לא כרוך בתשלום: ספרו החדש של כריס אנדרסון

אלה ימי חג בקרב הדיג'ראטי - אליטת המחשוב והרשת, שחייה מרוכזים בדיגיטלי ובקסמיו: סוף סוף יצא לאור ספרו של כריס אנדרסון "חינם: העבר והעתיד של מחיר רדיקלי". כפי שמבהירה כותרת המשנה של הספר, אנדרסון מנתח את המודל העסקי החינמי שמאפיין את עולם המחשבים והאינטרנט.

במיטב מסורת הדיג'ראטי, יש לו מסר מלא פיתוי, קריצה מבטיחה לחידושים. הנבואה, גם הפעם, היא של פלאי כלכלת השפע, שדוחקת את הכלכלה הישנה, כלכלת המחסור. אנדרסון מכוון אותנו לבחון עולם שלם שבו שולט החינם, ומהלל את המודל.

בהתאם, גם את הספר אפשר להשיג חינם. הוא אמנם נמכר בחנויות ב־27 דולר, אבל אפשר להוריד בחינם קובץ MP3 שבו אנדרסון מקריא את כל הספר, במשך שבע שעות, או לקנות בזול גרסת אודיו שבה אנדרסון מקריא את תקציר הספר - זו גרסת הפרימיום, לכן היא עולה כסף.ואפשר גם למצוא באתר "כלכליסט" את הכתבה של אנדרסון שהולידה את הספר, והתפרסמה בסדרת השראה בנובמבר.

המסר של אנדרסון נגוע באופטימיות מופרזת, הסוגה נפוצה של הדיג'ראטי. התפוגגות הבועה כבר לימדה אותנו לחשוד באופטימיות הזאת, אבל כדאי לתת לאנדרסון הזדמנות. המסר שלו פחות מופרך מכפי שהוא נשמע לכתחילה.

בניגוד לסברה הרווחת, יש ויש ארוחות חינם. אנדרסון מצטט ממחקריו של דן אריאלי, שרואיין כאן בחודש שעבר, המצביעים על תהום הפעורה בין ה"כמעט חינם" לחינם האמיתי. מה שמתרגש עלינו, טוען אנדרסון, הוא החינם האמיתי. מחיר אפס.

השראה העתיד - חינם! הדרך המעודכנת לעשות כסף היא לחלק בחינם. לא רק שירותים באינטרנט, גם כרטיסי קולנוע ללא תשלום ואפילו טיסות לחו"ל ב-20 דולר. כריס אנדרסון מסביר איך המודל העסקים המפתיע הזה עומד לשנות את העולם כריס אנדרסון, 18 תגובות לכתבה המלאה 

בעידן של הפיתוחים הטכנולוגיים הנוכחיים יש סקטורים מסוימים גדושי שפע, אפילו בימי משבר. יש שפע של מידע, של חדשנות, של סקרנות, של יצירתיות. העלויות של עיבוד המידע, אחסון המידע ותקשורת הנתונים צונחות במהירות, וחשיבותם רק הולכת וגוברת. תהליכי הייצור שלהם נעשים כל כך זולים, שלא משתלם לגבות בעבורם כסף. הם נעשים To cheap to meter, to cheap to matter - זולים מכדי למדוד אותם, זולים מכדי שזה ישנה למישהו. כאן מקור האופטימיות של אנדרסון, והיא מדבקת.

בפרקים קצרים, כל אחד בנושא אחר, מציג אנדרסון את המחיר הצונח בכל התחומים. לא רק של מוזיקה, ספרים והרצאות; גם של כרטיסי טיסה, מכוניות, פעולות בבורסה, אופניים, כלי סכו"ם. כל אלה מצטמקים. בעולם שבו העלות השולית - מחיר הייצור של יחידה אחת נוספת - צונח, גם המחיר לצרכן קטן. ובעולם כזה, אנדרסון טוען, החינם הוא מודל עסקי מנצח.

לחינם יש תחפושות רבות. יש חינם המסובסד על ידי פרסום, למשל שירותי החינם של גוגל - חיפוש, אימייל, תוכנה, נפח אחסון - המלווים בפרסום. הפרסום מממן מוצרים שפעם קנינו בכסף מלא: עיתון, ספר, בידור. לכל אלו עדיין יש עלויות, אבל צרכן הקצה אינו זה שנושא בהן.

יש מוצרי חינם שממנפים מוצרים משלימים. פעם חילקו מכשירי גילוח חינם כדי ליצור ביקוש לסכינים, או מצלמות כדי למכור נייר צילום. היום מוכרים מדפסות במחיר סמלי כדי למכור את הדיון, וקונסולות משחקים שנהפכות לרווחיות כשמוכרים את המשחקים עצמם.

ספרו של כריס אנדרסון

יש גם כלכלת החינם, ה־Freeconomics (להבדיל מה־Freakonomics). זאת כלכלת מתנות, כמו זאת שמניעה את גלגלי המערכות השיתופיות. ויש את רעיון ה־Freemium: שיטה שבה רק חלק מהצרכנים ישלמו, בעבור מוצרי פרימיום, והציבור הרחב ייהנה מטובין או שירותים חינם. אנדרסון אינו אומר זאת, אבל הפרימיום בהחלט נשמע לי כמו "לכל אחד לפי צרכיו, ומכל אחד לפי יכולתו". הדוגמה המוכרת ביותר לשירות כזה הוא פליקר, שבו כל אחד מקבל (חינם) אכסון ועיבוד לתמונות הדיגיטליות, אבל משתמשים רציניים נדרשים לשלם. המודל הזה יכול לעבוד משום שדי בשיעור קטן מאוד של לקוחות משלמים כדי לממן את השירות לכולם.

ביקורת מחודדת יותר הגיעה מעברו של כוכב דיג'ארטי אחר, מלקולם גלאדוול. אבל הביקורת שלו נשמעת מכוונת בעיקר אל המחבר, לא אל הספר, ומתגנב חשש שמדובר בקנאת סופרים לא עניינית. בכל מקרה, גם הבידור הזול של התגוששות הענקים ניתן בחינם.

אנדרסון כותב בצורה סוחפת ואינטליגנטית. הוא מכיר את העולם הדיגיטלי לפני ולפנים, וגם אם לא מסכימים עם התזה שלו - הוא בהחלט מעלה נקודות מעניינות לחשיבה. אני ממליץ בחום על הספר. לפחות הגרסה החינמית שלו שווה את המחיר.