זליכה על ביטול הכלא הפרטי: "בג"ץ הגשים את חלומו הרטוב של לבייב"

"המדינה תצטרך לשלם פיצויים גדולים מאוד ליזמי בית הכלא הפרטי, ולדעתי זה חבל ומיותר". כך אמר בסוף השבוע ל"כלכליסט" החשב הכללי לשעבר ירון זליכה בעקבות החלטת בית המשפט העליון לפסול את הפעלת בית הכלא הפרטי.

בתקופת כהונתו היה זליכה מי שדחף וקידם את פרויקט הקמת בית הכלא הפרטי, את הליכי המכרז והסגירה הפיננסית שלו. לדבריו, "אני מכיר בעליונות המשפט, ואם בג"ץ חושב שמבחינה חוקתית יש בעיה עם הפרטת מערכת הכליאה, אני כמובן מכבד את ההחלטה וחושב שהיא לגיטימית, אבל מאוד מופתע מכך שבג"ץ בחר לתת אותה דווקא בעיתוי הזה לאחר שהושלמה הבנייה ובניגוד לפסיקות עבר שלו".

לפי ההערכות, בעקבות החלטת העליון, זכייני הפרויקט, אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב ומנרב הנדסה שבשליטת אברהם קוזניצקי, עשויים לתבוע פיצוי כספי מהמדינה בהיקף של כ־1.6 מיליארד שקל.

"לא יכול להבין את זה"

לדברי זליכה, "צריך להבין שההחלטה על הקמת בית הכלא והליכי המכרז הביאו בחשבון כל הזמן את המצב המשפטי. היה ברור שנושא כל כך מורכב לא יכול להיעשות ללא חקיקה מפורשת, ולכן כחשב הכללי סירבתי לצאת למכרז לפני שהכנסת תחוקק את החוק שיסדיר את הנושא. בהמשך, ועדת המכרזים עיכבה את ההחלטה על הזוכה עד שבג"ץ סיים לדון בשתי העתירות שהיו מונחות לפניו באותה העת נגד הקמת בית הכלא. הרי ההתנגדות להקמת בית הכלא והשאלה החוקתית לא התעוררו היום, בג"ץ כבר דן בנושא ובחר שלא לעצור את הליכי ההקמה, ואני תמה מדוע ההחלטה ניתנה דווקא בעת הזו".

החשב הכללי לשעבר הוסיף: "לא ברור לי מה השתנה מאז העתירות הקודמות שנדחו ומאז שבג"ץ התבקש על ידי מתנגדי הפרויקט לתת צו מניעה לעצירת הפרויקט ובחר שלא לעשות זאת. בהחלטה הזו הוא בעצם אפשר את השלמת הקמת בית הכלא, וזה הולך לעלות למדינה הרבה מאוד כסף עכשיו. היה אפשר להקטין את הנזק אם הפרויקט היה נעצר קודם, חבל, אני לא יכול להבין את זה".

ירון זליכה צילום: אלכס קולומויסקי

זליכה התייחס גם להליך החקיקה של החוק. "חשוב להבין שלא היה חוק שנחקק בחופזה, לא נעשה כאן שום מהלך מהיר, לא עשינו מכרז או חוקקנו חוק כ'גנבים בלילה'. הלכנו לחקיקה בכנסת, החוק דן בכל ההיבטים ובסופו של דבר המכרז ביטא את מה שהחוק קבע. זה לא היה חוק 'חפ־לפ', הוא נדון בוועדות הכנסת במשך תשעה חודשים, הליכי החקיקה ארכו שנתיים בסך הכל. השאלה האם בית הכלא הפרטי ראוי או לא ראוי היא שאלה ערכית שכל אחד יכול לחשוב כרצונו לגביה. אבל אני לא יכול להבין למה למה לגרום נזק כלכלי. ברמה הכלכלית אני יכול לומר שהפרויקט הזה היה חוסך 350 מיליון שקל בשנה למשלם המסים".

בהתייחסו ליזמים לבייב וקוזניצקי אמר זליכה כי "בג"ץ הגשים את חלומם הרטוב. הם יתבעו על עלות ההקמה, אבל גם את אובדן הרווחים העתידי שלהם במשך 25 שנה, ולמעשה יקבלו פיצוי מאוד גדול בלי לעבוד בכלל, בלי מאמץ. המדינה תצטרך לשלם את ההפסד לכאורה שלהם ומי שבעצם שוב מפסיד הם משלמי המסים. היזמים מרוויחים כאן מכל העולמות ואני מצפה שבית המשפט לא יאפשר להם את כל הרווחים העתידיים בצורה גורפת. אני לא חושב שלא צריך לתת להם פיצוי, ודאי שנגרם להם נזק, אבל לא יכול להיות שהם יקבלו את כל הרווחים בלי שבכלל לקחו חלק בסיכון. אני מקווה שבית המשפט יתחשב בזה ולא ישית את כל הנזק על המדינה".

מכה כפולה לתקציב המדינה

ביטול הפעלתו של בית הסוהר הפרטי מהווה מכה כפולה לקופת המדינה. המכה הראשונה היא הפיצוי שרשויות החוק ייאלצו להעביר לזכיינים. המכה השנייה היא הצורך להפעיל את בית הכלא, שבנייתו כבר הושלמה, תוך איוש המקום בעובדי המקום ותחזוקתו השוטפת מקופת המשרד לביטחון פנים. תקציב המשרד לביטחון פנים ל־2010 נקבע על 10.6 מיליארד שקל. אם הפיצוי לזכיינים יגיע מתקציב המשרד לביטחון פנים, הצעד עלול לגזול ממנו כ־15% מתקציבו השוטף לשנה הקרובה.

פרויקט בית הסוהר בבאר שבע הוקם מכוח החלטת ממשלה שהתקבלה במרץ 2003 להקמה וניהול בית סוהר בידי יזם פרטי. במרץ 2004 התקבל התיקון לחוק פקודת בתי הסוהר המאפשר הקמה וניהול של בית סוהר בידי המגזר הפרטי בהיקף של 800 מיטות. במכרז, שנוהל על ידי אנשי החשב הכללי, זכו ב־2005 שתי חברות שמתחלקות שווה בשווה ברווחים - אפריקה ישראלומנרב הנדסה.