מנכ"ל מירס: "מוכנים להשקיע 3-4 מיליארד שקל בהקמת רשת סלולרית, רק תנו לנו"
מנכ"ל משרד התקשורת: "עתיד חברות הסלולר טוב יותר מחברות אחרות, ולכן אין שחר לתלונות על קריסתן הצפויה כתוצאה מפעילות המשרד"
"שמענו לאחרונה תלונות על האפקט המצטבר של פעילות משרד התקשורת על חברות הסלולר עד לאיום על קריסתן, ואני רוצה להבהיר - אין שחר לדברים, כיוון שהעתיד של חברות הסלולר טוב יותר מכל חברת תקשורת אחרת בארץ", כך אמר היום (ב') מנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר טל, בוועידת התקשורת של גלובס.
"אנחנו מבצעים את המהלכים הללו כיוון שאסור שעתיד חברות הסלולר יתבסס על מרווחים שנגזרים מחוסר תחרות, אלא יתבסס על פעילותן ההוגנת מול הלקוחות. השירותים הניידים צומחים בעולם ולכן חברות הסלולר יהנו מהטרנדים האלה, ותפקידנו כרגולטור לדאוג שהשוק יתנהל בצורה שאינה מקפחת את הלקוחות מבחינה תחרותית. אני מאמין ברגולציה עצמית ולא כפויה, ולכן המלצתי למנכ"לי חברות הסלולר שנפגשו איתי לפני כשנה בעת כניסתי לתפקיד שיזמו בעצמם מהלכים לטובת הלקוחות, על מנת שלא נידרש להתערב, אבל הפעילות האינטנסיבית שלנו בשנה האחרונה מעידה על מה שהתרחש מצידן של החברות".
בהתייחס לכניסת חברת החשמל לשוק התקשורת אמר בר טל, כי "ברוב המקרים שני ספקים לא מייצגים תחרות ערה מספיק, ולכן אנחנו מבקשים להכניס תחרות, גם באמצעות חברת תקשורת שתקים חברת החשמל וגם באמצעות מתן אפשרות לחברות לספק שירותים על גבי התשתית של בזק באמצעות מודל השוק הסיטונאי. שינוי שכזה בתשתיות לא רק משנה את שוק התקשורת אלא גם את הכלכלה. היכולת של מערכת החינוך, למשל, לעשות שימוש בתקשורת מהירה בכדי לצמצם פערים היא אדירה. אני מקווה שהחברות הפועלות בשוק הנייח לא ימתינו למסקנות הוועדה אלא יבואו מיוזמתן ויציעו הצעות מצידן ואפילו יציעו את ההקלות הרגולטוריות עליהן - יתכן שנמצא פתרונות שיהיו מקובלים עלינו".
"נפרוס 4-5 ק"מ של סיבים ביום"
"אנחנו מוכנים להשקיע בין 3 ל-4 מיליארד שקל בהקמת רשת סלולרית, וכל מה שאנחנו מבקשים הוא הזדמנות", אמר בדיון מנכ"ל מירס, אברשה בורשטיין, מנכ"ל מירס. "יש לפרסם את מכרז התדרים למפעילים סלולריים חדשים מהר ככל האפשר, יש לאפשר לנו להמשיך ולהשתמש בפטור להתקנת אנטנות קטנות בהליך מקוצר, ולדעתי יש מקום גם לבטל את תשלומי התמלוגים והרישיון, ולאפשר לחברות להשקיע את הכסף הזה ברשת ובשירות". לדברי בורשטיין, התוכנית העסקית של מירס מבוססת על הקמת רשת לדור השלישי עם אפשרות שידרוג מהירה לדור הרביעי, כאשר לדבריו החברה עשויה להיות גם הראשונה שתציע שירותי דור רביעי בישראל באמצעות מכשירים תומכים.
באשר להערכות כי מירס עצמה נפגעת מהורדת דמי הקישוריות אמר בורשטיין כי "דמי קישוריות למפעיל חדש או בעל נתח שוק קטן פועלים לרעתו ככל שהם גבוהים יותר, בגלל הפרופורציה בין השיחות היוצאות לנכנסות, ולכן ברור שבמצב הנוכחי אנחנו בעד דמי קישוריות נמוכים".
מנכ"ל חברת החשמל, עמוס לסקר ענה בכנס לטענות על חשש לכאורה לשליטת חברת החשמל בתשתית תקשורת, והדגיש כי על פי ההחלטות שהוצגו במסגרת חוק ההסדרים שאושר בשבוע שעבר, תהיה הפרדה תאגידית מלאה בין חברת החשמל לחברת התקשורת שתוקם, השליטה בחברת התקשורת תהיה של גורם פרטי ולא של חברת החשמל, אותו גורם יבחר באמצעות ועדה בשיתוף גופי הרגולציה ולאחר מכרז, והתעריפים של שתי החברות יהיו מפוקחים.
"המחיר לצרכן הסופי צריך להיות נמוך משמעותית מהמחירים המוצעים כיום, זה מה שמוביל את התוכנית העסקית שלנו לפריסת הסיבים האופטיים", אמר לסקר. "אנחנו מסוגלים לפרוס בכל יום בין 4 ל-5 ק"מ של סיבים אופטיים ביום, לעומת כ-300 מטר שיכולות חברות תקשורת רגילות, וזאת כיוון שהסיבים שלנו יוטמעו בסמוך לחוטי החשמל העיליים ולא יצריכו חפירה". לסקר ציין כי עד לאישור חוק ההסדרים החברה נערכת להכנת המכרז ותוכניות הפריסה העתידיות. באשר לפרסומים בנוגע למצבה הפיננסי של חברת החשמל טען לסקר כי מדובר ב"שטויות", אולם חזר על עמדתו כי יש להעלות את תעריפי החשמל על מנת לתרום ליציבותה הפיננסית של החברה.
"מדוע לא הפחיתו החברות את דמי הקישוריות בעצמן?"
מנכ"ל דואר ישראל, אבי הוכמן, טען בכנס כי העיכוב בקבלת רישיון למפעיל וירטואלי לחברה נגזר מהצורך להקים חברה בת, כחלק מהיות חברת דואר ישראל חברה ממשלתית. "אני מאמין שמדובר בלוחות זמנים של שבועות שלאחריהם נוכל לקבל רישיון", אמר הוכמן. "ללא שינוי מהותי בדמי הקישוריות לא תהיה הצדקה כלכלית לקיום מפעיל וירטואלי בישראל, וראינו זאת במקומות רבים בעולם. יש להוריד את דמי הקישוריות למחיר של אגורות בודדות. כל ירידה של אגורה בדמי הקישוריות תרחיב את מעגל הנהנים מהתקשורת הסלולרית"
לדברי הוכמן, הבסיס להרחבת התחרות הוא הגדלת השקיפות וההוגנות. "הלקוח לא יכול לקרוא חוזה של 50 עמודים ולא אמור להיות מופתע מכך שנרשמים לחובתו שירותים שלא הזמין". "קראתי שחלק מהחברות כבר מודות שדמי הקישוריות בפועל יכולים להיות נמוכים, ואני שואל מדוע עד היום החברות לא החליטו על דעת עצמן להפחית את התשלומים האלה ולגלגל את החיסכון על הצרכן? האם מישהו חושב שפרטנר היו מציגות חבילות חיבור חדשות כפי שהציגו בשבוע שעבר אלמלא היה קיים איום בכניסת מפעילים חדשים?
מנכ"ל בזק בינלאומי, איציק בנבנישתי, העריך כי בתוך שלוש שנים 50% מהעסקים הקטנים בישראל יעברו לצרוך שירותי טכנולוגיה באמצעות מודל הענן, ויפסיקו להשתמש בחומרה שירכשו בעצמם.
