האוצר: משרד הביטחון לא עומד בהתחייבויות

הבוקר תתכנס הממשלה לאשר את התקציב לשנתיים הקרובות. הקרב העיקש של הימים האחרונים נסב סביב תקציב הביטחון, והסכום שבמחלוקת עומד על 1.4 מיליארד שקל. לקראת ההכרעה אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו, אתמול פרסם משרד האוצר נתונים מעודכנים שתומכים לדעת בכיריו בצורך לבצע קיצוץ בתקציב הביטחון. מהנתונים עולה כי משרד הביטחון קיבל בשנתיים האחרונות (2010-2008) 9.3 מיליארד שקל כתוספת לתקציב הבסיס, וזאת לעומת 6.7 מיליארד שקל בלבד שהובטחו לו במסגרת המלצות דו"ח ברודט.

ועדת ברודט קבעה כי תקציב הביטחון יגדל בסכומים קבועים בעשור הקרוב באמצעות תוספות תקציב, אך גם באמצעות התייעלות מסיבית שאותה התבקש הצבא לבצע. בסך הכל, על פי המתווה אמור תקציב הביטחון לגדול ב־46 מיליארד שקל, 30 מיליארד מהם מתוך ההתייעלות הפנימית של צה"ל.

הוויכוח כעת הוא על גובה התוספת שתינתן למשרד הביטחון מעבר לתקציב הקבוע, הנאמד ב־50 מיליארד שקל. משרד הביטחון טוען שהסכום שהובטח לו בדו"ח ברודט עומד על 3 מיליארד שקל, ובאוצר מוכנים לתת סכום נמוך בכמחצית. בכירי האוצר, ובהם גם שר האוצר יובל שטייניץ, טוענים כי בשנים האחרונות קיבל האוצר תוספות רבות, ועל כן יש להקטין את התוספות ולהעביר את הכספים שייחסכו למטרות אזרחיות ולתקציבי משרדים אחרים. בקובץ הנתונים שפרסם אתמול האוצר נטען כי למעשה בשנתיים האחרונות הועברו למשרד הביטחון 2.6 מיליארד שקל מעבר למה שהתחייב בדו"ח ברודט למטרות שונות, כמו מימון מבצע עופרת יצוקה והקמת הגדר בגבול מצרים.

משרד האוצר גם הפיץ אתמול את מסקנות דו"ח ברודט ואת סטטוס הביצוע שלהם. לטענת האוצר, משרד הביטחון לא עמד בהתחייבויות של דו"ח ברודט ולא ביצע את ההתייעלות הנדרשת שהיתה אמורה לעמוד על 3 מיליארד שקל בשנתיים האחרונות. במשרד הביטחון דחו הטענות ומסרו כי המשרד ביצע מהלכי התייעלות בסדר גודל של 3.5 מיליארד שקל.