המהפכה הגדולה עוד לפנינו
אספקת טלפונים ניידים חכמים ותוכן לכל השאר היא גיזת הזהב שאותה יחפשו כולם בעשור שלפנינו
במילים אחרות, אין מה להתרגש מהביקוש הנמוך שנרשם עם השקת האייפון בישראל. הביקוש הגדול בדרך, וממדיו גלובליים וקולוסאליים. הדו"ח של מורגן סטנלי, שמנתח בפירוט נרחב ולעומק את התפתחות שוק המובייל בעולם, מתעכב על השינויים שתביא עם הניידות. שלל המכשירים הניידים החכמים, והקישורים השונים ביניהם, מתאפיינים ביעילות עיבוד חסרת תקדים, שמבטיחה התייעלות באופני השימוש; קפיצת מדרגה באיכות ממשק המשתמש; הצטמקות הגודל הפיזי; ירידה דרסטית של מחירים; והתרחבות השירותים והשימושים הזמינים במרחב הנייד. כל אלה יביאו בהדרגה לעלייה במספר המשתמשים.
יותר ממספר המכשירים, מעניינת שאלת הרווחים. פוטנציאל הצמיחה הגדול נעוץ בפער בין מי שיכול לגלוש מהנייד אך לא עושה זאת לבין הגולשים המאושרים בעלי המכשירים החכמים. יש כ־1.5 מיליארד משתמשי אינטרנט שולחני, ואילו יותר מ־4 מיליארד בעלי טלפונים סלולריים. מתוך המיליארדים האלו, רק 260 מיליון - רק קצת יותר מ־5% - משתמשים במכשירי הדור השלישי. אספקת טלפונים ניידים חכמים ותוכן לכל השאר היא גיזת הזהב שאותה יחפשו כולם בעשור שלפנינו.
במורגן סטנלי צופים שכבר בשנה הקרובה מספר הטלפונים ומחשבי כף היד החדשים, אלה שיורדים מפס הייצור, יהיה גבוה מזה של המחשבים הניידים החדשים; ב־2012, כלומר בתוך שנתיים־שלוש, מספר הטלפונים הניידים החכמים החדשים יהיה גבוה ממספר כל המחשבים החדשים.
ומי ייצר את התוכן שיציף את המסכים הקטנים האלה? יפן עשויה לבלוט בתחום. אחרי יותר מעשר שנות ניסיון עם הפלטפורמה של Docomo ואוכלוסייה שהורגלה לרשת זמינה ונגישה יותר מבכל מקום בעולם, התעשייה היפנית עשויה לתפוס עמדה מובילה, בדומה לדומיננטיות של יבצ בעידן המחשבים הגדולים, לחלוציות של DEC בתקופת מחשבי המיני ולכמעט־מונופול של מיקרוסופט בעידן המחשוב השולחני. גם הסינים, שמושקעים היום בייצור מכשירים זולים יחסית, מיוצגים בכבוד בתחום המכשירים החכמים, ומורגן סטנלי מציין במיוחד את חברת TenCent. ובינתיים באמריקה, אפל, גוגל, אמזון וסקייפ יהיו בין המנצחות בגל הניידות, בעוד מיקרוסופט, נוקיה וסוני־אריקסון נראות דווקא נסוגות.
הדיון על הריכוזיות ילווה גם את עלייתו המהירה של הגל הטכונולוגי החדש, כפי שקרה בעבר. כל אחד מן הגלים הקודמים הצמיח התגוששות בין גישה פתוחה, דמוקרטית ורחבת היקף לפיתוחים חדשים, לבין גישה סגורה, שנשלטה בידי תאגיד אחד מוביל. יבמ הובילה את עידן המיינפריים תוך שמירה קנאית על בלעדיות. אפל נכשלה בנסיונה להשיג שליטה דומה בשוק המחשבים האישיים באמצעות שימוש באסטרטגיה דומה בנוגע למקינטוש בשנות השמונים. דווקא הפתיחות של ארכיטקטורת תואמי היבמ ניצחה אז. AOL לא רוותה נחת מנסיונה ליצור חומת בלעדיות בימיה הראשונים של הרשת; כולנו התפלחנו לתוך הגן הנעול וגירשנו את הענק מגנו.
האם הניסיונות לתחום את האינטרנט הנייד לרשות ולשליטה בלעדיים יצלחו? ניסיונה של אפל להשתלטות שכזאת, באמצעות ה־App Store והקריטריונים הנוקשים שלה, מעיד על קווי החזית החדשה. אני השתכנעתי מהדו"ח של מורגן סטנלי: שיעור החדירה של דור שלישי בישראל עומד על 39% - לא משתווה ל־87% ביפן, אבל בהחלט מתחרה ב־41% בסינגפור, 37% בצפון אמריקה, ו־25%-30% המקובלים במערב אירופה; לדעתי, הלילה הלבן והרגוע שבו הושק האייפון הוא רק השקט המבשר את בוא הסערה.
פרופ' שיזף רפאלי הוא ראש בית הספר לניהול והמרכז לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה. sheizaf.rafaeli.net
