"לא להיכנס לאופוריה, המבחן האמיתי של היורו עוד לפנינו"

"טוב שהאסימון נפל אצל מנהיגי האיחוד האירופי. תוכנית החירום היא צעד חיובי שאמור להרגיע את השווקים בטווח הקצר. ועדיין, לא צריך להיכנס לאופוריה. מנהיגי האיחוד האירופי יצטרכו להעביר סדרה של רפורמות מבניות מאוד משמעותיות". כך אומר בראיון ל"כלכליסט" פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים.

מה דעתך על מניית פועלים:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

אתמול הכריזו ראשי האיחוד האירופי על הקמת "מנגנון ייצוב" בגוש היורו, בעקבות התפתחות משבר החובות של יוון. ראשי האיחוד החליטו על הקמת קרן סיוע בהיקף כ־750 מיליארד יורו, שתעמיד הלוואות וערבויות למדינות שייקלעו לקשיים. במקביל, הבנק המרכזי של אירופה (ECB) הודיע כי ירכוש איגרות חוב ממשלתיות ונכסים פרטיים בשוקי ההון כדי להבטיח נזילות ולהתמודד עם כשלי שוק.

"נזכרו שהם בעל הבית"

ליידרמן מסביר כי התפקיד העיקרי של חבילת החירום הוא לבלום את ההידרדרות בשווקים ולסמן למשקיעים כי קובעי המדיניות באירופה עוקבים אחרי המתרחש ומסוגלים להגיב. "אחד החששות העיקריים של המשקיעים היה לגבי המחסור ב'בעל בית' לטיפול במשבר. אם בארצות הברית הכתובת ברורה - הנשיא, שר האוצר ונגיד הבנק המרכזי - הרי שבגוש היורו, שהנו איחוד מוניטרי ללא איחוד פיסקאלי, לא היתה עד אתמול כתובת ברורה".

האם אתה שותף לביקורת על הטיפול האטי של ראשי המדינות ונגיד הבנק המרכזי האירופי ז'אן קלוד טרישה?

"אין ספק שטוב היה אם היו פועלים מהר יותר. בסופו של דבר, בתוכנית שהוצגה אתמול יש נכונות של הבנק המרכזי האירופי לרכוש אג"ח של חלק ממדינות האיחוד. ייתכן שטרישה היה מצליח לייצב את השוק אם היה רוכש אג"ח של יוון בימים שבהם המשקיעים רצו להיפטר מהן ופרמיית הסיכון שלהן עלתה. כעת נראה שראשי הבנק המרכזי האירופי הבינו שהם לא יכולים לעמוד מהצד בלי לעשות דבר, ושאם הם אחראים ליציבות היורו, צריך לנקוט גם פעולות בשווקים הפיננסיים כדי לתמוך במטבע. ייתכן שלחץ אמריקאי זירז את החלטתם".

האם אכן הוסר החשש מפשיטת רגל של יוון ומהסתבכות קרובה של ספרד ופורטוגל?

"הסכנה להידרדרות מאוד חדה, כמו שראינו בשבוע־שבועיים האחרונים, אכן פחתה, אך המבחן האמיתי של גוש היורו עוד לפנינו. לא ברור אם יוון אכן תנקוט את כל הצעדים המאוד כואבים שלהם התחייבה. גם ספרד ופורטוגל יצטרכו לבצע צעדי ריסון משמעותיים מאוד בתקציביהן".

ליידרמן. "האיחוד יצטרך לעבור שורה של רפורמות" צילום: מיכאל קרמר

"להחזיר את הריבית לנורמה"

ליידרמן סבור כי למרות חבילת הסיוע, מתכונתו הנוכחית של האיחוד האירופי היא מאוד בעייתית. "בסופו של דבר, האיחוד יצטרך לעבור סדרה של רפורמות מבניות מאוד משמעותיות", אומר ליידרמן. "אחד הלקחים ממשבר יוון ואחד האתגרים המשמעותיים שעומדים בפני מנהיגי האיחוד הוא ליצור מעין 'איחוד פיסקאלי'. המהלך נדרש כדי למנוע מצב שבו זעזועים במדינה ספציפית מערערים את יציבות כל הגוש. על האיחוד לבנות מנגנון פיקוח מרכזי, כדי לוודא שהמדיניות הכלכלית של כל אחת מהמדינות הגוש עולה בקנה אחד עם המדיניות המוניטרית שמוביל הבנק המרכזי האירופי. יש גם מי שטוען שבסופו של דבר גוש היורו ינפיק איגרת חוב אחידה ביורו, אך לדעתי אין עדיין הבשלה פוליטית לתוכנית כזו".

המשבר הגלובלי, שהחל ב־2007, כל הזמן משתנה ומתעצב מחדש. מהם החששות המרכזיים לתקופה הקרובה?

"ברור שנכנסנו לעשור עם עננה מאוד כבדה של בעיות פיסקאליות - לא רק בגוש היורו אלא גם בארה"ב ובבריטניה. קיימת אי־ודאות גדולה כיצד לפתור את הבעיות האלה: האם על ידי צמצום הוצאות, העלאת מסים או צירוף של השניים. אני רואה סכנה ל'יפניזציה' של אזור היורו, כלומר תקופה ארוכה של דשדוש ופסימיות כלכלית כפי שיש ביפן: צמיחה בשיעור 0%, סטגנציה כלכלית ויחס חוב־תוצר שימשיך לגדול - ביפן הוא הגיע ל־200%. נוסף על כך, חייבים לזכור שהריביות של הבנקים המרכזיים לא נמצאות בשיווי משקל, אלא ברמה מאוד נמוכה. למעשה מדובר בריביות ריאליות שליליות. יש חשש כבד להתפתחות בועות משום שמחיר הכסף לא נמצא בשיווי משקל. לכן, יהיה צורך להתחיל בתהליך - שבנק ישראל כבר התחיל בו - של העלאת הריביות לרמות נורמליות".

הפוטנציאל הישראלי

למרות זאת, ליידרמן לא פסימי לחלוטין בנוגע להתפתחותו העתידית של המשבר הגלובלי. "נכון לעכשיו, הנתונים הריאליים חיוביים ביותר. אם לשפוט לפי האינדיקטורים הכלכליים האחרונים מארה"ב, נראה כי יש התאוששות יפה והצמיחה הולכת ומתבססת. כמובן שהתאוששות הזו היא הרבה בזכות המדיניות הכלכלית המרחיבה - גם בצד התקציבי וגם בצד המוניטרי. כאן נשאלת שאלת השאלות: כיצד תיראה הצמיחה ב־2011, כאשר סביר להניח שחלק מהמדיניות המרחיבה הזו תיעלם? רבים הגופים שסבורים שהצמיחה ב־2011 בעולם תהיה נמוכה מזו של 2010 בגלל אותן 'אסטרטגיות יציאה' מהמדיניות המרחיבה".

אתמול הצטרפה ישראל רשמית ל־OECD. עד כמה החברות במועדון הזה חשובה לכלכלת ישראל?

"אלה חדשות טובות מאוד למשק הישראלי. המשק הוכיח איתנות ועוצמה אל מול הזעזועים החיצוניים והוא מתבלט כאחד המשקים הפחות מושפעים מהמשברים העולמיים.ההצטרפות ל־OECD רק מחזקת את ההערכה שלישראל יש פוטנציאל גדול מאוד לעתיד. פוטנציאל זה רק יואץ אם נראה בקרוב התקדמות בתהליך המדיני".