מה העניין עם מחשוב הענן?
אחסון המידע במקומות חיצוניים, בידיים זרות, הוא אמנם חלק מתהליך המזעור והייעול של עולם המחשוב, אבל הוא גם מחיה את הריכוזיות, אחרי שנים של ביזור ודמוקרטיזציה של עולם המחשוב. הוא מעביר לגורמים מעטים המון כוח ושליטה אדירה
מה העניין עם מחשוב הענן? באתר של המגזין "אקונומיסט" התנהל בשבוע שעבר דיון רחב ומקיף, במיטב המסורת של האינטלקטואליות הבריטית, בהיבטים הפוליטיים של המושג הטכנולוגי הזה. כי אחסון המידע במקומות חיצוניים, בידיים זרות, הוא אמנם חלק מתהליך המזעור והייעול של עולם המחשוב,
לאורך כל השנים היתה הצמיחה של המחשוב קשורה למזעור. המחשבים הראשונים מילאו מבנים שלמים, וקניית מחשב היתה התחייבות כספית אדירה ונושא לדיון אסטרטגי בדרגים הגבוהים ביותר. מחשבי שנות השבעים תבעו רק חדרים נפרדים ורצפות מורמות, עניין שהעסיק אגף או מחלקה, לא את כל הארגון. המחשב האישי כבר היה שולחני, ואישי גם במובן של החלטות על קנייתו ושימושיו. מחשבי כף היד והטלפונים החכמים התכווצו עוד יותר. במקביל הגיעה מהפכת מחשוב הענן: מה שתפס קודם בית שלם, חדר, שולחן או כיס - התפוגג לגמרי. החומרה, התוכנה, הנתונים וגם השליטה כבר לא נמצאים במקום אחד, ואולי אפילו לא ביד אחת.
החזון הוא של "תוכנה כשירות" (Software as a Service, SASS). מחסני ענק, בניהול מרכזי, מחליפים את מרכזי המחשוב הארגוניים. הם לא קטנים, וכנראה גם לא חמודים, אלא זללני אנרגיה, יצרני חום ובעלי נוכחות פיזית וסביבתית גדולה מאוד. אבל הסידור הזה מאפשר לצרכניו לגשת אל משאבי המחשוב מכל מקום. המושג "מחשוב ענן" נקלט היטב בעולם השיווקי והטכני, וספרים, פרסומים וכנסים לרוב מוקדשים לו. כנס בינלאומי אחד אפילו יתקיים השבוע בשפיים, בהשתתפות בכירים במגזר העסקי, הטכנולוגי והממשלתי.
השאלה היא אם התהליך לא הלך צעד אחד רחוק מדי. מחשוב הענן הרי מפקיע מידינו את השליטה המלאה, הבעלות ואולי גם האחריות על התוכן. הנוחות הגדולה, החסכון בעלויות מיידיות והקטנת הראש ברורים, וספקי מחשוב הענן טורחים למנות את כל היתרונות. ומה עם המחירים החבויים, הסיכונים והסוגיות של פרטיות, סודיות ואתיקה שצריכים להעסיק כל ארגון שמעביר את ליבת הידע שלו לידי זרים, כל ספק שירותים שהעביר את המערכות לענן של Salesforce וכל משתמש ג'ימייל שמפקיד את הדואל שלו אצל גוגל?
אלה חלק מהסוגיות שעלו בדיבייט באתר של "אקונומיסט", שהתמקד בשאלה אם אפשר לסמוך על מחשוב הענן ואם ראוי לעשות זאת. הדיון היה ער, ונמשך כעשרה ימים. באופן לא מפתיע, על נאום הקטגוריה היה חתום נציג בכיר של מיקרוסופט. חברת הענק אמנם מפתחת ומוכרת יישומי מחשוב ענן משל עצמה, אבל עיקר עושרה עדיין נטוע בעולם של מחשבים עצמאיים.
המונופול האמיתי שלה הוא שליטתה ב־90% משוק מערכות ההפעלה למחשבים אישיים; מחשוב הענן יערער את הבלעדיות הזאת. חברות כמו גוגל ו־Salesforce יודעות זאת, ולכן מאיצות את התחרות עם מיקרוסופט בדיוק בזירה הזו. את נאום הסנגוריה, בהתאם, כתב מנכ"ל Salesforce.
לבסוף הועלתה הסוגיה להצבעה של הגולשים באתר, שנדרשו להצביע בעד או נגד הצעה לנהוג בזהירות במחשוב הענן ולא לסמוך עליו. זו היתה הצבעה צמודה, ובסופה 53% דחו את הצעת ההחלטה הביקורתית. זה אומר שכמעט חצי מהגולשים תמכו בה, ועדיין חוששים מאוד מהמגמה הניכרת.
מחשוב הענן קשור להסחרה (Commodification) של שירותי מחשוב בכלל. כאן מגיע לידי ביטוי השינוי העמוק ביותר שמביאה התופעה: מעמדו האסטרטגי של המחשוב כולו עומד לבחינה מחודשת. ניקולאס קאר, בעבר מעורכי "Harvard Business Review" והיום מעורכי אנציקלופדיה בריטניקה, היה מנביאי מחשוב הענן וכעת מנתח את תהליך ההסחרה.
בשני ספרים בעניין שהוציא בחמש השנים האחרונות הוא כותב על עולם חדש, שבו יכולות מחשוב כבר אינן מהוות יתרון תחרותי אלא נמכרות במחיר שווה לכל נפש, זמינות לכל דיכפין. הגופים הריכוזיים, ספקי המחשוב שבענן, יהיו לדור הבא מה שהיו חברות החשמל לדור הקודם: היכולת ליצר אנרגיה היתה פעם גורם אסטרטגי ומבדיל, ואז באה רשת החשמל הלאומית והבינלאומית וביטלה את היתרון הזה. כך קורה כעת גם עם יכולת עיבוד נתונים; מה שהיה אך תמול שלשום משאת נפש וגורם בידול ייהפך, בתוך ערפילי הענן, להרבה פחות רלבנטי, או חשוב.
הכותב הוא ראש בית הספר לניהול והמרכז לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה
