"כל העולם תוהה אם צוקרברג הוא שמוק, אבל מי שרואה את הסרט פשוט רוצה לחבק אותו"
תסריטאי־העל ארון סורקין חתום על התסריט של "הרשת החברתית". בראיון אישי הוא מסביר למה צוקרברג הוא בעצם קצת כמו כולנו
במובנים רבים מייסד פייסבוק מארק צוקרברג לא יכול היה לקבל מישהו אמפתי יותר לעיבוד סיפור חייו עבור המסך הגדול מאשר ארון סורקין, התסריטאי המפורסם שכתב את התסריט של "הרשת החברתית".
"אסביר לך למה אני מזדהה עם מארק", אומר לי סורקין במועדון הרווארד בניו יורק (צוקרברג נשר מלימודיו באוניברסיטת הרווארד), שם הורתה לו מכונת יחסי הציבור של קולומביה פיקצ'רז להיפגש עם עיתונאים מכל העולם. אף שעליו לצלוח סרט נע של עיתונאים המתחלפים מדי 15 דקות.
רוצים לקבל הזמנה זוגית להקרנת טרום-בכורה של הסרט "הרשת החברתית"? לחצו כאן והשתתפו בחידון הטריוויה של "כלכליסט" בפייסבוק
לכתבות נוספות באותו נושא:
- לא חבר: למה דווקא מארק צוקרברג ומה הוא עשה כדי שלא יכתבו עליו
- אלון רייס ראה את הסרט: חבורה של גיקים מוחאים כפיים
- שינה לו סטטוס: הספר שהתחיל את המהומה
סורקין עושה רושם של אדם מקסים ושנון. הוא מספר על חוויה מטלטלת שהיתה לו בעת צפייה בסדרת הטלוויזיה "הפמליה". "אני צופה באחד הפרקים וחושב לעצמי: 'וואו, זה נראה ממש מגניב. הלוואי שהייתי יכול להיות חלק מהחיים האלה'. אבל אז אני מבין שלא רק שאני באמת חלק מהחיים האלה, אלא שהופעתי באותו פרק בתפקיד עצמי! אבל אני עדיין מרגיש כאילו אני עומד בחוץ ומציץ פנימה.
"ואני מזדהה עם מארק מעוד סיבה.
כרגע - במידה רבה בגללי, בוא נודה - הוא צריך להתמודד עם זה שכל העולם תוהה אם הוא שמוק, אוקיי? הוא צריך לפתוח עיתון בכל יום ולראות את זה". ועדיין, סורקין ממהר להוסיף: "רוב מי שרואים את הסרט מגיבים שהם רק רוצים לחבק אותו חזק".
הסרט - שביים דיוויד פינצ'ר, בכיכובם של ג'סי אייזנברג, אנדרו גארפילד וג'סטין טימברלייק, המבוסס על ספרו הבדיוני למחצה של בן מזריץ' "מיליארדרים במקרה" ועל מחקר עצמאי של סורקין, שכלל שיחות עם כמה מהדמויות המרכזיות בחיי צוקרברג - עלה רק השבוע בארצות הברית, אבל הוא כבר בדרכו להפוך ללהיט קופתי ולמועמד כמעט ודאי לפרס האוסקר. אפילו צוקרברג, שנמנע בדרך כלל מתקשורת ולא הסתיר את אי־שביעות רצונו מהסרט, נראה כמי שנכנע כבר לגורלו להיגרס במטחנת הבידור להמונים.
"זה סרט, זה בידור", אמר צוקרברג לפני כשבועיים בתוכניתה של אופרה ווינפרי. "הרבה ממה שרואים בסרט בדיוני. אפילו היוצרים יודו בכך. הם מנסים ליצור סיפור טוב", הוסיף צוקרברג. "אלה החיים שלי - כך שאני יודע שהם לא כאלה דרמטיים".
אף ששני עשורים ומיליארדי דולרים מפרידים בין סורקין בן ה־49 לצוקרברג בן ה־26 (שווי: 6.9 מיליארד דולר), שניהם גברים מבריקים, נמרצים, לא מובנים לעתים, שמהווים מושא לקנאה ומטרה להתקפות. בשניהם הטיחו שהם שחצנים ושתלטנים, שניהם נאלצו להגן על עצמם נגד האשמות שלקחו קרדיט על רעיונות של אנשים אחרים, ושניהם הותירו חותם בתרבות הפופולרית. וגם - אם מקבלים את הדמות שצייר סורקין לצוקרברג בסרט שיצא לאקרנים בארצות הברית בסוף השבוע שעבר ויעלה בארץ ב־28 באוקטובר - שניהם מונעים על ידי מנה הגונה של חוסר ביטחון וזעם.
אפשר להתווכח אם צוקרברג האמיתי, שמציג את עצמו כאדם רגוע ושופע ביטחון, דומה לגרסתו הקולנועית. אבל אין ספק שסורקין - שברזומה שלו הצלחות רבות שזכו הן לשבחי המבקרים והן לפופולריות בקרב הצופים, ובהן "בחורים טובים" (המחזה והסרט מ־1992), "הנשיא מאוהב" מ־1995 וסדרת הטלוויזיה "הבית הלבן" - מחובר למיזנטרופ הפנימי שבו.
כשאני שואל אם הוא מרגיש קרבה מסוימת לצוקרברג, הנתבע בגלל חוויותיו שלו כתסריטאי מצליח שנאלץ להדוף טענות מעמיתים שהצליחו פחות (ובייחוד לנוכח העובדה שמעמדו של צוקרברג כנתבע בכמה תביעות של קניין רוחני עומד במרכז העלילה הדרמטית של הסרט), סורקין מתפוצץ. "זה ממש מרתיח אותי", הוא אומר, והראיון מופסק לאחר שאחת היחצניות של חברת ההפקות מוחה על קו השאלות שנקטתי. כמה דקות מאוחר יותר סורקין נדרש ליישר את ההדורים, תופס את זרועי, מחייך ומציע להמשיך בראיון. "בוא נהיה חברים", הוא אומר - ואז עונה ברצינות על השאלה שהכעיסה אותו מלכתחילה.
"אני מרגיש שמארק חייב להגן על עצמו נגד ההתקפות שטוענות שהוא גנב משהו", מסביר סורקין, "רק כי לבחורים האלה (חבריו של צוקרברג לספסל הלימודים בהרווארד, אדוארדו סייברין והתאומים טיילור וקמרון ווינקלווס) היה רעיון לאיזה אתר. המשפט של מארק 'אם הייתם הממציאים של פייסבוק, אז הייתם ממציאים את פייסבוק' בא ממני! זה אני, קם וצועק על כל אחד מהמתחזים שצצים פתאום וטוענים 'לפני עשר שנים כתבתי תסריט שאף אחד לא שמע עליו, אבל היתה בו סצינה בחדר הסגלגל, אז גנבת אותו ממני'. על מה לעזאזל אתם מדברים? אם אתם הכותבים של 'הנשיא מאוהב', אז למה השם שלכם לא מופיע ב'הנשיא מאוהב'?".
אבל מעבר לכך, ועל אף מעמדו הבכיר בהוליווד היום, סורקין טוען כי אחד הדברים הבסיסיים שהוא חולק עם דמותו של צוקרברג בסרט היא תחושה עמוקה של חוסר ביטחון חברתי. "ללא ספק הייתי כזה כשלמדתי בתיכון סקרסדייל (בפרבר הניו־יורקי היוקרתי שבו גדל), אבל גם עכשיו אני עדיין כזה", הוא אומר. "הייתי רוצה שאנשים יחשבו שאני מהיר, חכם, שנון ומקסים כמו הדמויות שאני כותב, כך שאני מזדהה עם אדם שמנסה לבנות עולם שלם", כלומר פייסבוק, "שבו הוא יכול להמציא את עצמו מחדש. שבו הוא מתחבר עם אנשים תוך כדי התבודדות, שבו הוא יכול לשכתב ולתקן את האישיות שלו עצמו".
סורקין, שאומר כי אינו אחד מחצי מיליארד המשתמשים ברחבי העולם שמתחברים לפייסבוק מדי יום, ספקני בנוגע לתרומה החברתית של הרשת. הוא מספר על בחורה שכתבה לאחרונה בסטטוס שלה בפייסבוק שהיא אכלה יותר מדי עוגיות שוקולד וחייבת ללכת מהר למכון הכושר, ומגדיר אותה כמישהי ש"ממציאה את עצמה מחדש בתור אלי מקביל. זו דמות אמריקאית אהובה של אשה רווקה בשנות ה־30 לחייה שמסתדרת לבדה בעיר ושקיימת בתרבות שלנו מאז דמותה של מרי ריצ'רדס ב'מופע של מרי טיילר מור' בשנות השישים. בסטטוס שלה על עוגיות השוקולד, הבחורה הזאת לא דיברה אל מישהו אלא כתבה מול מישהו - והיא כתבה לקהל. זה מה שאני עושה. ואני לא קורא לזה יצירת קשר חברתי, אני קורא לזה לשחק ולהופיע. אני חושב שהקשר בין התחברות באינטרנט להתחברות אמיתית הוא בערך כמו הקשר בין תוכניות הריאליטי למציאות האמיתית".
סורקין הוא כותב פורה להדהים, שמתאר את מקצוע הכתיבה כעיסוק שהוא שיתופי ובודד כאחד.
"כתבתי את כל 45 הפרקים של הסדרה 'ספורטס נייט'. כתבתי את 88 הפרקים של 'הבית הלבן' שהופקו בארבע השנים שבהן כתבתי עבור התוכנית. כתבתי 22 פרקים ל'סטודיו 60'", הוא מפרט. "אני מבין שזה שונה ממה שקורה בסדרות אחרות, שם האחראי מקצה פרקים לכותבים השונים, והוא אחראי רק לליטוש הסופי במכונת הכתיבה שלו. אני לא עובד ככה. אני משתף פעולה עם מספר גדול של אנשים: עם הבמאי, עם השחקנים, עם הניצבים. אבל אני מחזאי. אני לא כותב בקבוצה. אני כותב לבדי".
לאורך רוב הקריירה שלו נאבק סורקין בהתמכרות קשה לקוקאין. בראיון שהעניק לאחרונה למגזין "W" סיפר שההישג הגדול ביותר שלו מדי יום הוא להישאר נקי מסמים.
"אתה יודע, זה נושא שאני לא מדבר עליו יותר באופן פומבי", הוא עונה כשאני שואל אותו מה ההבדל בין כתיבה תחת השפעת קוקאין לכתיבה בלעדיו. "אני נקי כבר תשע שנים וחמישה חודשים. ואני אגיע לעשר שנים... ההבדל הוא שלא משנה אם כותבים טוב יותר או טוב פחות תחת השפעת קוקאין. אסור להשתמש בקוקאין. זה יהרוס לך את החיים". סורקין מוסיף שהוא עדיין מעשן סיגריות, אבל הבטיח לבתו בת התשע לקצץ את מספרן במחצית בשנה הקרובה.
יציאתו לאקרנים של "הרשת החברתית" היא ללא ספק עוד נקודה משמעותית בקריירה המצליחה של ארון סורקין - והוא מודע לכך שהיא גם עשויה להפוך לקו פרשת המים. "מה שנהדר הוא שכתבתי סרט שאנשים מגיבים אליו בחיוב", הוא אומר. "זה כמו כדור שלג מתגלגל. הביקורות שמתפרסמות - כל אחת טובה יותר מקודמתה. כל הקרנה מוצלחת יותר מהקודמת". ואז הוא מוסיף במהירות: "החוקים הבלתי ניתנים לשינוי של התרבות הפופולרית קובעים שתגובת הנגד תתחיל בכל רגע. אני כל הזמן מביט סביב ורק מחכה שזה יקרה".