נדחתה בקשת אלי רייפמן לעיכוב ביצוע צו כינוס הנכסים נגדו
רייפמן טען כי השופטת ורדה אלשיך התעלמה ממסת הנכסים שלו בעת מתן צו הכינוס. אלשיך: "החייב סבור שדי שירשום בלקוניות שנכס פלוני שווה מאה מיליון דולר וכבר בית המשפט יקבל את דבריו כתורה למשה מסיני"
השופטת ורדה אלשיך דחתה את הבקשה שהגיש לה אלי רייפמן לעיכוב ביצוע צו כינוס הנכסים נגדו.
לדברי אלשיך, צירוף הנספח לבקשה אשר אמור היה "להאיר את עיני בית המשפט" בדבר נכסיו הרבים של רייפמן בהיקף 190 מיליון דולר, איננו אלא רשימה לקונית של נכסים, כמעט בלא כל פירוט
אלשיך מתחה ביקורת על כך שרייפמן האשים את עורך דינו לשעבר, עו"ד שלמה ארדמן, בייצוג בלתי הולם. לדבריה, הדבר דומה לכך שרייפמן "גילה בדיעבד שהסכמים עליהם חתם מול נושיו היו נגועים בתרמית". לדברי השופטת: "גדול הפרקליטים היה מתקשה להביא ולהניח בפני בית המשפט יש מאין. עו"ד ארדמן עשה מלאכה ראויה וטובה, בנסיבות אותן 'צייד' אותו החייב".
רייפמן הגיש היום (ה') בקשה דחופה לעכב את ביצוע פסק הדין שמסרה אתמול השופטת, לפיו ניתן צו לכינוס נכסיו ומונה לו מנהל מיוחד. רייפמן ביקש לקיים דיון במעמד הצדדים בנושא ולאפשר לו להגיע להסדר עם נושיו או לפעול באופן אחר לפרוע את חובותיו באופן שיביא לביטול הצו. רייפמן ציין בבקשה כי ככל שזו תדחה, בכוונתו לערער לבית המשפט העליון.
כפי שפורסם הבוקר ב"כלכליסט", הבקשה מנומקת בכך שהשופטת התעלמה ממסת הנכסים של רייפמן, בשיעור של למעלה מ-190 מיליון דולר, אשר הינה הרבה מעבר לחובותיו. לדבריו, פסק הדין של אלשיך מתעלם לחלוטין מדרישת סעיף 14 לפקודת פשיטת הרגל הדורש כי ביהמ"ש ידחה בקשה לכינוס נכסים אם החייב הראה שהוא יכול לשלם את חובותיו.
עוד טען רייפמן, אשר החליף בימים האחרונים את עורכי דינו, כי קיבל יצוג לקוי ובלתי הולם בדיון שהתקיים בתחילת השבוע. לדבריו, הוא היה מנהל את הגנתו באופן שונה לחלוטין וממציא לבית המשפט חוות דעת חשבונאית והערכת שווי בדבר נכסיו ומציג טבלאות השוואה בין הריבית אותן התחייב לשלם לבין אלו המקובלות כיום במשק.
לטענת רייפמן, מכיוון שיש לו נכסים רבים, לא ניתן להורות על צו לכינוס נכסיו גם אם הוא נקלע למצוקה תזרימית, לבקשת גורמים שאינם מחזיקים בבטוחות על נכסים ספציפיים אלא מעלים כלפיו טענות חוזיות בלבד.
לדברי רייפמן, משמעות המצב אליו נקלע בעקבות ההחלטה היא כי "על המבקש, נשיא של חברה ציבורית אותה הקים וייסד במו ידיו ומהונו הפרטי הראשוני, מוטל אות קין של פושט רגל ועליו להתנהל כפושט רגל, כחדל פירעון וכל זאת בשל שביקש לשמר את מקום עבודתם של 6,000 עובדי החברה ולהגן עליהם מפני השתלטות עוינת שכל מטרתה המוצהרת מימוש נכסי החברה".
עוד טוען רייפמן כי הוא "אינו שונה מטייקונים אחרים במשק ומחברות ציבוריות אשר הונם הצטמק בעת האחרונה ואין כל ספק כי אין מקום להגדיר את כולם פושטי רגל". לדבריו, נטילת הלוואות בריבית גבוהה בשוק האפור אינה מהווה ראיה לפשיטת רגל.
לפי מצבת הנכסים לה טוען רייפמן, ואשר לדבריו בית המשפט התעלם ממנה בעת שנתן את צו הכינוס, יש לו זכויות בשווי כ-39 מיליון דולר במפעל בפולין, 4 מיליון דולר בגין שווי מגרש בסביון המשועבד לטובת שלי נרקיס, שני מכרות בנמיביה בשווי 120 מיליון דולר, מכרה פחם שערכו 35 מיליון דולר ומניות אמבלייז, ששווין נאמד בכ-14 מיליון דולר.
רייפמן מיוצג על ידי עורכי הדין דורון אפיק ושלומי תורג'מן.
