חופש מידע נוסח בנק ישראל

בשבוע שעבר חשף המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, טפח נוסף במדיניות הכוללת של בנק ישראל, המאופיינת בחוסר שקיפות מהותי. חזקיהו אישר לראשונה את דברי בעלת השליטה בבנק הפועלים, שרי אריסון, לפיהם בנק ישראל לא העביר לרשותה את מלוא המידע בפרשה שבסיומה נאלץ לפרוש יו"ר אחד הבנקים

ביוני פנה "כלכליסט" לבנק ישראל במסגרת חוק חופש המידע בבקשה לקבל את הדו"ח המלא שחובר במחלקת הפיקוח על הבנקים בפרשת הפועלים. בנק ישראל סירב. על מנת לאפשר דיון ציבורי במדיניות חוסר השקיפות, "כלכליסט" מגיש את התשובה הרשמית:

"במענה לפנייתך מיום 11/06/2009 הבהיר בנק ישראל, כי טיוטת דו"ח הפיקוח על הבנקים, אשר ביקשת לקבל לידך מכוח הוראות חוק חופש המידע, הינה מסמך שנערך על ידי הפיקוח על הבנקים מתוקף הסמכויות שבפקודת הבנקאות על סמך מידע שנתקבל מתאגיד בנקאי, ולפיכך חלה עליה חובת הסודיות, כאמור בסעיף 15א' לפקודת הבנקאות.

"בית המשפט העליון קבע כהלכה מחייבת, כי הוראת הסודיות שבפקודת הבנקאות חלה באשר לפעולות הפיקוח שמבצע בנק ישראל, ואשר נסמכים מטבעם גם על המידע הבנקאי המועבר מהבנקים המסחריים. בית המשפט המשיך ופירט את תכלית סודיות המידע, ממנה נגזר גם חסיון המידע, כדלקמן:

"'תכלית זו הנה כפולה: התכלית הראשונה והעיקרית מבקשת להבטיח קיומו של פיקוח יעיל על מערכת הבנקאות - אשר מצדו נועד להבטיח את יציבות הבנקים, אמינותם וטובת הציבור - באמצעות הבטחת סודיות ידיעות המושגות תוך כדי אותו פיקוח...פיקוח זה לא ישיג את יעדו אם לא יוקפד על סודיות המידע הזורם במסגרתו. התכלית השנייה...היא לעודד שיתוף פעולה בכל הרמות בין הבנק לבין גורמי הפיקוח עליו...'.

"משכך, אין מקום לחשיפת המידע.

"מעבר לצורך נוסיף עוד, כי חוק חופש המידע קובע, כי רשות ציבורית לא תמסור מידע אשר אין לגלותו..אף הוראת חוק יסוד: כבוד האדם, המוזכרת על ידך, קובעת מפורשות כי אין בחוק היסוד כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד". על המכתב חתום ד"ר יוסי סעדון, דובר הבנק.

כך יצר בנק ישראל מלכוד 22 קלאסי: לציבור אין יכולת לדעת אם המידע אכן סודי, לפני שבנק ישראל יאפשר לראות אותו. אבל בבנק טוענים שהוא סודי ולכן לא משחררים. התוצאה: הציבור, שבנק הפועלים שייך לו ברובו, לא יכול לדעת מה קורה לכספו.