בלעדי - תוכנית משרד האוצר: הטבות לאמהות צעירות שייצאו לעבוד
טיוטת חוק ההסדרים מבטלת את חצי נקודת הזיכוי במס לכל הנשים ונותנת נקודת זיכוי נוספת לכל אם לילדים בני 8-1. כן מוצע לבטל את מכסת העובדים הזרים במסעדות האתניות ולהקים קרן סיוע למפעלים במצוקה במימון העובדים
במסיבת העיתונאים שקיים בשבוע שעבר עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר שר האוצר יובל שטייניץ שהצוותים המשותפים של משרדו ושל ההסתדרות והמעסיקים החלו לעבוד, כדי לגבש ביניהם הסכמות לקראת יצירתה של התוכנית הכלכלית למשק.
ואולם עוד לפני שסיימו הצוותים את עבודתם, כבר העביר משרד האוצר ליועץ המשפטי לממשלה ולמשרדי הממשלה השונים את טיוטת חוק הסדרים לשנים 2009–2010. בפרק התעסוקה, שהגיע לידי "כלכליסט", מפורטת תוכנית הפעולה המדויקת לכמה מעמודי התווך של התוכנית הכלכלית, שהוצגה בשבוע שעבר על ידי נתניהו ושטייניץ.
שטייניץ הדגיש שהמדינה תגביר את המאבק בעבודה זרה, כלשונו, בניסיון להילחם בשיעור האבטלה העולה. בהצעה קובע משרד האוצר שיש לחזור לתוואי המקורי של הפחתת העובדים הזרים המועסקים במשק בענפים מסוימים, כך שבשנת 2010 לא יהיו בהם עובדים זרים כלל, למעט עובדים זרים מומחים בשכר גבוה. בכך מבטל בעצם משרד האוצר החלטת ממשלה שהתקבלה רק בחודש אוקטובר האחרון, שקבעה הקלות בנושא העסקת עובדים זרים בענף המסעדות האתניות.
לפי ההצעה, החל ביולי 2010 לא תורשה כלל העסקת עובדים זרים בענף המסעדות האתניות, למעט עובדים מומחים, שיועסקו בשכר בגובה פעמיים השכר הממוצע במשק. כיום עומדת המכסה לעובדים זרים בענף על 900 עובדים. נוסף על כך, החל בינואר 2010 יחויבו בעלי המסעדות לשלם לעובדים הזרים שכר חודשי של 12 אלף שקל לפחות. צעד זה נעשה למורת רוחם של בעלי המסעדות האתניות, שטוענים זה שנים שהעובדים הישראלים אינם יכולים להחליף את העובדים הזרים בשל המיומנויות הייחודיות הדרושות לעבודה זו. עוד טוענים המסעדנים שהצעד ימוטט את הענף, יביא לסגירת מסעדות אתניות רבות ולכך שאלפי עובדים ישראלים יצטרפו למעגל האבטלה.
בנימין נתניהו ויובל שטייניץ צילום: שאול גולן
גם בתחומים אחרים מבקש משרד האוצר לצמצם באופן ניכר את העסקת העובדים הזרים, בעיקר באמצעות הקשחת הקריטריונים להעסקתם. בתחום הסיעוד, למשל, יוחמרו המבחנים לחולים הסיעודיים שלפיהם הם זכאים למטפלים זרים,
בניסיון לעודד תעסוקת ישראלים בענף זה. בענף החקלאות מציע האוצר לצמצמם בהדרגה, עד שנת 2014, את מספרם של העובדים הזרים מ־23,500 ל־8,000 בלבד. במקביל, קובע האוצר שהאגרות שמשלמים מעסיקי העובדים הזרים יוכפלו, כדי לייקר את עלות העסקת העובדים הזרים.
נוסף על כך מציע האוצר שהחל בחודש יולי לא תותר העסקת עובדים זרים במכרזים ממשלתיים בתחום התשתיות, אלא העסקת עובדים ישראלים בלבד. העסקת עובדים זרים בפרויקטים אלו תותר באופן חריג רק אם יהיה מדובר במומחים שאינם מצויים בישראל, ובשכר גבוה במיוחד.
הפרטת המערך הממשלתי להכשרה מקצועית
במסגרת פרק התעסוקה מציע האוצר להמשיך בהפרטת המרכזים הממשלתיים להכשרה מקצועית. כיום פועלים חמישה מרכזים כאלה ברחבי הארץ. לפי הצעת האוצר, עד סוף אוגוסט 2009 תופסק לחלוטין פעילותם של שניים מהם, בחולון ובירושלים, ובתוך שנה תופסק פעילותם של שלושת המרכזים הנותרים. התקציב למרכזים שייסגרו יועבר לטובת הכשרה מקצועית במקצועות עתירי עובדים זרים, ועובדי המרכזים יפוטרו. במקביל תועבר פעילות ההכשרה המקצועית לגופים חוץ־ממשלתיים.
ביטול חצי נקודת זיכוי במס לכל הנשים
נוסף על כך מציעים באוצר לשנות את הזיכוי במס שניתן כיום לנשים. לפי ההצעה, החל בינואר 2010 תבוטל כליל חצי נקודת הזיכוי במס הניתנת כיום לנשים בישראל. במקביל, מציעים באוצר שנוסף על נקודת הזיכוי שמקבלות נשים בעלות ילדים, תינתן עוד נקודת זיכוי בעבור כל ילד בגילים 1-8. לפי ההסבר לחוק, ימנע הצעד הכפול את האפליה במיסוי בין הנשים בישראל, ויתמרץ לצאת למעגל העבודה, בעיקר אמהות לילדים קטנים.
עלות הצעד מוערכת בכחצי מיליארד שקל בשנה, אולם אין תוספת לתקציב המדינה, משום שביטול חצי נקודת הזיכוי מתקזז עם נקודות הזיכוי החדשות שיינתנו. בתוך כך מציעים באוצר להדק את הפיקוח על מעונות היום והצהרונים בישראל, ובמקביל להרחיב את הסבסוד הממשלתי כך שיקיף גם מעונות יום וצהרונים שכיום אינם זוכים לסבסוד.
מס הכנסה שלילי ותוכנית ויסקונסין יורחבו לכל הארץ
בהמשך להכרזות ראש הממשלה ושר האוצר, וכן שורה של מומחים רבים במשק, יורחבו באופן מיידי תוכנית מס הכנסה שלילי וכן תוכנית ויסקונסין לפריסה כלל־ארצית. הרחבת תוכנית מס ההכנסה השלילי לכל ישראל באופן מיידי משמעותה שעובדים בעלי משכורות נמוכות מכל אזורי הארץ יוכלו להגיש בקשות לקבלת מענק המס כבר עבור שנת 2008, כך שכבר בחודש יולי הקרוב יינתן המענק הראשון. עלות הקמת הרחבת התוכנית היא 700 מיליון שקל. כיום מופעלת התוכנית בארבעה מוקדים בלבד, ועלות הפעלתה מסתכמת ב־150 מיליון שקל. עם זאת, מומחים טוענים שהרחבת התוכנית תסייע להצטרפות בני המעמד הנמוך למעגל העבודה, וכן תגדיל את ההכנסה הפנויה שבידיהם לטובת הגדלת הצריכה הפרטית. גם להקדמת ההרחבה של תוכנית ויסקונסין לפריסה כלל־ארצית מטרות דומות.
הקמת קרן הסיוע למפעלים בתקופת המשבר הכלכלי
בהמשך להסכמים הקואליציוניים בין מפלגת העבודה לבין הליכוד, נכנע האוצר לדרישת ההסתדרות והמעסיקים, ואחד הסעיפים המרכזיים בפרק התעסוקה עוסק בהקמת קרן סיוע למפעלים בתקופת המשבר הכלכלי. למרות ההתנגדות הראשונית של האוצר, אומץ המתווה שהוצע בידי יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. לפי הצעת החוק, בחודש ספטמבר 2009 יגבה הביטוח הלאומי מכל עובד בישראל סכום השווה לערך חצי יום עבודה. במקביל, ייגבה הביטוח הלאומי סכום דומה מהמעסיקים עצמם. באופן זה, עובד המשתכר כממוצע במשק, כ־8,000 שקל בחודש, ייאלץ לשלם עוד 133 שקל לביטוח הלאומי. עובד המשתכר כ־12 אלף שקל בחודש ייאלץ להיפרד מעוד 200 שקל. עקרות בית המשלמות ביטוח לאומי לא יחויבו בתשלום זה. במקביל תעביר הממשלה לקרן סכום בגובה מחצית הכסף שייגבה בידי הביטוח הלאומי מהעובדים ומהמעסיקים.
מצטיינים בעקביות
בתוך כך נסוג משרד האוצר מכוונתו להפסיק כליל את שידורי הטלוויזיה החינוכית. במקור ביקשו במשרד להפסיק את שידורי ערוץ החינוכית בערוצים 1 ו־2 החל בחודש מרץ 2009. אולם בהמשך הוחלט במשרד לשנות את ההצעה המקורית, ולפעול לשילוב החינוכית ברשות השידור, למרות התנגדות הנהלת החינוכית. כיום מתוקצבת הטלוויזיה החינוכית בכ־100 מיליון שקל בשנה, והיא כפופה באופן ישיר למשרד החינוך. לפי ההצעה, יושלם המהלך עד סוף שנת 2009.
נוסף על כך, האוצר מבטל את כוונתו המקורית לחייב עקרות בית לשלם דמי ביטוח בריאות, וכן מבטל את כוונתו המקורית למחוק את העבודה בתחנות דלק מרשימת העבודות המועדפות המזכות חיילים משוחררים במענק כספי.
