מאחורי המספרים: חמש שאלות קשות שנותרו פתוחות

רק 30%-20% מעובדי אינטל קריית גת הם תושבי האזור. כל השאר הם עובדים שמגיעים מדי יום למפעל בהסעות מאורגנות של החברה, בעיקר ממרכז הארץ. גם העובדים שמגיעים מדרום הארץ מתגוררים במיקומים מבוססים יותר כגון עומר ומיתר. אינטל לא

מענה אמיתי לשאלה זו אינו נמצא בידי משרד התמ"ת או משרד האוצר, וגם לא בידי שום כלכלן, אלא רק במטה אינטל העולמית, בסנטה קלרה שבקליפורניה. ההטבות האלטרנטיביות שממתינות לאינטל ביעדים האחרים הן נעלם המקשה על ניהול משא ומתן. אינטל מבינה זאת, וזהו הקלף המנצח שלה. לפי הערכות שונות, גם במשרד התמ"ת, שתומך במענק, מבינים שאירלנד שלאחר המשבר הכלכלי היא חלופה לא אטרקטיבית למפעל הישראלי. היתרון הגדול של ארה"ב על ישראל הוא הקירבה למטה אינטל העולמית, וגם שם, לפי כל ההערכות, מוצעים לה מענקים נמוכים יותר.

אינטל לא איימה במפורש לעזוב את ישראל או לפטר עובדים, אבל המשא ומתן שלה מול משרדי הממשלה בהחלט לווה באיום מוסווה. אינטל טוענת שללא המענק יתיישן קו הייצור שלה בקריית גת, ובתוך חמש שנים התפוקה בו תיאלץ לרדת כיוון שהמוצרים כבר לא יהיו אטרקטיביים מבחינה מסחרית. המשמעות של אמירה זו ברורה - פיטורי עובדים. אלא ש־FAB 28 בקריית גת אינו המפעל היחיד של אינטל בישראל. החברה מעסיקה בישראל קרוב ל־7,000 עובדים, ורק שליש מהם עובדים בקריית גת. ההשקעה של המדינה באינטל עד היום עומדת על מיליארד דולר, אבל ההשקעה של אינטל בישראל עומדת על יותר מפי עשרה מהסכום הזה. אינטל תזכור היטב את הסכום הזה לפני שתמהר לעזוב לגמרי את ישראל.

אינטל, המבקשת מענק מהמדינה, אינה מוכנה להיענות לכמה דרישות של האוצר כתנאי לקבלתו. היא מסבירה שהרחבת המפעל תייצר מקומות עבודה נוספים, אך לא מוכנה להתחייב על העסקת מינימום הכרחי של עובדים. היא גם אינה מוכנה להתחייב שתפתח את מפעל העוגן הבא שלה בישראל כפי שביקש ממנה האוצר. אלא שאינטל משחקת את משחק המשא ומתן באופן קשוח: מצד אחד, היא משקיעה כבר שנה מאמצים רבים בשכנוע הגורמים הרלבנטיים, ומצד שני מסרבת להתחייב ומפזרת איומים מעורפלים על פיטורים וחיסול הפעילות הישראלית. אינטל, שהשקיעה מיליארדים בישראל, מבינה שגם המדינה שהשקיעה בה סכומי עתק לא תוותר עליה כל כך בקלות. בינתיים זה מאפשר לה לא למצמץ.

התשובה לשאלה זו מעורפלת, אבל דבר אחד ברור: 400 מיליון דולר, או 1.5 מיליארד שקל, הם הרבה מאוד כסף. מדובר ביותר מכפליים מהתקציב השנתי של מרכז ההשקעות, שתומך מדי שנה בהתרחבות של עשרות מפעלים. אינטל אינה היחידה שמבקשת מענק גדול; גם חברות כגון טרה, מוטורולה וטאואר מבקשות באופן שוטף מענקים, ומסתפקות בדרך כלל בעשרות או מאות מיליוני שקלים, לא דולרים. אם ממשלת ישראל תשקיע את המענק שמבקשת אינטל ישירות בתעסוקה, בשוק העבודה או בקידום הפריפריה, היא כנראה תצליח להביא באופן ישיר לתעסוקה גדולה יותר של עובדים. שאלת השאלות היא אם התרומה הנוספת של אינטל והערך המוסף למשק כולו גדולים כפי שמנסה אינטל להציג, וכפי שחושבים במשרד התמ"ת.