השופט המליץ והמדינה הסכימה: מסמכים שמוגשים לוועדת ששינסקי פתוחים לציבור

עתירת חברות הגז לקבל לרשותה מסמכים ממשרד האוצר הניבה פירות, עוד לפני שהתקיים הדיון הראשון מול שופט.

חוות הדעת והמסמכים שהוגשו לוועדת ששינסקי, הבוחנת את המדיניות הפיסקאלית בשוק הגז הטבעי, מפורסמים באתר משרד האוצר, כפי שעולה גם ממכתב שנשלח אתמול (ב') מהלשכה המשפטית של משרד האוצר.

הלשכה המשפטית מדגישה, כי היא עושה זאת לאור המלצת שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נעם סולברג, שכתב בהחלטה קצרה מה-18 באוגוסט כי "בזהירות המתחייבת אמליץ לבאי כוח הצדדים לבוא בדברים ביניהם במישרין, כי על פני הדברים דומני כי לפחות לגבי מקצת מן המסמכים ניתן להגיע להסכמה".

חברות הגז עתרו לאחרונה כאמור לבית המשפט, לאחר שבקשתם לחשוף חומרים נענתה בשלילה על ידי משרד האוצר. החברות ביקשו בין היתר את הדו"ח המקורי של החברה הבינלאומית IHS שהוגש למדינה בעניין בשנת 2003, ניתוחים כלכליים שונים בנוגע למשק הגז, חוות דעת שהוגשה מטעם פרופ' ברק מדינה ואת עמדתה המשפטית של רשות המסים בנושא.

את חברות הגז מייצגת סוללה ארוכה של עורכי דין, ביניהם פיני רובין ועופר צור ממשרד גורניצקי, צבי אגמון, רובי בכר ואיל רוזובסקי.

משרד האוצר סירב לחשוף את מרבית החומרים, והדיון בעתירה בבית המשפט נקבע ליום ג' הבא. עתה, הוחלט לפרסם את חוות הדעת. בנוגע לדו"ח של חברת IHS הודגש במכתב שנשלח אתמול, כי נציגי חברות הגז מוזמנים להגיע פיזית למשרד האוצר ולקבל ממנו העתק.

אדם טבע ודין (עצמאי) 

עיקרי הטיעונים: העלאת התמלוגים היא אינטרס ציבורי מובהק, כי את הרווחים מהגז גורפים היזמים ולא הציבור. כמו כן יש למדוד את עלות הזיהום שנגרם כתוצאה משאיבת הגז מקרקעית הים, ולמסות בהתאם. את תקבולי המס והתמלוגים יש להעביר לקרן יעודית שתשמש להשקעה, פיתוח ומחקר בתחומי האנרגיה בישראל, ויישום התייעלות אנרגטית וייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות.

• לחוות הדעת של אדם טבע ודין - לחץ כאן
  

משרד רו"ח בריטמן אלמגור (ישראמקו)

עיקרי הטיעונים: רוב הזכויות בשותפות הן של הציבור, ולא של מי שמכונה "אילי הון", לכן העלאת התמלוגים באופן רטרואקטיבי תזיק לציבור באופן קשה. מדובר במאות אלפי אנשים שהשקיעו ביצירת הון לביצוע קידוחים ב־21 השנים האחרונות.

• לחוות הדעת של ברייטמן אלמגור זוהר ושות' - לחץ כאן
  

פרופ' יוסי בן ארצי (עצמאי)

עיקרי הטיעונים: אוצרות הטבע שייכים לציבור, ולכן חלוקת הרווחים צריכה להיות 80% למדינה ו-20% ליזם. התמלוגים צריכים להשפיע על חיי כלל האזרחים, ולא רק על שכבות דקות של עוסקים ומקורבים לנושא. יש להקצות חלק מהרווחים לטובת מחקר אקדמי

• לחוות הדעת של פרופ' יוסי בן-ארצי - לחץ כאן
  

התנועה לאיכות השלטון (עצמאי)

עיקרי הטיעונים: מדובר במשאבים טבעיים אשר למדינה זכות מוקנית בהם. יש לשקול יצירת מנגנון לפיצוי היזמים, שיתבסס על שיעור הסיכון הטמון בפרויקט. מנגנון זה עדיין ישאיר את מירב הנכסים בידי המדינה, אך יאפשר למשקיעים להחזיר את השקעתם ואף להנות מרווח הוגן. כל הסכם שייערך מעתה ואילך בין המדינה ליזמים ייעשה באמצעות מכרז.

• לחוות הדעת של התנועה לאיכות השלטון - לחץ כאן
  

רציו ים (שותפה בקידוחי לוויתן)

עיקרי הטיעונים: לוחות הזמנים שניתנו להגשת עמדות אינם סבירים, ובכתב המינוי של הוועדה לא ניתן נימוק למה הקימו אותה בכלל. שינוי שיעור התמלוגים דינו כהפרת הסכם בין המדינה לרציו, שמחזיקה במספר רישיונות ואחזקות ברישיונות לקידוח. אם רציו הייתה מפסידה כסף, המדינה לא הייתה משתתפת בהפסדים.

• לחוות הדעת של רציו חיפושי נפט - לחץ כאן
  

נובל אנרג'י (השותפה האמריקאית הקידוחים. מחזיקה ברוב מניות קידוחי הגז מול ישראל)

עיקרי הטיעונים: החברה החלה לפעול בישראל מ־1988 לאחר ששקלה את הסיכונים הכרוכים בכך. אלמלא התנאים הללו החברה יכלה להשקיע במקומות אחרים בעולם, חלקם יותר אטרקטיביים. שינוי התמלוגים כמוה כפגיעה בקניין, מה גם שהמדינה התחייבה בעבר שלא להעלותם. החלת מס ספציפי על חברות בתחום הגז תהיה סתירה של מס החברות הישראלי.

• לחוות הדעת של נובל אנרג'י - לחץ כאן
  

כ־20 ארגוני חברה וסביבה, שבראשם שתי"ל (הקרן הביצועית של הקרן החדשה) (עצמאים)  

עיקרי הטיעונים: שיעור התמלוגים כיום נמוך מדי, ואינו מהווה תגמול הולם עבור השימוש במשאב הנדיר. יש לקבוע מדיניות כוללת לגבי שימוש בכלל משאבי הטבע, לרבות קרקע, מים, אוויר ומחצבים.

• לחוות הדעת של ארגוני חברה וסביבה בנושא מחצבי הנפט והגז - לחץ כאן
  

העמותה הישראלית לכלכלה בת קיימא (עצמאי) 

עיקרי הטיעונים: הסיכון בחיפושי הנפט אינו של היזמים בלבד, כי אם גם של הציבור. אנו מציעים ליישם מנגנון של תמלוגים מדורגים: על כמות ראשונית של המשאב (25BCM) ייגבו תמלוגים בשיעור 12.5%. מעבר לכמות ראשונית זו, התמלוגים יעלו (50%–80%) כדי לשקף את הבעלות של כלל הציבור על המשאב.

• לחוות הדעת של האגודה הישראלית לכלכלה בת קיימא - לחץ כאן
  

Pelagic Exploration Company (מחזיקה ברישיונות חיפוש במים עמוקים סמוך ללוויתן) 

עיקרי הטיעונים: המפתח להצלחת תעשיית חיפושי והפקת הגז והנפט בישראל הוא בשימור סביבה עסקית ידידותית ואמינה. במקרים רבים, חברות בינלאומיות נמנעות מהתרחבות לישראל עקב חששן מהמצב הגיאו־פוליטי שלה. אם יתווסף לכך תקדים כמו שינוי רטרואקטיבי בתמלוגים, השקעות החברות הזרות ייעצרו. עם זאת, יש הצדקה לבצע שינויים בתנאי זיכיונות עתידיים.

• לחוות הדעת של Pelagic Exploration Company - לחץ כאן
  

המרכז הישראלי לקידום צדק חברתי (עצמאי) 

עיקרי הטיעונים: אוצרות הטבע הקיימים בתחומה של מדינת ישראל הם נחלת כלל אזרחיה, וזכותם להיות הנשכרים העיקריים מרווחיהם. יש להעדיף את שיקולי טובת הרוב ועקרונות הצדק החלוקתי על פני שיקולי הצדק המשפטי הפורמלי ולהעלות את חלקה של המדינה ממיסוי ותגמולים גם יחד ל־75%.

• לחוות הדעת של המרכז הישראלי לקידום צדק חברתי - לחץ כאן
  

כהן פיתוח (מחזיקים 50% מאבנר) 

עיקרי הטיעונים: העלאת שיעור התמלוגים מהווה הלאמה של היתרי קידוח שניתנו לחברות שפועלות בתחום, ושינוי רטרואקטיבי מהווה פגיעה קשה במשקיעים.