מה האמבטיה מלמדת אותנו?

ביתו של אדם הוא מבצרו, הוא המפלט שבו הוא מוצא מנוחה, ובמקרים רבים הוא גם מרכז חייו. עבור הסופר האמריקאי ביל ברייסון, הבית הוא המקום שאליו מתנקזת תמצית תולדות האנושות. עיצוב הבתים, מהפנים לחוץ, הוא ספר היסטוריה מקודד שמספר לא את תולדותיהם של מלכים ורוזנים, אלא את תולדותיו האמיתיים של עמך, את ההיסטוריה של האנשים הפרטיים.

בספרו החדש "At Home: A Short History of Private Life" (בתרגום חופשי: "בבית: היסטוריה קצרה של חיים פרטיים") ברייסון איננו טורח אפילו לצאת מפתח ביתו. הוא מזמין את הקוראים לסיור מדוקדק בין החדרים, ובאמצעות הדברים שהוא מוצא והמחשבות שחולפות בראשו הוא כותב את ההיסטוריה החברתית של העולם. הוא מספר את סיפור המעבר ההדרגתי מחיי העוני והמאבק של עשרות דורות קודמים אל הרווחה והאבזור של החיים המודרניים.

הוא לוקח את הקוראים אל מאות עברו, אבל מתרחק מהדם והגדולה ותרועות הניצחון שבהן נודעו, ונכנס לבתים, ולחיים הפרטיים הצנועים והשקטים לרוב של בני האדם. אם נבין מניין הגיעו הבתים שלנו, הוא אומר, אולי נוכל להבין לאן פניהם מועדות.

הביקור בחדר הרחצה מצית דיון מרתק על התפתחות הרגלי הרחצה האנושיים צילום: shutterstock

אין בחירה טובה יותר מברייסון כדי להדריך סיור כזה. ספריו הקודמים, שרבים מהם נהפכו לרבי־מכר, גם הם הזמנות לסיורים. בנמכר שבהם, "A Short History of Nearly Everything" (בתרגום חופשי: "קיצור תולדות כמעט הכל"), הוא פירט את הידע המתקדם ביותר בפיזיקה המודרנית לפרוטות פשוטות, בהירות ומרתקות. בשלושת ספריו שתורגמו לעברית הוא מציג ביוגרפיה מקורית ומפתיעה של שייקספיר; מתאר את טיול הפרידה שלו מאנגליה, שבה חי שנים רבות והחליט לעזוב כדי לשוב למולדתו אמריקה; ובספרו השלישי הוא מתאר את המפגש המחודש ויוצא הדופן עם המולדת הנשכחת, כמתברר.

אלא שדווקא המסע הנוכחי, שבו הוא בקושי יוצא מחדר השינה שלו, מגיע למקומות הרחוקים ביותר בזמן ובמרחב.

ברייסון מצטייד במאות מקורות מהעבר, וכשהוא מדבר על חדר האוכל, המטבח ועליית הגג, הוא לא סתם מהגג ולא משתמש בחדרים כתירוץ לספר סיפורים. הוא באמת ובתמים מדווח על שיעור ההיסטוריה שכל נורה וכל אסלה מספרות.

מגודל הדלתות והחלונות ועד המרקם של אריגי כלי המיטה, ברייסון אינו פוסח על שום פרט. כל אחד מהם טומן סיפור, הקשר היסטורי ותהליך התפתחות מרתק. נורת החשמל מולידה את סיפור השפעת החשמל על סדרי היום והשינה. המלח והפלפל על שולחן האוכל הם צוהר לסיפור גילוי התבלינים והשפעותיהם על הבריאות. הסיפור מאחורי ארבע שיני המזלג מתחיל בימים שבהם היו למזלגות שתי שיניים וסועדים רבים נפצעו, ועוקב אחר הניסויים והפשרות. מחפץ לחפץ, ברייסון מותח קו רצוף בין תקופת האבן לימינו, עם סדר שאינו כרונולוגי, אלא ערוך לפי סדר חדרי הבית והאסוציאציות שכל אחד מהם מעלה.

הביקור בחדר הרחצה מצית דיון מרתק על התפתחות הרגלי הרחצה האנושיים. רבים מאיתנו אינם מבינים את הנוהג הפיני והצפון־רוסי לבשל עצמך לדעת בסאונה. מתברר שגם הנוהג להתרחץ מדי יום או יומיים נחשב בעבר לקוריוז משונה. ואף על פי שהיוונים הקדמונים העריכו את הרחצה והקפידו על רחצה משותפת במקומות ציבוריים, וביהדות הקפידו על נטילת ידיים וטבילה טקסית, והרומאים הגדילו והפכו את הרחצה לחלק חשוב בפולחניהם, דורות מאוחרים יותר באירופה סלדו מהניקיון ומכל מה שסימל, וחיו חודשים ואף שנים בלי להירטב או להתנגב. וכאשר התחביב להתרחץ בים הגיע אל הממלכה המאוחדת, צבאו המונים על החוף כדי לחזות בפלא שבו אנשים נכנסים למים מרצונם החופשי.

הספר החדש של ברייסון מהווה השלמה ל"קיצור תולדות כמעט הכל" המדעי, והוא תחנה חשובה לכל מי ששוקל לשפץ את ביתו במחשבה שאולי, למשל, זה ישפר את חייו.