אלשיך: "בגלל סחבת של המחוקק, אני צריכה להיות כמו גננת"
סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב אמרה את הדברים בפאנל שכותרתו "חדלות פירעון של תאגידים – בין פירוק לשיקום" במסגרת הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין המתקיים השבוע באילת
20:0102.06.09
שופטת הפירוקים האגדית, סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב ורדה אלשיך, אמרה אחר הצהרים כי על המחוקק להזדרז ולקבוע הוראות ברורות בנושא הקפאת הליכים לרשויות מקומיות ולענייני מע"מ במקרים של הקפאת הליכים. אלשיך דיברה בפאנל שכותרתו "חדלות פירעון של תאגידים – בין פירוק לשיקום"
במסגרת הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין המתקיים השבוע באילת. בפאנל השתתפו עו"ד איתן ארז, שופט בית המשפט המחוזי בנצרת עאטף עילבוני, עו"ד שאול ברגרזון וד"ר אירית חביב סגל.
בין היתר, התייחסה אלשיך לשאלה היא מתי ואם בכלל צריך לפעול בהליך של הקפאת הליכים: "אם הייתי צריכה להבהיר, שני השיקולים הבסיסיים הם השאלה האם יש לחברה סיכויי אובייקטיבי לחזור לפעילות טובה ואמיתית. הענף השני היא השאלה האם תקופת ההקפאה תועיל לנושים, או תרע את מצבם". אלשיך הוסיפה: "הסדר נושים לדרכי הוא דבר טוב ומועיל. אני לא אכנס לשאלת הצדק החלוקתי, כי ישנן קבוצות של נושים שהחוק מגן עליהם. השאלה היא אם לא צריך לעשות איזה שהם שינויים בחוק".
בהמשך דבריה התייחסה אלשיך לבעיות מס העולות במקרים של הקפאת הליכים: "גם עניין המע"מ נמצא בבית המשפט העליון, ואנחנו מחכים לזה בכיליון עיניים. זה יהיה בשבילנו מורה נבוכים, לפחות באופן חלקי. הבעיה היא שזה נמצא בעליון כבר כמה? שנה? שנתיים?".
עוד העלתה אלשיך בעייתיות חריפה במיוחד לשיטתה, במקרה של רשויות מקומיות הנקלעות לקשיים. אלשיך סיפרה על התיק של עיריית טייבה, שהגיע לשולחנה עם חוב אדיר: "הייתה שאלה מבחינת החידוש שעלה הוא מה קורה כאשר המדינה מבקשת את הקפאת ההליכים לרשות מקומית ומה קורה במצב כזה. האם המדינה נוטלת על עצמה את כל הכללים והמגבלות של הקפאה ובעיקר מינוי נאמן שמקבל לידיו גוף חדל פירעון ואמור לבנות לו תוכנית הבראה? האם המדינה יכולה לקחת את זה כ'הסדר שטחי' לשמיטת חובות או להתנהג כמו כל מבקש בהקפאה?"
אלשיך הבהירה: "חשוב שנזכור - בגוף כמו עירייה, אי אפשר לפרק אותה ואי אפשר לחסל אותה. יש שם תושבים, יש שם עובדים. חלק העיקרי זה בדיקת הליקויים והבעיות ותיקונן והעלאת הרשות על הדרך הנכונה". אלשיך מתחה ביקורת חריפה על היעדר הוראות חוק שמסדירות את מערכת היחסים בין נאמן לבין הועדה הקרואה (ועדה שממנה שר הפנים כדי למלא את תפקידם של ראש העירייה ומועצת העירייה במקרה של ליקויים ברשות – אה"א).
אלשיך אמרה: "לדעתי, אנחנו חייבים לתת לנאמן סמכויות ניהול רחבות כמו שמעניקים לכל נאמן. אנחנו רואים שיש לנו התנגשויות בלתי פוסקות בין הנאמן לבין ועדה קרואה. חשבו שיוכל לבוא מישהו מהעירייה וייתן הוראות. יש יו"ר לוועדה הקרואה והוא חושב שהוא צריך לנהל את העיר ולא הנאמן, שלדעתו אמון רק על תביעות החוב".
אלשיך הוסיפה: "לא יעלה על הדעת שאין לזה חוק. זה רק מוכיח לי עד כמה קשה הבעיה של הקפאות הליכים ברשויות מקומיות", והוסיפה בציניות: "אני הייתי רוצה לראות את בתי המשפט מנהלים את העיריות ואת עורכי הדין כראשי העיר. היום המדינה התעוררה והיא מתחילה להכתיב תנאים, ואבל עדיין בית המשפט פושט את הגלימה ואני לפעמים נהיית גננת וטופחת לכל אחד על הראש כדי שאפשר יהיה לנהל את העניינים".
עוד התייחסה אלשיך לנושא תגמולי המוסד לביטוח לאומי לעובדים בחברות שקרסו, והדגימה את דבריה באמצעות קריסת קלאבמרקט: "שם הייתה קביעה תקדימית שהמל"ל ישלם גימלה מבלי שניתן צו פירוק. אני חשבתי שצריך לעשות את זה כדי לשים קץ לסדרה שלמה של סיבוכים בגלל הלקונה בחוק. אבל אני לא חושבת שבית המשפט צריך להיות מעורב בפיקציה כזאת של צו פירוק מותנה, בגלל שהמחוקק נרדם בשמירה. זה מקומם. או שצריך לעוות את סדרי הקדימויות, והכל כדי לתת מזור לבעיית עובדים שפוטרו עקב חדלות פירעון. נושאים אלה צריכים להיות בחוק".
