מנהל הלמ"ס: דברי האוצר על מדד הדיור הם טענת הקוזאק הנגזל

הוויכוח שפרץ בשבוע שעבר בין האוצר לבין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הולך ומתרחב ובסוף השבוע הוא גלש לחילופי האשמות בוטים בין הצדדים. במרכז הוויכוח ניצבת אחת הפרות הקדושות ביותר בתחום הכלכלי: אמינות חישובי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).

טענת האוצר, שלפיה מדד

"נראה לנו שלטענת האוצר שההצמדה פגעה בהכנסות המדינה", כתב יצחקי, "יש להתייחס כלטענת הקוזאק הנגזל. ההצמדה למדד מסוים מכילה בתוכה סיכונים. הם החליטו על צורת ההצמדה וכאשר ההצמדה אינה פועלת להגדלת ההכנסות ממסים הם מאשימים את המדד. אנחנו מודאגים מכך שגוף מקצועי שאמון על הכנסות המדינה נותן פרשנות שגויה לנתונים ומפיץ אותה ברבים. אם מינהל הכנסות המדינה יבקש את עזרתנו בהסבר על המדדים השונים נשמח לעזור להם".

גם משרד האוצר לא נשאר חייב וביום שישי הוא פרסם תגובה משלו: "אפשר רק להצטער על כך שאיש אקדמיה בוחר להתבטא בעניין מקצועי בסגנון נמוך ובאופן לא חינוכי". גם במישור המקצועי היה לאנשי האוצר מה לומר ליצחקי, והם סתרו אחת לאחת את מרבית טענותיו. הטיעון המרכזי בתגובת הנגד של האוצר מעלה שאלה חשובה במיוחד שמישהו יהיה חייב לתת עליה תשובה מוסמכת.

"בתגובת הלמ"ס", נכתב באותו טיעון, "נאמר כי על בסיס קובץ הנדל"ן חלה כביכול בשנה שעברה עלייה של 5.1% במחיר הממוצע לדירה. אולם בניגוד לטענה זו, לפי קובץ הנדל"ן לא חל שינוי במחיר הממוצע לדירה בשנת 2008 (ההדגשה במקור - א"א). טענת הלמ"ס מלמדת שאין בידיהם כלל העסקאות הכלולות בקובץ הנדל"ן".

יצחקי עצמו אינו מתכחש לעובדה זו ובתגובתו הוא מודה כי טענת מינהל ההכנסות שיש עסקאות נדל"ן נוספות שאינן מדווחות ללמ"ס נבדקת בימים אלה במשרד שע"מ (יחידת המחשב של אגפי המסים באוצר). ושאלת השאלות העולה מכל הסיפור היא לכן זו: עד כמה אמינים נתוני מחירי הדירות של הלמ"ס, המסתמכים, לפי עדותו של מי שעומד בראשה, על נתונים חלקיים בלבד.

הוויכוח על מחירי הדירות

תחילת המחלוקת בין משרד האוצר ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסקירה תמימה למדי שפרסם מינהל הכנסות המדינה באוצר על שוק הנדל"ן בשנת 2008. מהסקירה מתברר כי בשנה שעברה עלו מחירי הדירות החדשות ב־7%, מחירי הדירות מיד שנייה ירדו, ובסיכום כללי נותרו מחירי הדירות ללא שינוי.

בהערת שוליים ציינו מחברי הסקירה כי נתונים אלה סותרים את נתוני מדד מחירי הדירות בבעלות הדיירים שמפרסמת הלמ"ס, שהצביע על עלייה של 11% בשנת 2008. לפי מדד זה, נכתב עוד בסקירה, מתעדכנות לפי החוק מדרגות מס הרכישה שמשלמים רוכשי הדירות. כתוצאה מכך צפויים חישובי הלמ"ס לגרום השנה להפסד הכנסות מגביית מס רכישה בסכום של כ־80 מיליון שקל.

בשיחה עם "כלכליסט" בשבוע שעבר ניסו הממונה בפועל על מינהל ההכנסות, פרידה ישראלי, ומנהלת המחקר במינהל, גלית בן נאים, לאתר את הגורם לפער הגדול בין הנתונים. מינהל הכנסות המדינה, הן הסבירו, מסתמך על קובץ ייחודי המצוי רק בידיו, הכולל את כלל עסקאות הנדל"ן המתבצעות במשק מדי שנה. לעומת זאת, הלמ"ס, לטענתן, מסתמכת רק על חלק קטן מאותו קובץ.