מסתמן: רוב שרי הליכוד יתמכו בהעלאת שכר המינימום
עם זאת, שר האוצר יובל שטייניץ הוא המתנגד העיקרי להעלאת השכר, ונראה כי ראש הממשלה נתניהו מתכוון לגבות אותו
בשעות הקרובות תדון הממשלה בהצעת החוק להעלאת שכר המינימום. המתנגד העיקרי להצעת החוק הוא שר האוצר, יובל שטייניץ, שערר שלו על אישור ההצעה בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני כחודש הביאה לדיון מחודש בהצעה. חרף ההתנגדות, חלק נרחב מהשרים תומך בהצעה לרבות שרי סיעות ש"ס, העבודה
על פי ההצעה, שכר המינימום יעלה מ-3,850 שקל לחודש למשרה מלאה כיום ל-4,600 שקל בתוך 15 חודשים. ח"כ עמיר פרץ (עבודה), יוזם ההצעה, אמר כי הוא מוכן שהפעימות להעלאת שכר המינימום ייקבעו בתיאום עם משרד האוצר והתמ"ת והצעת החוק תשונה בהתאם. הגורמים המקצועיים חלוקים לגבי יעילות החוק למשק.
באוצר טוענים כי העלאת שכר המינימום תעלה לתקציב המדינה 2 מיליארד שקל, חלק מזה בשל העלאת השכר הנדרשת לעובדי מדינה ברמות השכר הנמוכות וחלק מהעלאת התעריפים של חברות השמירה והניקיון ששוכרת המדינה.
התעשיינים מתנגדים גם הם להעלאת שכר המינימום, שכן לטענתם הדבר עלול לגרום למעבר של מפעלי וקווי ייצור לחו"ל ולפיטורים של עובדים בתעשייה. נשיא לשכת המסחר, אוריאל לין, לעומת זאת, תומך בהצעה ומתנגד להרחבת מס הכנסה השלילי - השיטה העדיפה לחיזוק האוכלוסיות החלשות לפי האוצר. "מס הכנסה שלילי מהווה קצבת תמיכה חדשה, שתהפוך עובד הזכאי להתפרנס בכבוד להיות עובד שנתמך מקצבת המדינה", אמר.
גם אם הממשלה תחליט לתמוך בסופו של דבר בהצעת החוק, או להקים ועדת שרים בנושא, עוד ארוכה הדרך לאישורה בכנסת. משרד האוצר צפוי לנסות לטרפד או לסרס אותה בכל אחת מהקריאות במליאה. כך גם במהלך הדיונים העתידיים בוועדת הכספים.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "שכר המינימום בישראל הוא כבר עכשיו בין הגבוהים בעולם המפותח, יחסית לשכר הממוצע. בעת הנוכחית, לנוכח המשבר האירופאי, התערבות מעין זו בשוק העבודה עלולה לגרום לנזק למשק כולו ובפרט לאוכלוסיות החלשות. יש צורך לתת תמריצים לצאת לעבודה ולהרוויח ,אך בכלים אחרים. לדוגמא - מס הכנסה שלילי משיג את אותה מטרה בצורה הרבה יותר ממוקדת ויעילה וללא תופעות לוואי מסוכנות, ולכן הרחבת מס הכנסה שלילי בעתיד בקרוב תשרת את המטרה בצורה טובה יותר".