יש מתמטיקאי שפוי בעולם?

במפגש עם מתמטיקה, מעטים נשארים אדישים. מעטים מוקסמים ממנה, והרוב מפחדים ממנה. אולי בגלל הפחד, ואולי מסיבות אמיתיות יותר, למתמטיקאים יש סטריאוטיפ של חנונים, מעתבודדים, פזורי דעת ועל גבול האוטיזם. סטריאוטיפ של אנשים שמתקשים בתקשורת אנושית רגילה שאינה מבוססת על מספרים, וכדברי המשורר ההודי רבינדרנאת טאגור: "מוח שכולו לוגיקה הוא כמו סכין שיש בו רק להב. אין במה לתפוס".

אליס בארץ הפלאות עטיפת הספר

מתארים אותם כטיפוסים אקסצנטריים, כגאונים צעירים שזקנתם לא תמיד מכבדת את נעוריהם. כבר 2,200 שנה שמספרים על ארכימדס איך קפץ מהאמבטיה והתרוצץ עירום ברחובות העיר תוך צעקות "אאוריקה!" בתגובה לא כל כך נורמטיבית לתגליתו. גם מותו, לפי האגדה, בא מידי חייל רומאי שנתקל בו בעת ששרטט מעגלים בחול. "זוז מדרכי, ואל תיגע לי במעגלים!", הוא סנט בחייל הרומאי, שהשיב בדקירת חרב.

פאול ארדוש, אולי גדול המתמטיקאים בדורנו, נחשב לאדם מוזר אפילו בקרב המתמטיקאים. שתי אחיותיו מתו בינקותו, היה חסר בית בנעוריו וברח ממולדתו הונגריה מאימת הנאצים. לאורך חייו הוא עסק במתמטיקה בדבקות של אדם שיצא מדעתו. מי שלא עסק במתמטיקה היה בעיניו אדם מיותר. מה שלא נגע למתמטיקה נחשב אצלו טריוויאלי. בציטוט מפורסם מפיו, הוא הגדיר את המוות כ"כל מצב שבו לא עוסקים במתמטיקה". הוא גם כינה את אלוהים "הפאשיסט העליון", ולמה? מפני שהלה החביא מפניו את הפתרונות לבעיות שחקר וגרם לו מפעם לפעם לאבד את משקפיו.

המתמטיקאי הנודע לאונרד אוילר התעוור בעינו האחת בגיל צעיר ומאוחר יותר התעוור לחלוטין. והוא שמח בכך. "עכשיו יהיו פחות דברים שיסיחו את דעתי", אמר.

ועל נורברט וינר, אבי תורת הקיברנטיקה, אפילו חיברו בדיחה: נורברט היה כל כך מפוזר, עד שביום שמשפחתו תכננה לעבור דירה אמרה לו אשתו לצאת מהבית כדי לא להפריע. "אני אטפל בהכל, רק תזכור לחזור לכתובת החדשה", אמרה. מובן שבערבו של אותו יום חזר וינר לכתובת הישנה, ומצא דירה ריקה מרהיטים. הוא נזכר שעליו ללכת לכתובתו החדשה, אבל לא יכול היה להיזכר מה היא. וינר ניגש לילדה שראה ברחוב, והציג את עצמו: "ילדה יקרה, סלחי לי נא לרגע. שמי נורברט וינר וגרתי כאן עם משפחתי. אולי את יודעת לאן המשפחה עברה הבוקר?". והילדה השיבה: "כן אבא. אמא ידעה שתתבלבל וביקשה ממני לחכות לך".

מרטין גרדנר. אדם כריזמטי ונעים

בשבוע שעבר הלך לעולמו אחד המתמטיקאים החשובים בעולם. המתמטיקאי הזה היה אדם כריזמטי ונעים, עם רגליים שנטועות יפה בקרקע ועדת מעריצים שחורגת הרחק מגבולות האקדמיה. הוא היה גם משורר, ממציא משחקים, מחבר חידות ועורך ספרים, ואיש חברה פעיל. מרטין גרדנר, שמת בגיל 95, חיבר עשרות ספרי חידות, משחקים ושירה, ארבעת האחרונים שבהם יתפרסמו במרוצת השנה הקרובה – לאחר מותו. הוא ייסד את טור החידות המתמטיות האגדי של כתב העת "Scientific American" ונמנה עם מובילי "תנועת הסקפטיות" שעסקה בקעקוע אמונות תפלות וחשיבה מיסטית.

עבודתו המפורסמת ביותר היא "אליס בארץ הפלאות – הספר המוער", מהדורה עם ביאורים והערות לספרי הילדים הקלאסיים שכתב מתמטיקאי אחר, לואיס קרול. גרדנר חושף בביאוריו את האקרוסטיכונים, שעשועי הלוגיקה, החידות המתמטיות והסאטירות הפוליטיות שקרול הצפין בספריו, והגרסה המוערת של אליס נהפכה לאחת המהדורות הנפוצות ביותר של הספר.

האם גרדנר היה היוצא מן הכלל המוכיח את הכלל על מתמטיקאים ומוזרויות, או שהוא דווקא הדוגמה לאמת שמאחורי הסטריאוטיפ, הפרט שממנו נגלה באינדוקציה כמה המתמטיקה היא מענגת ואנושית?