אם תרצו, וגם אם לא תרצו
לציבור בישראל יש הזכות לדעת שגוף ממלכתי דוגמת הסוכנות היהודית פועל מסיבה עלומה כדי לקדם אינטרסים סקטוריאליים
נראה שזה מחזור החיים הפוליטי בישראל: כשקמה ממשלת ימין, מיד אחריה צצים ארגונים ימניים מהקצה של הקצה של הסקאלה ומרימים את ראשם. נתמכים על ידי רוח גבית הם מנסים לתפוס דריסת רגל בציבור. זה בדיוק הרגע שבו הציבור, הרוב שחוצה מחנות של ימין ושמאל, צריך להגיד לכל אותם גורמי שוליים: עד כאן!
2. החופש האקדמי בישראל, ובכל העולם, הוא לא עניין של מה בכך. החופש האקדמי הוא פנינה שצריך לשמור עליה, לצחצח אותה, שתבריק. רק תחת החופש האקדמי מתאפשר מחקר אמיתי, בכל התחומים. רק תחת החופש האקדמי מתאפשרת מחשבה יצירתית, חדשנית. כזו שגם התרבות הישראלית משוועת לה, וגם התעשייה הישראלית.
החופש האקדמי אינו יכול לדור בכפיפה אחת עם פוליטיקאים ועסקנים שמאיימים לשלול תקציבים למוסדות להשכלה גבוהה המעסיקים מרצים שמתבטאים בגנות אתוס ישראלי כלשהו. החופש האקדמי בוודאי אינו יכול לחיות בצל איומים - מופרכים ככל שיהיו - בדבר פגיעה במקורות ההכנסה של האוניברסיטאות רק מפני שמישהו אינו מסכים עם המסרים של החוקרים שיוצרים את הקניין הרוחני שלהן ומפרים את השיח הישראלי.
על החופש האקדמי הזה צריכים להגן הציבור ונבחריו. אחרת, המפלצת המכוערת שבראשה צועדת כעת עמותת "אם תרצו", מפלצת משטרת המחשבות, תשתלט על חלקות טובות נוספות בישראל, מיד אחרי שתסיים להטיל אימתה על האקדמיה. צריך לעשות זאת, אם תרצו ואם לא תרצו.
3. עמותת "אם תרצו", בעיניי, מצדיקה התעלמות מוחלטת ולא התעסקות תקשורתית. אלא שלציבור בישראל יש הזכות לדעת שגוף ממלכתי דוגמת הסוכנות היהודית פועל מסיבה עלומה כדי לקדם אינטרסים צרים וסקטוריאליים לחלוטין נגד מערכת ממלכתית דוגמת מוסדות ההשכלה הגבוהה. זה מסר שחשוב לחשוף, גם אם המחיר הוא לתת לעמותת "אם תרצו" עוד כותרת בעיתון.