איום סגירה למגדל אור: "לא ניהול כושל הפיל את העמותה אלא המדינה"
המנהל המיוחד שמונה בידי בית המשפט לעמותת מגדל אור עונה לטענות משרד הרווחה כי הגירעון שצברה העמותה נגרם מניהול קלוקל. והמשרד, מתברר, אפילו לא שם לב לגירעון, אף שהוא אחראי ל־86% מתקציב העמותה
עמותה הפועלת למען ציבור העיוורים בישראל צברה גירעון המאיים להביא לסגירתה, מה שישאיר 3,500 עיוורים ללא טיפול ועשרות עובדים ללא משרה, והאשם במצב לא נמצא. מאחורי מצבה הקשה של עמותת מגדל אור עומד ויכוח רווי האשמות בין הנהלת העמותה לבין משרד הרווחה, המממן העיקרי שלה.
"ניהול כושל" - כך הגדיר שלשום במהלך דיון בבית המשפט המחוזי בחיפה נציג המדינה את הסיבה לקריסת העמותה,
הנובעת מגירעון מצטבר של 9 מיליון שקל. "צריך לשאול את המנהלים איך הם הגיעו למצב הזה", הוסיף אתמול בשיחה עם "כלכליסט" מנכ"ל משרד הרווחה נחום איצקוביץ'. אף שמשרדו אחראי ל־86% מתקציב העמותה, העומד על 14 מיליון שקל בשנה, לאיצקוביץ' חשוב להדגיש כי לא צריך לפנות אליו בנושאי המאזנים של עמותות בכלל, ושל מגדל אור בפרט. הפיקוח של המשרד על העמותות, הוא אומר, הוא מקצועי בלבד.
הסיבה שעליה מצביעים במשרד הרווחה לגירעון שצברה העמותה נובעת ממשכורות לעובדים, בעיות תמחור, התחייבויות בעייתיות והוצאות ניהול. "העמותה טרחה להסתיר את זה לאורך שנים", מוסיף איצקוביץ'. כשהוא נשאל כיצד נעלם מעיני משרד הרווחה מצבה המידרדר של העמותה, שכאמור ממומנת בעיקר על ידיו, עונה איצקוביץ' כי מגדל אור היא אחת מ־60 עמותות הפועלות בישראל למען עיוורים: "היא מהגופים החשובים בתחומה, אבל לא היחידה”.
התשובה לשאלה נמצאת כנראה בנוהל העבודה של המשרד מול הגופים שהוא משתתף במימונם, בסכום כולל המגיע ל־1.5 מיליארד שקל בשנה. מפאת העומס המוטל על המשרד, המתקצב מאות גופים, רואה חשבון מטעמו עורך בדיקה תקציבית של כל עמותה רק אחת לשלוש שנים. במקרה של מגדל אור, אגב, היו אלו המורות השיקומיות המועסקות בעמותה שהציפו את בעיית הגירעון כשפנו לבית המשפט עקב פגיעה בתנאים הסוציאליים שלהן.
"נכשלנו כשהאמנו לממשלה"
"הדבר היחיד שנכשלנו בו היה שיקול הדעת כשהאמנו באמת ובתמים שמשרד הרווחה לא ייתן לשירות חשוב כזה
ליפול", אומרת בתגובה רינה צפרוני, ששימשה מנכ"לית מגדל אור עד סוף שנות התשעים. המנכ"ל הנוכחי של העמותה, ניסים בכר, לא השמיע את קולו מאז פרצה הפרשה ולא נענה לפניות בבקשה לשמוע את עמדתו.
וכך נותרו צפרוני והמנהל המיוחד שמינה בית המשפט לעמותה, עו"ד נמרוד טפר, לדובריה היחידים מול האשמות משרד הרווחה. לדברי צפרוני, המגדירה את העמותה כמפעל חייה, "הבעיה שאליה נקלעה העמותה מתחילה בכך שהתעריפים שהיא מקבלת עבור השירותים שהיא מעניקה אינם מכסים את ההוצאה. אנחנו משלמים שכר למורים ולעובדים סוציאליים לפי הנקבע בחוק. בשנת 1994 תקצוב משרד הרווחה כיסה את כל ההוצאות. בשנת 1997 ההוצאות גדלו ביחס לעדכון התעריפים, אך משרד הרווחה לא הוסיף לנו תוספות כנדרש. נוצר מצב שבו ההוצאות על שכר הגיעו ל־90% מתקציב העמותה. וזה לא כולל הוצאות על שכירות, ציוד וכל שאר הדברים. פנינו למשרד הרווחה כבר אז, אך לא קיבלנו מענה ראוי", דברי צפרוני.
"לא לפרק בגלל סכום זניח"
בהסבריה תומך המנהל המיוחד טפר. "חלק מחובות העמותה נגרם מהיעדר יעילות, וחלק כי התעריפים ששולמו לה מהמדינה נמוכים משמעותית מהוצאות ועלויות העמותה בפועל", אומר טפר. בשיחה עם "כלכליסט" הוא הסביר כי העמותה הפסידה בכל שנה בין מיליון ל־1.5 מיליון שקל מאחר שהיא לא תמחרה את שירותיה למדינה בצורה נכונה. "לא מדובר בעמותה של פושעים או מושחתים, אך ניתן היה לחסוך בעלויות", אומר גורם בכיר המקורב לעמותה, ומוסיף כי "את הכל ניתן לפתור אם רק המדינה תיתן כסף לסגור את הגירעון. למה צריך לפרק את העמותה בגלל סכום זניח?".
ועד שיתברר האשם במצבה, תלויה מעל צווארה של מגדל אור חרב הסגירה. "בית המשפט נתן ארכה למדינה למצוא פתרון אשר ימנע את כניסתה של העמותה לפירוק", אמר טפר.