שטייניץ יוצא למלחמה במאור: פירסם חוות הדעת נגד מינויה לדירקטורית בלאומי
חוות הדעת של היועמ"ש של האוצר: "ניסיון קודם של אדם כנושא משרה בכיר בבנק אינו יכול להיחשב ככישורים מיוחדים לעניין מינוי באותו בנק". הבוקר פורסם ב"כלכליסט" כי שטייניץ התערב בהליך מינוי הדירקטורים לאחר ששוחח עם יו"ר ועדת המניות בעניין מינוי מאור
בהמשך לפרסום הבוקר באתר "כלכליסט", לפיו שר האוצר יובל שטייניץ התערב בהליך מינוי דירקטורים חדשים לבנק לאומי בניגוד לרוח חוק המניות הבנקאיות, מפרסם הערב (ה') משרד האוצר את חוות הדעת שמתנגדת למינויה של גליה מאור לתפקיד דירקטורית בבנק. את חוות הדעת חיבר היועץ המשפטי במשרד האוצר עו"ד יואל בריס.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
"בסעיף 12(ג) לחוק נדרש קיומם של תנאי הכשירות האמורים בסעיף 7(א) לחוק. תנאי כשירות אלה כוללים מילוי תנאי הכשירות הנדרשים לפי פקודת החברות ולפי נהלי המפקח על הבנקים למינוי דירקטורים חיצוניים, וכן תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות. את הסעיפים בפקודת החברות החליפו סעיפים בחוק החברות, התשנ"ט-1999, הדומים במהותם לסעיפים שהוחלפו. הסעיפים שבחוק החברות בדומה לאלה שבפקודה אוסרים קיום זיקה לחברה שבה מתמנה אדם כדירקטור חיצוני במהלך השנתיים שקדמו למינוי, כאשר קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל או שליטה, וכן כהונה כנושא משרה נחשבים כ'זיקה אסורה'. בנוסף, ומבלי לגרוע מאיסור הזיקה לבנק עצמו, אוסרים סעיפים 12(ג) ו-7(א) על זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר או לסגן שר, אלא אם כן יש למועמד כשירות מיוחדת לכהונה".
עו"ד בריס כותב, כי "לא מצאנו כל הוראה המאפשרת מינוי של מי שיש לו זיקה לבנק גם אם יש לו כישורים מיוחדים". בחוות הדעת נכתב, כי "החוק טורח לקבוע חריג המאפשר למי שכיהן כדירקטור בבנק במשך תקופה של שבע שנים או מי שכיהן כיושב ראש דירקטוריון בנק לפני התקופה הקובעת, אף שלפי כללי הבנקאות אדם כאמור אינו יכול לשמש כדירקטור חיצוני בבנק (סעיף 17(ד) לחוק). כן טורח החוק לקבוע חריג, לפיו מי שיש לו קשר עסקי הנובע מקשרי בנק-לקוח או תאגיד עזר ולקוח, שהם שירותים רגילים ושגרתיים, אינו נחשב כמי שיש לו "קשר להנהלה העסקית" של הבנק, קשר המהווה "זיקה אסורה" לבנק (סעיף 7(ב) לחוק)".
חוות הדעת ממשיכה: "כאמור, לגבי מי ששימש כעובד של הבנק, ובוודאי לגבי מי ששימש כחבר ההנהלה של הבנק, לא נקבע כל חריג כאמור. מעבר לנדרש, הרי שמכל מקום אין סבירות לקביעה כי לאדם 'כישורים מיוחדים' אם כישורים אלה עצמם נובעים מהזיקה האסורה לפי החוק. ממילא ברור שגם אם ניתן היה להתגבר על הזיקה האסורה באמצעות 'כישורים מיוחדים', הרי שניסיון קודם של אדם כנושא משרה בכיר בבנק אינו יכול להיחשב כ'כישורים מיוחדים' לעניין מינוי באותו בנק".
הודעת משרד האוצר מביאה גם מכתב שהעביר עו"ד בריס לשטייניץ בנושא פנייתו לוועדת המניות בראשות נוף: "בהמשך למזכרי מאתמול, שאלת האם יש מניעה שתעביר ליושבת ראש ועדת המניות עותק של מזכרי, והאם יש מניעה שתבהיר לה כבר בשלב זה את עמדתך העקרונית בנוגע לאפשרות של מינוי המנוגד למזכרי האמור, אם בשל עמדתי כפי שהובאה במזכר האמור ואם בשל עמדתך הציבורית-עקרונית בנוגע למינוי שכזה".
"סעיף 22 לחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993 קובע כי מינוי יושב ראש לדירקטוריון של בנק שבהסדר טעון אישור ועדת המניות, אחרי שזו התייעצה עם המפקח על הבנקים ועם שר האוצר. בהינתן חובת ההתייעצות עמך, אין מניעה שתביע את עמדתך העקרונית בנושא זה - כגורם עמו חייבת הוועדה להתייעץ - בצורה יזומה כבר כעת (השווה: בג"צ 2344/98), ומובן הוא שאין מניעה שתעביר לה את מזכרי הנזכר".
הודעת משרד האוצר מתייחסת גם לפרסומים בכלי התקשורת ולפיהם החשב הכללי שוקי אורן הזהיר את שר האוצר מהתערבות בעבודתה של ועדת המניות. ממשרד האוצר נמסר, כי "משרד האוצר מבקש להבהיר כי אינו מתייחס לדיונים פנימיים שנערכים במשרד. בכל מקרה, הדברים שצוטטו היום בתקשורת מפי החשב הכללי אינם מדויקים".
חוק המניות הבנקאיות שם חומה ברורה בין עבודת ועדת המניות המטפלת באחזקה בבנק לבין התערבות פוליטיקאים. למעשה, נקודת הממשק היחידה בין הוועדה לבין שר האוצר אמורה להתקיים כשהוועדה באה לאשר את מינויו של יו"ר הדירקטוריון. אז צריכה הוועדה להתייעץ עם שר האוצר ועם נגיד בנק ישראל - התייעצות בלתי מחייבת.
