מהו Web 3.0?

מהו Web 3.0? המושג ווב 2.0, שנטבע ב־1999, הוא אחד המותגים המוכרים בשיח על מחשבים ורשתות בפרט ועל התרבות העכשווית בכלל. זהו שם כולל לתופעות של שיתוף קהל ומידע, קישוריות בין מערכות שונות ומעורבות פעילה בקצות הרשת ולא רק במרכזה. מעטים חולקים על כך ש"יש דבר כזה" ווב 2.0, וישנה הסכמה רחבה על משמעויות התווית. לא מפתיע שבמקביל להתקבלותו הגורפת נולד המושג "ווב 3.0", אלא שעד היום לא ממש ברור למה הוא מתייחס.

המושג "ווב 2.0" התפרס כל כך מהר וכל כך עמוק שנדמה שתמיד היה איתנו, וגם יישאר כך. אימוץ חם שכזה מעיד על צורך אמיתי, וגם על הצלחה שיווקית של קופירייטינג גאוני. אפילו קיצורו של המושג, סתם "2.0", תפס. לכל הסדר טכנולוגי או מבנה ארגוני הדביקו 2.0 כדי לסמן "חדש ומשופר", "מתאים לרוח התקופה". כך נולדו ממשל 2.0, כלכלה 2.0, למידה, הורות, אוכל, עבודה וכל פעילות אחרת 2.0.

על הגל הזה הופיעו, כבר ב־2005, אזכורים ראשונים של "ווב 3.0". המושג הופיע בדיווחים עיתונאיים, ורבים רצו להיות הקופירייטרים של ווב 2.0 גרסה 2.0. אבל מאז ועד היום הערפל סביב המשמעות שלו רק נעשה סמיך יותר. האם מדובר בהמשך כרונולוגי וטבעי של ווב 2.0, רק צעיר יותר? האם ווב 3.0 הוא אותו הפרוטוקול, אבל במהירויות גלישה גבוהות הרבה יותר?

הצעה מובילה אחת היתה זו של טים ברנרס־לי, שהמליץ להשתמש בווב 3.0 ככותרת קצרנית לווב הסמנטי. ברנרס־לי היה המתכנת שהמציא את פרוטוקול ה־WWW, כלומר של ווב 1.0. כבר ב־2006, אחרי שקיבל תואר אצולה ממלכת בריטניה, החל להיאבק על השבת זכויות האבהות לווב - באמצעות ההגדרה שלו לווב 3.0. ברנרס־לי ואחרים האמינו שהווב צריך להתפתח בכיוון סמנטי, ולהיהפך לרשת שבה לא רק אנשים יכולים למצוא את מה שהם מחפשים ולבטא את אשר לבם. על פי החזון שלהם, בעולם הסמנטי גם מחשבים יבינו את מהות הביטים שהם אוגרים ומשנעים. המשמעות תהיה חשופה. זה חזון יפה. אולי הוא עוד יתממש, אבל התווית ווב 3.0 לא דבקה בו.

טוויטר איור: יונתן וקסמן

משמעות אחרת שניסו להדביק למושג נגעה למודלים העסקיים ברשת. לא ברור מה ההצדקה הכלכלית לווב 2.0 ההתנדבותית וההשתתפותית? נמהר ונפתור את הבעיה במחי שינוי הכותרת. ווב 3.0 יכול להציע את כל מה שמציע הווב 2.0, אבל עם מודלים עסקיים רווחיים. פייסבוק וטוויטר, ויקיפדיה ויוטיוב - רק עם קופה רושמת בכניסה, שמבטיחה זרם הכנסות לבעלים. החזון הזה, כידוע, טרם התממש, ולכן גם הפרשנות הזאת לווב 3.0 לא תפסה.

הצעה אחרת הגיעה מכיוונם של מי שמוחים על השחיקה במומחיות וכרסום ההיררכיה שנלוו לווב 2.0. למשל אנדרו קין, מחבר הספר " The Cult of the Amateur", מבקר בוטה של הרשת השיתופית ומשבית שמחה ידוע, שמטיף ליצירת סביבה אינטרנטית מכופתרת, מבוקרת והיררכית יותר. גם הוא קיווה להאיץ את חזונו על ידי שימוש בכותרת ווב 3.0, וגם הוא נכזב.

המספור אינו חדש לעולם המחשוב. בתחילת הדרך מספרו את החומרה: הדור הראשון היה מבוסס על שפופרות ריק, הבאים נשענו על הטרנזיסטור, על מעגלים משולבים ועל VLSI . אבל אז הגיע הדור החמישי - ביפן הושק פרויקט עצום ושאפתני לבניית הדור החמישי של המעבדים. כשהוא התנפץ, הספירה נפסקה. ולא רק חומרה: הדור הראשון היה תוכנה שנכתבה בשפת מכונה. אחריו באו האסמבלר ושפות התכנות הפרוצדורליות, ואחריהן התכנות מונחה העצמים. גם כאן הספירה מגיעה עד הדור החמישי. מישהו מכיר דור שישי של שפות תכנות?

גורל דומה קורה לסדרות רבות, כשמנסים למתוח את המטאפורה אל תוך העתיד. העלייה הראשונה, השנייה, השלישית... כולם יודעים מהי העלייה החמישית. אבל השישית? ומה מספרן הסודר של עליית יהודי אתיופיה או יוצאי ברית המועצות?

אלברט איינשטיין אמר שאיננו יודע באיזה נשק ישתמשו במלחמת העולם השלישית, אבל הוא משוכנע שהיא תהיה כה נוראית שמלחמת העולם שאחריה, הרביעית במספר, תתנהל באבנים ומקלות.

גם ההתמהמהות של ווב 3.0 והגמגום סביב הגדרתו מוכיחים שוב את מה שידענו כל העת: קופירייטינג מוצלח וספירה סדרתית מסווים את העובדה שבעצם אין לנו מושג. כיסוי ההסוואה הזה נקרע פעם אחר פעם, ואנחנו נדרשים לצניעות גדולה יותר אל מול פני העתיד. יכולות החיזוי שלנו את הטכנולוגיה מוגבלות מאוד, ובעיקר קשה לחזות איך יתנהל המפגש שלה עם בני אדם. כי בסוף מה שיקבע זה לא הממציאים, הנביאים או המספרים המונים, אלא המשתמשים.

פרופ' שיזף רפאלי הוא ראש בית הספר לניהול והמרכז לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה. sheizaf.rafaeli.net