ורדה אלשיך: "יש דירקטורים שאני לא מבינה איך הם היו רבע שעה בתפקיד"

"לפעמים אני נתקלת בדירקטור בביהמ"ש, ולא מבינה איך הוא היה רבע שעה בתפקיד אם זה מה שהוא יודע", אומרת היום (ה') שופטת הפירוקים של בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך. השופטת אמרה את הדברים במסגרת כנס הדירקטורים השנתי של המי"ל שמתקיים היום בשרתון סיטי טאוור.

אלשיך הוסיפה, כי "אני בוחנת את מקרה פויכטונגר, ואתם יודעים מה קרה בבנק למסחר, ואם אני צריכה לומר מה אני מרגישה – צריך לחשוב היטב לפני שאתה הופך לדירקטור.  הציפייה מהדיר' לקרוא דו"חות ומאזנים ולהבין, לדעת מה לשאול, היא קשה לטעמי, ברמה כזאת שאני מכירה דירקטורים ואני לא יודעת איך הם עומדים במחויבויות האלה".

השופטת גם הביעה את דעתה על רצונם של בעלי עניין בחברות להעדיף הקפאות הליכים על פני הליכים של פירוק. אלשיך אמרה, כי "בעלי עניין לצערי רוצים הקפאה בניסיון להסתיר פעולות בתחום האפור שנעשו בחברה, ובהקפאת הליכים לא חלים 2 הסעיפים הדרקוניים שמאפשרים חקירות לרבות פליליות לנושאי משרה ובעלי עניין".

אלשיך גם הביעה את עמדתה נגד משקיעים ובעלים שמגיעים להקפאת הליכים ומתחילים להתנות תנאים ולאיים על השופטת שאם היא לא תענה לבקשתם החברה תהיה בצרות. אלשיך אמרה, כי "השאלה מתי דיר' יודע שהחברה נמצאת בכאוס ומאפשר לנהל מו"מ עם משקיעים. בארה"ב זה מאוד מקובל, בישראל זאת בעיה. אם החברה הגיעה מחוסלת לביהמ"ש ומתחילים להכתיב תנאים של המשקיע העתידי לביהמ"ש – בלי שהוא השקיע שקל. אני אומרת שבעלים ומשקיעים צריכים להכניס "כסף חי" ולא לגלגל כספים ונכסים בחברה".

שלמה נס צילום: גלעד קוולרצ'יק

עו"ד שלמה נס דיבר גם הוא בכנס. לדבריו "יושבים בדין שופטים שלא מבינים בעולם העסקים, גם כאן בקהל יושבים שופטים, שבוחנים פעולות של דירקטורים שכן מבינים, ובוחנים אותם בראייה לאחר מעשה כשהם עלולים להטיל אחריות על פעולות רגילות".

"מראים לי את "כלכליסט" הבוקר לגבי הרעיונות של ענתבי, ואני רוצה להגיד - אין רגולציה לשכל ישר. הפתרונות המוצעים הם אותם דברים כמו בעבר, כולם שולפים פתרונות בלחץ, אני מקווה שיחפשו פתרונות אחרים ולא בהכרח הגברת רגולציה", אמר נס.

עו"ד נס הוסיף כי "מה שמדאיג זה שיש פער ציפיות בין מה שמצופה מהדיר' לעשות לבין תפקידם בפועל. ראיתי לאחרונה פסק דין שנכתב שדירקטור צריך לחשוב שהוא יושב עם רימון דרוך ביד, מה זה אומר? אתה יכול להיות פרופ' לחשבונאות ועדיין לא תעלה על דברים אם לא ירצו שתעלה על זה".

רשות ני"ע: לא היתה כל דרישה בפרשת הפועלים

קודם לכן דיבר בכנס ד"ר משה ברקת, מנהל מחלקת התאגידים ברשות ניירות ערך. "לא היתה לנו כל דרישה בנוגע להתנהלות הדירקטוריון של בנק הפועלים, כל המידע הועבר למפקח על הבנקים והוא זה שטיפל בסיפור" השיב ברקת לביקורת שהופנתה כלפי הממסד בכנס.

מוקדם יותר אמר ברקת כי "הרגולציה תופסת בשנים האחרונות כיוון שמקהה את תפקיד הדירקטוריון כמוביל את הארגון לכיוון של מפקח ומבקר. לעניות דעתי, חשוב להזכיר שהדירקטוריון צריך גם להוביל את הארגון. המסר שרצינו להעביר ברשות הוא הוא שהמידע בין ההנהלה לדירקטוריון הוא אלמנט קריטי כדי שהדירקטוריון יוכל לתפקד. בבנק הפועלים היה כשל בעניין הזה".

ברקת השיב לביקורת שהופנתה נגד הרשויות בין היתר על ידי עו"ד גדעון פישר, שאמר "בפרשת בנק הפועלים הרשות ניירות הערך פנתה למפקח על הבנקים ודרשה לבצע דו"ח דחוף. הדו"ח קבע מחדלים קשים על תפקוד הדירקטוריון. היה פה משולש של רשות ניירות הערך, המפקח על הבנקים ונגיד בנק ישראל שטיפלו בזה. הפעילות העסקית של הבנק הייתה משותקת: נגיד בנק ישראל מטיל ספק בכשירות הדירקטוריון, דורש להדיח את היו"ר, המנכ"ל שמתפטר עדיין מכהן, המנכ"ל החדש עדיין לא נכנס לתפקיד. אלו תנאים שקשה לעבוד בהם, אלו דברים מאוד בעייתיים. תוך כדי זה, גם אחת מחברות הדירקטוריון התפטרה. ויחד עם זאת, אף אחד מטובי המשפטנים לא עתרו כנגד בנק ישראל ונגד משרד האוצר על העוולות שעשו נגדם. למה הם לא עשו את זה? כנראה הם לא עשו את זה, כי אף אחד לא עושה את זה. מי זוכר פסק דין נגד רגולטור? אין אפילו לא אחד".