בלעדי ל"כלכליסט" - שלמה אליהו: "גם אני אציע מועמדים לדירקטורים בלאומי"
בעל המניות הגדול ביותר בבנק לאומי אחרי המדינה יוצא נגד כוונת ראש הממשלה ושר האוצר למנות יו"ר מטעמם: "אף אחד מבעלי המניות אינו יכול לכפות יו"ר מטעמו. כל בעלי המניות כפופים לחוק ולתקנון - גם נתניהו ושטייניץ"
שלמה אליהו, שמחזיק במספר המניות הרב ביותר בבנק לאומיאחרי המדינה, יוצא נגד כוונתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ למנות מטעמם יו"ר דירקטוריון לבנק לפני שהמדינה תמכור את יתרת מניותיה לציבור. לדברי אליהו, בכוונתו להציע בעצמו מועמדים לדירקטוריון הבנק.
"בנק לאומי הוא חברה ציבורית שכבר מופרטת. המדינה מחזיקה בסך הכל ב־11.5% מהמניות - וגם אותן הגיע הזמן למכור. אף אחד מבעלי המניות אינו יכול לכפות יו"ר מטעמו. כל בעלי המניות כפופים לחוק ולתקנון - גם נתניהו ושטייניץ", אמר אליהו ל"כלכליסט".
בחודשים האחרונים רבו האינדיקציות לכך שמה שמעכב את מכירת מניות המדינה הוא רצונם של נתניהו ושטייניץ למנות יו"ר דירקטוריון לבנק. חוזהו של היו"ר הנוכחי איתן רף יסתיים במאי 2010. השמות המרכזיים שהוזכרו כמועמדים להחליף את רף הם אורי יוגב, משה טרי ואיזי תפוחי, אך כדי להתמנות ליו"ר דירקטוריון יש להיבחר קודם כל כדירקטור על ידי האסיפה הכללית. היו"ר נבחר על ידי הדירקטוריון, מקרב חבריו. על פי הנוהל בלאומי, מי שמעוניין להתמנות כדירקטור מגיש מועמדות לוועדת המניות, שמסננת את המועמדים ומעבירה רשימה להצבעה באסיפה הכללית. ב־2010 תסתיים כהונתם של חמישה דירקטורים בלאומי, המהווים שליש מחברי הדירקטוריון.
"בעשר השנים האחרונות לא הצבעתי נגד המועמדים שהביאה ועדת המניות, אבל המצב כיום הוא שונה", אומר אליהו. "בכוונתי להציע מועמדים לתפקיד דירקטור להצבעה באסיפה הכללית".
אליהו שב והדגיש בהופעותיו הפומביות לאחרונה כי לא פנה לבנק ישראל לקבלת היתר שליטה בלאומי, וכי אין בכוונתו לפנות אליו בעניין עד לאחר שתושלם מכירת המניות על ידי המדינה. לאחר מכן, מתכוון אליהו לגבש גרעין שליטה עם גופים מוסדיים ולהגישו לאישור בנק ישראל. לדברי אליהו, "אנחנו עדיין לא בשלב של גרעין השליטה. יש אי־ודאות ובלבול שפוגעים בנכס של בעלי המניות. כדי שהבנק יתייצב לזמן ארוך, המדינה אמורה למכור את מניותיה כמה שיותר מהר".
מכירת המניות - הפצה באמצעות בתי השקעות
לאחרונה הוחלט במשרד האוצר על אופן הליך מכירת יתרת מניות בנק לאומי שבידי המדינה. המכירה תבוצע בדרך של הפצת חבילות מניות ("בלוק טרייד") בשוק ההון באמצעות בתי השקעות, ובהם גם בתי השקעות זרים. המניות יופצו ללא פרסום תשקיף וללא קביעת גרעין שליטה בבנק. בכך ויתר למעשה שר האוצר על האפשרות השנייה שנבחנה -לפרסם תשקיף ולמכור את המניות בדרך של הצעת מכר לציבור הרחב.
על פי מתווה המכירה שעליו הוחלט, יירכש חלק מהמניות על ידי בתי השקעות זרים, שיפיצו אותן בין לקוחותיהם בחו"ל. מדובר בעיקר בקופות פנסיה ובקרנות נאמנות. באוצר מעריכים כי בנקים מסחריים זרים אינם עתידים לרכוש את המניות, שכן בנקים בחו"ל אינם נוטים להשקיע בבנקים אחרים שאינם חברות־בנות שלהם.
בימים האחרונים מכין האוצר את הצעת התיקון לחוק מראני, שתסדיר את הליך מינוי הדירקטורים בלאומי ללא גרעין שליטה. זאת למרות העובדה שגם בקרב חברי הנהלת האוצר יש כאלה הסבורים שהחוק הקיים אינו מהווה מכשול במכירת המניות. את הצעת התיקון לחוק מגבש צוות משותף לאוצר, לבנק ישראל ולחברת נכסים מ.י האחראית מטעם האוצר על מכירת מניות הבנקים שבידי המדינה. באוצר מעריכים כי טיוטת החוק המוסכמת תגובש בתוך כמה שבועות, ואז תוגש לאישור הכנסת.
