מיוחד ל"כלכליסט": מה מעכב את הפרטת בנק לאומי
בנק ישראל והאוצר היו מוכנים להפריט את בנק לאומי כבר עכשיו. אבל אז התערב ראש הממשלה ודחה את מועד ההפרטה, כדי להשפיע על זהות היו"ר הבא. השר שטייניץ יישר קו, אך חיפש דרך להראות שהוא הפוסק האחרון. ואז הגיע פרנקל
פתאום למשרד האוצר יש זמן למכור את מניות המדינה בבנק לאומי. "סביר להניח שכבר במהלך 0102 נפריט את שני הבנקים, לאומי ודיסקונט", הצהיר בתחילת החודש שר האוצר, יובל שטייניץ, בנאום שנשא בפני הפורום העסקי האקדמי של אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב. ולמי ששכח, מדובר באותו שר אוצר שרק חודש לפני כן הורה לחשב הכללי במשרדו, שוקי אורן, להכין מתווה למכירת אחזקותיה של המדינה בבנק לאומי.
במשרד האוצר העריכו אז, כי מכירת יתרת מניות לאומי שבידי המדינה (11.5%) תושלם במהירות רבה יחסית, אולי כבר עד סוף 2009. למהירות המכירה ייחסו אז באוצר חשיבות נוספת: מחיר מניות לאומי בבורסה בעקבות העליות הנאות שרשמו מתחילת השנה מבטיח כיום לממשלה הכנסה של יותר מ־2 מיליארד שקל - דבר שכלל אינו מובטח לה אם המכירה תתבצע רק בעוד חצי שנה ויותר.
נוסף על כך, מכירת מניות הבנק הרווחי במדינה תאפשר לממשלה למכור ביתר קלות גם את יתרת מניות בנק דיסקונט(25%) שבידיה, ולגרוף לקופתה הכנסה של כ־2 מיליארד שקל נוספים שישמשו למימון הגירעון בתקציבה. אך נכון לעכשיו, מכירת המניות תידחה ככל הנראה בחצי שנה לפחות.
הדחייה הלא מובנת יוצרת מחלוקת קשה גם בין בנק ישראל לבין האוצר וגם בתוך משרד האוצר עצמו. בנק ישראל מוכן לקיים את ההפרטה דרך שוק ההון כבר כעת. "אנו תומכים בהפרטת בנק לאומי דרך הבורסה, אבל הסמכות להחליט היא בידי הממשלה", אמר פישר בראיון לפני חודש וחצי. כדאי לשים לב שההתנסחות המנומסת, כדרכו של הנגיד, אינה כוללת בתוכה את סוגיית תיקון מראני. תיקון זה יאפשר מינוי דירקטור בבנק לאומי ללא רוב מינימלי של 50% בהצבעה באסיפה הכללית של בעלי המניות.
מחכים למראני
האוצר טוען כי לפני המכירה יש להשלים תיקון זה, תהליך שעשוי להימשך כמה חודשים. אך גם בצמרת האוצר עצמה יש גורמים הסבורים כי עדיף להשלים את הליך המכירה כמה שיותר מהר, ולא לחכות מסיבה לא ממש ברורה לשנת 2010.
בתחילת הדרך עדיין נראה הסיפור מבטיח למדי. לאחר ההוראה שהעביר שטייניץ לאורן להיערך למכירת מניות לאומי החלו בסוף ספטמבר הדיונים באוצר על הדרך שבה תתבצע המכירה.
הנהלת המשרד התכנסה לכמה דיונים בנושא, שבהם דווח על התעניינות רבה מצד בנקים זרים להשקעות המעוניינים להשתתף בתהליך המכירה ולהפיץ חבילות מניות ללקוחותיהם בחו"ל. ההערכה היתה שמכירת המניות ללא תשקיף, בדרך של הפצת חבילות מניות ("בלוק טרייד") בשוק ההון באמצעות בתי השקעות, תוכל להתבצע בקלות ובמהירות. זאת, בעיקר בשל מחיר המניה בבורסה ומחזורי המסחר הגדולים בה.
יעקב פרנקל. מועמד טבעי וידיד של פישר צילום: בלומברג
בדיונים אלה השתתפו מלבד שר האוצר שטייניץ גם סגנו יצחק כהן (ש"ס), מנכ"ל המשרד לשעבר ירום אריאב, החשב הכללי ויו"ר חברת נכסים מ.י (המופקדת על הטיפול במניות הבנקים שנותרו בידי המדינה) שוקי אורן, והמנכ"ל היוצא של חברת נכסים מ.י יצחק קליין. מה שמשתתפי הדיונים לא הבינו הוא מדוע מקפיד להשתתף בהם גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי. פשר התעלומה התברר מהר מאוד, במסר ברור למדי שהעביר ראש הממשלה בנימין נתניהו לשטייניץ לקראת סוף אוקטובר: יש לדחות את ביצוע מכירת מניות לאומי עד לאחר סיום כהונתו של יו"ר הדירקטוריון איתן רף, במאי 2010.
כאמור, באוצר טוענים כי הסיבה לדחייה היא הצורך להשלים את התיקון לתיקון מראני, וכי השר שטייניץ הוא זה שיחליט על מועד מכירת המניות. אבל שטייניץ הוא גם חייל ממושמע שמבין היטב מתי עליו להתקפל ופשוט למלא פקודות.
ההפרטה בדרך תיקון מראני המקורי נחקק ב־2004 על פי המלצות ועדת מראני מיולי 2002. בפברואר 2002 הוקמה הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האוצר אז, אוהד מראני. מטרת הוועדה היתה לבחון היבטים הקשורים בהפרטת בנק לאומי באמצעות שוק ההון - כך שלא יהיה לבנק גרעין שליטה מוגדר.
המלצות הוועדה מסבירות כיצד יתנהל בנק ללא גרעין שליטה ואיך הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל יפקח על בעלי העניין השונים, והממשלה קיבלה אותן עוד בשנת 2002. עם זאת, לאחר שיחוקק התיקון החדש יוסר החשש מקשיים במינוי דירקטורים באסיפה הכללית.
שטייניץ יחליט?
גורמים באוצר ציינו אתמול, יותר מאשר בשמץ של לעג, כי שטייניץ יחליט על עיתוי מכירת המניות בדיוק כפי שהחליט לפני כמה שבועות בעניין הנסיגה מההצעה להטיל מע"מ על פירות וירקות. ואין כל צורך לשוב ולציין, כי כאשר רוצים לבצע חקיקה פשוטה למדי, כמו התיקון לתיקון מראני, אין כל צורך להמתין לשם כך יותר מחצי שנה.
מבחינת נתניהו, יש משמעות רבה לכריכת מועד מכירת מניות הבנק במועד פרישתו של רף מתפקיד היו"ר. למרות חלקה הזעום של המדינה בהון בנק לאומי, על פי הפרשנות הרווחת, הממשלה היא בעלת השליטה בבנק. לכן, חלון ההזדמנויות של פוליטיקאים להשפיע על מינוי היו"ר ייסגר לאחר מכירת המניות, ונתניהו אינו האדם שייתן להזדמנות כזאת לחמוק מבין ידיו.
פעילות הפוליטיקאים מאחורי הקלעים מתבצעת אף שוועדת המניות שמינתה המדינה אמורה להתנהל באופן עצמאי ובלתי תלוי. כך, המועמדים לשמש דירקטורים בבנק צריכים לפנות לוועדה והיא אמורה להחליט אם להעביר את שמם להצבעה באסיפה הכללית. לאחר שהדירקטוריון בוחר יו"ר מבין הדירקטורים, בסמכותה של ועדת המניות לאשר או לדחות את המינוי. הוועדה מתייעצת בנושא היו"ר עם נגיד בנק ישראל ושר האוצר - אך אינה חייבת לקבל את דעתם.
מחיר טוב להפרטה
שני שמות בולטים הוזכרו בשבועות האחרונים בבורסת השמועות הבלתי נמנעת כמועמדים להחליף את רף. הבולט בהם הוא מקורבו ואיש סודו בתחום הכלכלי של ראש הממשלה, אורי יוגב. המועמד השני הוא יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר, משה טרי, המקורב אף הוא לנתניהו. שני שמות אלה מאוד לא מצאו חן בעיני שטייניץ, שהרגיש כיצד הוא נהפך פעם נוספת ללא יותר מהמוציא והמביא של החלטות כלכליות שמתקבלות בלשכת ראש הממשלה.
בשבוע שעבר נפלה לידיו של שר האוצר הזדמנות פז והוא מיהר להתנפל עליה כמוצא שלל רב. אל בורסת שמות המועמדים הצטרף מועמד מהליגה הבכירה באמת: נגיד בנק ישראל לשעבר ועד לא מזמן סגן נשיא חברת AIG העולמית, פרופ' יעקב פרנקל. ככל הידוע, מי שנידב את שמו של הנגיד לשעבר לבורסת השמות היה פרנקל עצמו, אבל שטייניץ הבין כי עצם העלאת שמו של המועמד החדש משפרת מאוד את מעמדו במאבק הכמעט אבוד מול נתניהו.
בשלב זה כל מה שנדרש היה לרתום לעניין את העיתונות, שבאירועים מעין אלה נוטה להתמסר למשחק מרצון. ביום שבו הודלף לעיתונות שמו של המועמד פרנקל היה ברור גם בלשכת ראש הממשלה כי שני המועמדים מטעמם פשוט יורדים לספסל. לפרנקל ישנן כל התכונות שהופכות אותו למועמד טבעי לתפקיד יו"ר לאומי: הוא כיהן בעבר שתי קדנציות בתפקיד נגיד בנק ישראל, נהנה ממוניטין רב בקהילת העסקים הבינלאומית ונחשב ידיד אישי של הנגיד הנוכחי פישר. בשל סיבות אלה אין כל סיכוי שבנק ישראל יתנגד למינויו לתפקיד, דבר שכלל אינו מובן מאליו ביחס לשני המועמדים האחרים.
בשנת 1991 מונה פרנקל לנגיד בנק ישראל - תפקיד שבו שימש עד שנת 2000. קודם לכן כיהן פרנקל כיועץ הכלכלי הראשי ומנהל המחקר של קרן המטבע הבינלאומית וכפרופסור באוניברסיטת שיקגו. בשנת 2002 הוענק לו פרס ישראל בכלכלה.
במאי 2004 מונה פרנקל לתפקיד סגן יו"ר לאסטרטגיות כלכליות עולמיות בענקית הביטוח AIG - תפקיד שבו שימש עד התפטרותו לפני כשבועיים. בצד התמוטטותו של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, הסתבכותה של AIG היתה אחת מנקודות השפל של המשבר הכלכלי ב־2008.
אף שמועמדותו של פרנקל מקודמת על ידי שטייניץ, אסור להוריד מהפרק את התסריט שבו כהונתו של איתן רף כיו"ר הדירקטוריון תוארך אל תוך ההפרטה - וזאת כדי לשמור על יציבות ניהולית של הבנק בתקופה של חוסר ודאות. במקרה של רף, מדובר בעסקת חבילה שכוללת גם את המשך כהונתה של גליה מאור כמנכ"לית הבנק. לא ברור אם מאור תבחר להמשיך בתפקידה תחת יו"ר אחר, יהיה זה מי שיהיה.
עכשיו נותרנו עם ראש ממשלה המעוניין למנות יו"ר בנק מטעם, עם שר אוצר שהמהלך נכפה עליו ומצא פתאום, דאוס אקס מכינה, מקל לתחוב בין גלגליו של ראש הממשלה, ועם דחייה במכירת מניות בנק לאומי ככל הנראה בחצי שנה לפחות, אם תנאי השוק שיהיו אז לא יחייבו דחייה נוספת.
