הטעות של יחימוביץ'
החזון של יחימוביץ' שלפיו צריך לקבוע תנאים לכך שהחובות ייפרעו ויהי מה אולי נשמע נפלא, אבל אינו יותר מפופוליזם שחוק
שלי יחימוביץ' היא אשה חכמה. חכמה בדיעבד. את הבוקר שלה אתמול היא החליטה לפתוח במתקפה על שר האוצר שאינו הולך לאמץ את המלצות ועדת חודק לבחינת שוק האשראי החוץ־בנקאי בישראל. לשיטתה, שוק האשראי החוץ־הבנקאי הוא "ג'ונגל" שבו השחקנים מתנהגים כמו ב"מערב הפרוע". זאת בעוד שבשוק
ראוי לעשות קצת סדר בעובדות ולנקות את הבלי הפופוליזם מאמרותיה המסוגננות בקפידה של הח"כית המכובדת. ביטחונות או לא - אשראי גרוע הוא אשראי גרוע בלי קשר אליהם. גם הבנקים הגדולים והשמרניים מכולם רשמו בשנים האחרונות מחיקות של מאות מיליוני שקלים על אשראי שנתנו לחברות שקרסו. כאשר חברה מגיעה לחדלות פירעון, גם הביטחונות שלה בדרך כלל כבר לא שווים הרבה.
כשאשראי ניתן ללא ניתוח מעמיק של מצב החברה ויכולת ההחזר שלה בעתיד, גם הבנקים הכי גדולים לא יצליחו לראות את כספם בחזרה. די במבט חטוף לעבר עשרות הבנקים שקרסו בשנה האחרונה בארה"ב בגלל אשראי שנתנו, שברגע האמת הביטחונות שעמדו כנגדו לא הועילו. גם בישראל היה חשש בעבר לקריסת בנק, וגם אז הביטחונות לא שימשו חומה בצורה המגנה מקריסה. אם יש ליחימוביץ' "עניין לגונן על הציבור", מדוע לא התריעה בשיאה של הגאות בבורסה מפני רכישת אג"ח של אפריקה ישראל ללא ביטחונות? אולי זה משום שאז כולם ראו איך כספי הפנסיה הולכים ותופחים, וזה לא היה פופולרי להשבית את השמחה? בשורה התחתונה, הסכנה באמירות פופוליסטיות אינה העובדה שהן מעוותות את המציאות, אלא שהן עשויות להחטיא את המטרה, ובכך לגרום נזק כפול.
גם ועדת חודק לא תוכל לשנות את כללי השוק
ועדת חודק הוקמה מהסיבות הנכונות ועם מטרות מוצדקות. כניסתם של אפיקי החיסכון הפנסיוני לשוק האשראי החוץ־בנקאי תפסה תאוצה בשנים האחרונות והביאה להקמת שוק אשראי חוץ־בנקאי אמיתי בישראל. גם אם יחילו עליו מחר את המלצותיה של ועדת חודק במלואן הוא לא ימות, בניגוד למה שחוזים לו המתנגדים האינטרסנטיים. רשלנות של פקידי האוצר אפשרה לו להגיע לממדים מפלצתיים עוד לפני שלמד לעשות את הצעדים הראשונים. לכן עוד קודם למפגש הלוהט שנוצר בין כספי הפנסיה של ציבור החוסכים ובין השוק, היה צריך למסד את היחסים ביניהם באופן הדרגתי יותר ולהציב סטנדרטים מקצועיים גבוהים יותר של אנליזה. כל זה יכול היה למזער את הנזקים שנגרמו לכספי הפנסיה בשנה האחרונה.
אבל בסוף היום, את כללי המשחק הבסיסיים לא ניתן יהיה לשנות: תמיד יהיו חברות שרמת הסיכון לגבי החזר החוב שלהן תהיה גבוהה יותר, ובהתאם גם הריבית על האג"ח שלהן. החזון של יחימוביץ' שלפיו צריך לקבוע תנאים לכך שהחובות ייפרעו ויהי מה אולי נשמע נפלא, אבל אינו יותר מפופוליזם שחוק. טוב יהיה אם הסדרת שוק האשראי החוץ־בנקאי והגברת הפיקוח על ניהול כספי הפנסיה יישארו בידי האגפים המקצועיים באוצר, תוך ביצוע הפרדה הכרחית בין מי שמפקח על יציבות הגופים הפיננסיים לבין מפקח שטובת הציבור בראש מעייניו. טוב יהיה גם אם יובל שטייניץ יראה בכך את משימתו העליונה בחשיבותה לפני שתגיע המפולת הבאה.
