ביטול הקמת בית הסוהר הפרטי: לבייב וקוזניצקי עשויים לתבוע מהמדינה כ-1.6 מיליארד שקל
ביטול הפעלת בית הסוהר מהווה מכה לקופת המדינה. היות והפרטת מערכת בתי הסוהר נלקח בחשבון בתקציב המשרד לביטחון פנים, במידה ורשויות החוק יצטרכו להפעיל עצמאית את בית הסוהר, הדבר עלול לגזול יותר מ-15% מתקציב המשרד לביטחון פנים, זאת מבלי לקחת בחשבון את העלות השנתית המצטברת לתקופת ההסכם או את הפיצויים לזכיינים
ישועה ממקום בלתי צפוי? החלטת בית המשפט העליון מהיום (ה'), שפסלה את הקמתו של בית הסוהר הפרטי הראשון בישראל, עשויה לגלגל לידיה של אפריקה ישראל ומנרב הנדסה, זכייני הפרויקט, פיצוי כספי מהמדינה בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל.
הסיבה: על פי גורמים במערכת הפיננסית, התביעה תידון בגין אבדן הכנסה עתידית שאמורה הייתה להגיע מהמדינה עבור תפעול ואחזקה של בית הסוהר החדש בבאר שבע. גורם בכיר שמעורב בפרטי המקרה אף הוסיף שבמידה ולבייב ושותפיו לקחו הלוואות מהבנקים עבור הקמת המתקן, המדינה תצטרך לכסות את העלויות, כמו גם על הקמת התשתיות הנלוות והכשרת כוח האדם הייעודי. עם זאת ההערכה היא שהמדינה תשאף להגיע לפשרה כל שהיא בנושא זה ותמנע מהתמודדות משפטית.
אחזקת אסיר תעלה 219 שקל ליום
פרויקט בית הסוהר בבאר שבע הוקם מכוח החלטה החלטת ממשלה שהתקבלה במרץ 2003 להקמה וניהול בית סוהר בידי יזם פרטי. במרץ 2004 התקבל החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר המאפשר הקמה וניהול של בית סוהר בידי המגזר הפרטי בהיקף של 800 מיטות.
במכרז, שנוהל על ידי אנשי החשב הכללי, זכו ב-2005 שתי חברות שמתחלקות בשווה ברווחים - אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב ומנרב הנדסה שבשליטת אברהם קוזניצקי.
מדובר בתכנון, הקמה, הפעלה, תחזוקה ומימון של פרויקט בית סוהר בבאר ברמת ביטחון מזערית, אשר יפוקח על ידי כ- 18 מפקחים של שירות בתי הסוהר. הסגירה הפיננסית של הפרויקט הושלמה במחצית הראשונה של 2007 ולאחריה הושלמה בניית המתקן.
על פי החוזה בין המדינה לזכיין, שנחתם בראשון בספטמבר 2009, עלות אחזקת אסיר הוערכה ב-219 שקל ליום. יצויין שעל פי משרד האוצר התשלום לזכיין יבוצע בגין זמינות המתקן ללא קשר לתפוסה בפועל, כאשר בתום תקופת הזיכיון - כ-24 שנה - יועבר המתקן לרשות המדינה.
עם זאת, לאור צו ביניים שהוצא ע"י בית המשפט העליון המונע הפעלת הפרויקט עד להכרעתו בסוגיית הפעלת בית בסוהר בניהול פרטי, חתמו המדינה והזכיין על הסכם להיערכות הזכיין למוכנות להפעלה, אולם קיומו של הסכם זה מוטל בספק לאור החלטת בג"צ.
ממשרד האוצר נמסר כי: משרד האוצר, יחד עם הגורמים הרלבנטיים הנוספים בממשלה, ילמד את פרטי החלטת בג"ץ בנושא". על פי ההערכות המדינה לא תערער על פסיקת בג"ץ.