בלעדי ל"כלכליסט" - תפרון מציעה: נחזיר חצי מהחוב בעוד 10 שנים
הבנקים טרם אישרו את המתווה החדש לחובות תפרון, המסתכמים ב־30 מיליון דולר. במקביל, הבהיר שר האוצר יובל שטייניץ כי "כמו במקרה של צים, אנחנו לא מתכוונים להתערב"
חברת תפרוןהציעה מתווה לפריסה מחודשת של חובותיה, כך נודע ל"כלכליסט". בשיחות שקיימו נציגי החברה עם הבנקים הוצע על ידם כי מחצית החוב לשלושת הבנקים, המסתכם ב־30 מיליון דולר, תשולם בפעם אחת בעוד 10 שנים. מלבד זאת, בעלי תפרון מציעים לפרוס מחדש את המחצית השנייה של החוב לכמה תשלומים שיתחילו באופן מיידי. הבנקים טרם אישרו את ההצעה.
הסכמה של הבנקים למתווה החדש תוביל לכך שבעלי השליטה בתפרון, מבטח שמיר וקרן פימי, יסכימו להתחייב להזרים את כל הסכום בהנפקת הזכויות של החברה, כ־4 מיליון דולר, גם אם בעלי המניות האחרים יחליטו שלא להשתתף בהנפקת הזכויות ולהזרים את חלקם. מבטח שמיר ופימי מחזיקים יחד ב־21% ממניות החברה בחלקים שווים והם בעלי המניות הגדולים. חלקם המקורי בהנפקת הזכויות אמור לעמוד על 800 אלף דולר.
במקביל מנסים במפעל לשתף את הגורמים הממשלתיים לקבלת הטבות, כמו תקציב מדען ראשי, תקציב מקרן לסיוע למפעלים בפריפריה וערבויות ממשלתיות.
בינתיים ממשיך יו"ר דירקטוריון תפרון, יעקב גלברד, להכין את התוכנית להבראת המפעל, יחד עם צוות מהנהלת תפרון.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
בחברה הדגישו כי שווי הציוד בה עומד על 50 מיליון דולר. נוסף על כך, בחברה אומרים כי מול החוב לבנקים עומדת יתרת לקוחות ומלאי בסך 37 מיליון דולר, נכון לסוף הרבעון השלישי, שמקנה לבנקים ביטחונות עבור החוב.
בתוך כך, ועדת הכספים דנה אתמול בסכנת הסגירה של תפרון. יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, אמר ש"עובדים נזרקים לרחוב כי נקנית סחורה מחו"ל. המדינה תיאלץ להשקיע הרבה כסף בכל עובד שיפוטר ואנו כחברה לא יכולים להרשות לתופעה הזאת להתקיים", והוסיף כי "הבנקים צריכים לסייע למפעלים בעת מצוקה ולהיות גמישים יותר".
יעקב גלברד צילום: גלעד קוולרצ'יק
גלברד אמר כי "תפרון היא חברה שהייחוד שלה הוא בהייטק של הטקסטיל. היא מייצרת לנייקי וויקטוריה'ס סיקרט. תמצאו כמעט בכל מדף בעולם מוצרים שיוצרו בתפרון שבכרמיאל. אין תחרות מסין או ממדינות אחרות. אך ברגע ששער הדולר ירד עד 3.2 שקלים, היתה שחיקה של 32% בהכנסות. אף שהנגיד עשה מאמצים אדירים לשימור שער הדולר, השחיקה בהכנסות נותרה גבוהה".
שרגא ברוש, יו"ר התאחדות התעשיינים, אמר כי על שר האוצר היה להיות נוכח בוועדה. "קרנות הסיוע של הבנקים הן אחיזת עיניים. 75% מהפונים מקבלים תשובות שליליות. 600 מיליון ניתנו כהלוואות מתוך מעל 2 מיליארד. תהיה פגישה של ראשי המערכת הבנקאית איתנו ועם האוצר ב־16 בחודש כדי לשים את הקרנות על השולחן. הבנקים כיום לא משוכנעים שיקבלו את הכסף ביום הדין וערבות המדינה לא מבטיחה את הכסף. מדובר במפעלים רבים בפריפריה מעבר לתפרון".
עופר עיני, יו"ר הסתדרות העובדים, אמר כי "פליטה של 1,000 עובדים למעגל האבטלה תעלה לקופת המדינה סכום אסטרונומי. בעלי המפעל צריכים לשבת עם האוצר והבנקים".
ערן פולק, נציג אגף התקציבים באוצר, אמר כי "הבעיה של המפעל היא שער הדולר הנמוך והניהול. עליהם לגבש תוכנית הבראה ולהגיש בקשה שתידון בכלים הממשלתיים המקובלים".
עם זאת, בכנס "פשיעה כלכלית ושחיתות פוליטית", שנערך במכללת בית ברל, אמר שר אוצר יובל שטייניץ כי "למפעל יש בעלים חזקים יחסית שנהנו במשך שנים מהרווחים ולכן עליהם לפעול עכשיו יחד עם הבנקים כדי שהמפעל ימשיך לפעול.
"כמו במקרה של צים ובמקרים אחרים אנחנו לא מתכוונים להתערב באופן ישיר", הוסיף שר האוצר. למרות זאת ציין, כי הנחה את הפקידים במשרדו לבחון אפשרות לפתח כלים שיוכלו לסייע למפעלים במצוקה.
