הרשת מתחרה עם הרופא

"העיקר הבריאות" היא כבר תוכנית עסקית, לא רק ברכה. זה נכון גם אצל ברק אובמה: חלק גדול מתוכנית ההתאוששות הכלכלית שלו מורכב מהשקעות ענק, חסרות תקדים, במחקר ופיתוח רפואי, והממשל כולו מתגייס לדחיפה אדירה שתוביל לצמיחת הכלכלה שסביב הבריאות.

ממשל אובמה הצטרף בכך למגמה שמתרחבת זה כמה עשורים. כבר שנים שההוצאות על בריאות, הן ברמת משק הבית והן בזירה הלאומי והבינלאומית, גבוהות מאוד, ורק גדלות כל הזמן. המשימה להיות בריאים, אפילו בהיעדר טראומה מיידית, יצרה נטל תקציבי לא קטן. הרפואה נעשית רפואה מונעת - ורפואה יקרה.

העיקר הבריאות וגם הטכנולוגיה והפיננסים כלכלני בנק הפועלים ממליצים על חשיפה לשלושת המגזרים בארה"ב - לראשון בגלל הדפנסיביות, לשני בגלל הצמיחה ולשלישי בגלל המפולת ענת ציפקין לכתבה המלאה 

מדובר בסכומים אדירים - אלה שמעבירים חולים למטפלים ברפואה רגילה, משלימה ואלטרנטיבית; אלה שמוקדשים לפיתוח, ייצור וקניית תרופות; אלה שמוקצים לשיקום ורפואה מונעת; אלה שאובדים עם ימי העבודה האבודים; אלה שכרוכים בביטוחים הרפואיים, נושא העומד בראש סדר היום במרבית מדינות העולם. אין עוד מקום לאדם "להתלוצץ עם רופאיו" - הרצינות היא צו השעה לא רק בגלל המחלות העדכניות, אלא גם בגלל ההקשר הכלכלי, סוגיית הפרטיות וההזדמנויות החדשות שנראות באופק לעיצוב מחודש של מערכת היחסים בין החולה, המחלה, הרופא, מערכת הבריאות והכיס.

העולם האלקטרוני גילה גם הוא את כוחה של כלכלת הרפואה, עוד בימיה הראשונים של הרשת. אחד מאבות האינטרנט הקדמונים, ג'ים קלארק, לקח את ההון שעשה מ־Netscape (זוכרים? הדפדפן שהוביל את גל הדוט.קום) והשקיע אותו Healtheon, יוזמה נועזת שנועדה להעלות לרשת את מערכת הבריאות האמריקאית ולפשט את עבודתה. אחר כך גם מיקרוסופט נכנסה לתמונה עם WebMD, וב־1999 התמזגו שני הפרויקטים לאתר בריאות מוביל.

כמה שנים אחר כך גם גוגל מצאה את עצמה מתלוצצת עם רופאיה. רפואה היא אחד התחומים שבהם מקפידה ענקית האינטרנט על פיתוח אגרסיבי: ב־Google Heatlh היא מזמינה יחידים וקבוצות להשתמש בשירותיה ובשרתיה כדי לרכז מידע רפואי, להקל על העברתו ממקום למקום ולגשר על האי־התאמות, האי־נעימויות וחוסר היעילות שמאפיינים את המערכות הרפואיות המסורתיות, המבוזרות. כשנכנסה לתחום עתיר משאבים זה הקימה עליה גוגל את אבירי הפרטיות ושאר מתנגדים, אבל מאז הידקה את שיתופי הפעולה עם חברות הביטוח, מוסדות הבריאות, בתי החולים ומשווקי התרופות כדי להוכיח שתרומת הרשת לבריאות האדם עולה על הסיכונים הנוגעים לפרטיות. גם הפעם מיקרוסופט הגיבה במיזם דומה - HealthVault ("כספת הבריאות").

אובמה. משקיע במחקר ובפיתוח רפואי צילום: איי אף פי

במקביל לענקי הרשת, גם כמעט כל מערכות הבריאות - הממשלתיות, הלאומיות והמקומיות - החלו לעסוק בגיוס המחשב והרשת לייעול התיקים הרפואיים, סליקת תשלומים ותיקוף מרשמים. מדובר בביג ביזנס, כולם רוצים בזה חלק. עד כדי כך ביג, שמילות החיפוש היקרות ביותר שעליהן מתחרים המפרסמים בגוגל הן אלו העוסקות בבריאות, תרופות ותביעות רשלנות.

השלכות הרשת מגיעות עמוק יותר מענייני התיק הרפואי ותשלום הביטוח. הרי פעם היינו הולכים, מי בדחילו ומי ברחימו, לרופא כדי לשמוע את הדיאגנוזה שלו, היום אנו הולכים לרופאה כדי לספר לה מה מצאנו בגוגל על המחלה, הרבה לפני האבחנה. אנחנו באים אליה כדי לספר לא פחות משאנחנו באים כדי לשמוע. יש לנו דעות - ואנחנו גם חושבים שיש בידינו ידיעות - על הבעיה, הטיפול, העלויות והחלופות. גם בעבר הממסד הרפואי היה צריך להתמודד עם הידע שאיתו באנו - עצות הסבתא, הדעות של השכנה. אבל מאז הולדת הרשת, לכל חולה יש הרבה יותר עצות ודעות.

על פי סקר חדש של מכון המחקר Pew, 86% מהאמריקאים הבוגרים אומרים שיפנו לרופא כדי לטפל בבעיה רפואית. 61% יפנו גם לרשת, כדי לחפש מידע, עצה והנחיות. רק לפני תשע שנים, לשם השוואה, 25% בלבד מהבוגרים פנו לאינטרנט באותו עניין. במילים אחרות, הרשת טיפסה במהירות, תוך פחות מעשור, למעמד המתחרה עם זה של הרופא.

השינוי הזה הופך את מערכת היחסים בין הרופא לחולה מאנכית וחד־כיוונית להדדית יותר, הדברותית יותר, חברותיות יותר ומבוזרת הרבה יותר. עוד נתון מדהים: 61% מכלל החולים פונים לרשת חברתית מקוונת כזו או אחרת כדי לקבל סיוע, תמיכה ומידע. צריך עוד לברר אם העצות והידע הזמינים ברשת אמינים מספיק, אבל רוב האוכלוסייה האמריקאית כבר נתן את התשובה שלו: Web 2.0 הגיע אל מיטת החולה.