פישר והשקל: יחסינו לאן?
במקום להעלות ריבית - על בנק ישראל לטפל נקודתית בשוק הנדל"ן
שער החליפין של השקל מול הדולר ירד בימים האחרונים. חלק משמעותי מהירידה נוצר לאחר פירסום מדד אוגוסט, שעלה ב- 0.5%. עליית המדד והרכבו מלמדים על המשך ההתחממות בשוק הנדל"ן המקומי, כשהתוצאה היא אינפלציה גבוהה. אף כי בראיה של שנה לאחור האינפלציה ירדה לקצב של 2%, המדד הגבוה
הדבר מוביל את בנק ישראל באף ומנחה אותו להיכנס למצב של 'מלחמה באינפלציה'. הדרך העיקרית לעשות זאת היא כמובן באמצעות העלאת הריבית. עם זאת, העלאת ריבית תפגע ביצוא - מנוע הצמיחה העיקרי שלנו.
מה עושים במזרח?
מקרים דומים נראים בימים אלה ביפן ובקוריאה. ביפן הבנק המרכזי החליט להתערב (כפי שכבר צפינו כאן) והחליש את המטבע באופן מיידי בכ-3%. גם בקוריאה מצב דומה, של התחזקות מוגזמת וארוכת טווח של המטבע, דבר המתנגש עם היכולת להעלות ריבית.
שני המשקים מייצאים בהיקף גדול מהתוצר וכ-50% מתוצרתם נמכרת בעולם. במצב זה, התחזקות של המטבע שוחקת באופן מוחשי את התקבולים של המשק, את הצמיחה ואת כח הקניה של האזרח הפשוט. כדי להגדיל את התמורה השולית ליחידת יצוא, ביפן בחרו להחליש את המטבע באמצעות מכירתו מול הדולר, בדומה לבנק ישראל. החשש הוא שפעולה חד צדדית של יפן לא תהיה אפקטיבית, שהרי חלק מהתחזקות הין נובעת מהטיה של יתרות המזומנים של סין, לצורך גיוון.
בקוריאה, למרות התחזקות הוון הקוריאני נמנע הבנק המרכזי מהעלאת הריבית והותיר אותה על כנה, 2.25%, כפי שנהגו מדינות האיזור, בהן מלזיה, ניו זילנד ואחרות. גם שם הבינו כי העלאת הריבית רק תחזק את שחיקת היצוא ואת הצמיחה.
התחזקות השקל: החלשת המשק כולו
זה המצב גם בישראל. המטבע מתחזק, כמו גם האינפלציה. אבל בהווה, מקורה של האינפלציה אינו בצריכה הפרטית. על פי ניתוח מדדי הפעילות, ניתן לראות כי הפדיון בענפי המסחר והשירותים נמצא במגמה ברורה של התמתנות, דבר המתבטא בסעיפי מדד המחירים, המבטאים את הצריכה. אלו תורמים במתינות לאינפלציה בישראל ולכן כאמור, הקצב ירד לכ- 2%.
כמו במדינות הנ"ל, גם בישראל היצוא מהווה מרכיב מרכזי בפעילות התוצר, כ-40% במחצית הראשונה. אם נצרף לחשבון את הפעילות בענפים נסמכי היצוא הרי שחלקו של היצוא בתוצר של המשק הישראלי משמעותי עוד יותר וניתן להניח כי מסתכם לכ- 50%.
מרכיב זה בפעילות, אשר הולך ומתאושש עקב מאמצים וחיפושי שוק של חברות ישראליות, תלוי באופן מרכזי בשער החליפין של השקל. באמצעותו נגררת השפעה משמעותית על רווחיות החברות ועל רמת החיים. בשנתיים האחרונות ניכרה השפעה משמעותית של האירועים בעולם על שערו של השקל, כך שהוא התחזק ופיצה את ישראל על הירידה בפעילות הכלכלית בעולם. תרם לכך לא מעט נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, אשר הביא במדיניותו לפיחות השקל ובכך לשרידות גבוהה של ישראל מול המשבר הגלובלי.
לכן, בהווה תיסוף השקל אל מול הדולר יהווה מכה לא פשוטה לפעילות הכלכלית, לצמיחה ולרמת החיים של רבים. במילים אחרות, יהיה שגוי אם בנק ישראל יבלום מגמה חיובית זו, על ידי העלאת ריבית.
אפשרויות נוספות: טיפול כירורגי
ברור לכל כי הבעיה העיקרית היום היא בועת מחירי הדיור אשר הולכת ותופחת. במסגרת בועה זו מחירי הדירות למגורים עולים באופן שאינו תואם את הפעילות בשאר מגזרי המשק, עקב רכישה מוגברת של דירות להשקעה. הציבור הישראלי משקיע בדירות בהשראת ריבית המשכנתאות הנמוכה. תמורת ריבית של פריים פחות 0.9%, כלומר 2.35% לשנה, הציבור יכול ללוות כמעט ללא הגבלה כדי לרכוש דירה. לפיכך, כדי שלא לפגוע במשק כולו, על בנק ישראל לנהל פעילות של טיפול ממוקד בבעיה זו ולא להעלות את הריבית. העלאת הריבית תפגע ב-50% מהתוצר אשר פועל בענפי היצוא או הסמוכים עליהם.
אם בנק ישראל ישכיל לעשות זאת, כפי שהחל לעשות בעבר וכפי שנוהגים במדינות המזרח, יש להניח כי השקל לא יתמוטט על ראשן של החברות המיצאות ולמעשה, על כולנו.
ד"ר גדעון בן נון הוא מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, המתמחה בניהול סיכונים ובניהול עושר משפחתי
