורים כי יש לתת למפעילים החדשים הקלות פחותות מאלו שדורשים משרדי התקשורת והאוצר.

חה"כ חנין: "בית המשפט יפסול את התקנות, הפוגעות בזכויות האזרח"

מנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר טל, אמר בדיון כי יש להעניק למפעילים החדשים יחס מיוחד בעניין זה לצורך קידום התחרות. "התקנות החדשות אינן מעניקות פטור מלא כבעבר, אלא מציגות מסלול מקל למפעיל חדש, אבל עדיין כוללות דרישה לקבל אישור של מהנדס הוועדה המקומית". גם נציג משרד האוצר הגדיר את התקנות הנוכחיות ככאלו שימנעו ממפעילים חדשים להיכנס לשוק.

לעומתם, נציג היועץ המשפטי לממשלה השיב כי לדעתו של משרד היועץ מכילות התקנות בניסוחן הנוכחי איזון ומענה מובהק לטענות של משרדי התקשורת והאוצר לגבי חסימת פעילות של מפעילים חדשים, והוא אינו רואה מקום לשנותן.

ח"כ דב חנין התרעם על כך שהתקנות אינן דורשות יידוע האזרחים לגבי הצבת אנטנות קטנות בסמוך אליהם. "מתקינים ליד ביתו של אדם אנטנה סלולרית מבלי ליידע אותו, ומדובר לדעתי בפגיעה קיצונית בזכויותיו של האזרח", אמר חנין, שהעריך כי באם יבחנו התקנות בידי בית המשפט בהליך עתידי, האחרון יפסול אותן בנוסחן הנוכחי. לדברי חנין, בשבועות הקרובים ייערך דיון באחת מוועדות הכנסת בנושא השפעת הקרינה הסלולרית על המשתמשים.

חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ טענה כי אין סיבה להכניס מפעילים חדשים לתחום הסלולר אם לא מתגבש שיתוף תשתיות ביניהם. "אסור להביא למצב שבו מקימים אנטנות חדשות ברחבי הארץ רק בכדי לתמוך בעיקרון התחרות ולא מתייחסים לבריאות האזרחים".

עו"ד מיכאל בך, היועץ המשפטי של הפורום לסלולריות שפויה, שהגיש את אחת העתירות נגד חברות הסלולר ומשרדי הממשלה בנושא, אמר בדיון כי חברות הסלולר מטעות את הציבור בטענה שריבוי אנטנות מורידות את הקרינה, כיוון שהורדת הקרינה מתייחסת רק לטלפונים עצמם, אולם אזרח המצוי בקרבת אנטנה קטנה סופג קרינה רבה. בך אף הציג בדיון מכתב שהפיצה אחת מחברות הסלולר למתקיני האנטנות הפועלים עבורה, ובו מתוארות שיטות להסוואת פעילות התקנת האנטנות, וזאת, לטענתו, כהוכחה להמשך מדיניות החברות להציב אנטנות בחשאי. יו"ר פורום חברות הסלולר, ליאור ורונה, טען כי מדובר במסמך בן 4 שנים שנכתב בידי חברה קבלנית של חברת הסלולר ולא בידי החברה עצמה, ואותה חברה ננזפה וחדלה מהפצת הוראות אלו. לדברי ורונה, חברות הסלולר פועלות על פי הנחיות משרדי הבריאות והגנת הסביבה, ובאם יורו להם אחרת, יפעלו על פי ההוראות.

המפעילים הווירטואליים: ממתינים להתערבות שר התקשורת

בדיון מוקדם יותר קיבלה ועדת הכלכלה סקירה על הנסיונות לשלב מפעילי סלולר חדשים בשוק הישראלי. עד ל-15 בדצמבר מנסים המפעילים הווירטואליים שקיבלו רישיון מתאים להגיע להסכם עם חברות הסלולר הגדולות לגבי מתן שירות ללקוחות על גבי רשתותיהן של החברות הגדולות. באם תאריך זה יחלוף, והמפעילים הווירטואליים יטענו כי אי ההגעה להסכם נגזרה מפעילות שאינה תקינה מצד חברות הסלולר, רשאי שר התקשורת להתערב ולקבוע בעצמו את המחירים והתנאים בין הצדדים. נציגי המפעילים הווירטואליים שנכחו בדיון סיפרו כי למרות פניות מצידם לחברות הסלולר, לא ניכרת תזוזה בדיונים.

מנכ"ל משרד התקשורת הדגיש כי גם המפעילים הווירטואליים נדרשים ליזום פנייה לחברות הסלולר ולפעול להגעה להסכם, ואסור להם להסתמך על הנחת היסוד לפיה משרד התקשורת יתערב בכל מקרה בקביעת התנאים והמחירים בין הצדדים. "קיבלנו פניות מכמה גורמים, אבל כרגע אנחנו לא מתערבים עד לתום המועד שעליו הוסכם. עם זאת, לא נהסס להתערב לאחר מכן באם יהיה צורך".

צבי שבח, יו"ר הפורום לסלולריות שפוי, האשים את הרגולטורים העוסקים בתחום התקשורת בישראל בכך שלטענתו "לא הכינו שיעורי בית". "יש כאוס מוחלט בתחום הקרינה, וכעת מנסים להכניס מפעילים חדשים ולפרוס אנטנות נוספות מבלי שיש תוכנית מסודרת לניהול של התחום הזה", אמר בדיון.

מנכ"ל מירס, אברשה בורשטיין, טען כי הרגולטור נדרש לסייע למפעילים המעוניינים להקים רשת פיזית באופן מהותי יותר מהסיוע המוענק למפעילים וירטואליים. "למפעילים וירטואליים אין מחוייבות לאיכות השירות והרשת, אולי רק מחוייבות לגבי המחיר שיגבו", אמר בורשטיין. "מאידך, למפעיל פיזי יש מחויבות מלאה לאיכות השירות שלו, ולכן אנחנו זקוקים גם לסיוע של המדינה להגשמת התוכניות שלה עצמה להכניס תחרות נוספת".

נציגי חלק מהמפעילים הווירטואליים טענו כי יש לשנות את הוראת משרד התקשורת לגבי תשלום האגרה על רישיון המפעיל הוירטואלי, כיוון שכיום נדרשות החברות לשלם עבור הרישיון בעוד אין ודאות לכך שיצליחו להשיק את שירותיהן בפועל. במקרה שהמו"מ בין מפעילי הסלולר והמפעילים הוירטואליים נכשל ושר התקשורת קובע את התעריף שישלמו המפעילים הוירטואליים, חלק מהחברות עלולות לגלות כי התוכניות העסקיות שלהן אינן תומכות בכניסה לשוק ולפיכך עלולות לשלם על רישיון שבסופו של דבר לא יעשו בו שימוש. בנוסף, טענו נציגי המפעילים הוירטואליים כי מספר גורמים עדיין לא ידועים ומונעים מהם לגבש תוכנית עסקית, כדוגמת מחיר דקת גלישה שידרשו לשלם לחברות הסלולר.