הרוזנשטיינים של אורן, האטימות של לינדנשטראוס והגמישות של כאלו

שוקי אורן

במשרד האוצר לא מפסיקים לחשוב איך להוציא את המשק מהמשבר הכלכלי. מה חדש בזה? החידוש טמון בכך שבאוצר לא סתם חושבים איך להוציא את המשק מהמשבר, אלא איך לעשות זאת בלי להוציא שקל מהכיס. קחו למשל את הרעיון האחרון מבית מדרשו של החשב הכללי שוקי אורן, שלפיו

אם אורן לא היה איש רציני ומוערך, היתה הצעתו מושלכת כלאחר יד לפח הזבל של הרעיונות ההזויים. אבל אורן נחשב לאיש רציני ולכן מטרידה המחשבה שהוא אפילו משתעשע ברעיון מסוג זה. בעידן של מלחמה עולמית בהלבנת הון שהושג בדרכים אפלות - מעסקי סמים עד סחר בנשים - אין שום סיבה שישראל תיהפך למקלט פיננסי לכל פושע. אם תתקבל ההצעה הזו, יוזרמו לכאן מיליארדים ממקורות מפוקפקים, שישמשו את בעליהם לרכוש עסקים לגיטימיים.

כאילו לא חסרים לנו המולנרים, האברג'ילים והרוזשנטיינים שחיים כאן ומרוויחים לא רע (ושלא יהיה ספק, כל אחד מהם הוא איש עסקים מכובד וראוי) שאנחנו צריכים לייבא חברים חדשים מבחוץ.

מיכה לינדנשטראוס

"יודגש כי במשרד מבקר המדינה אין תוספת תשלום עבור כוננות, שכר עידוד, משכורת לחודש ה־13 או מענקים".

במילים אלו בחרו אנשי משרדו של מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס להגיב על הידיעות בדבר העלאת השכר המתוכננת לעובדים בשיעור של 5%. מה נאמר, באמת מסכנים שם אצל מבקר המדינה, תנאים איומים. בכל פעם שאנחנו חושבים שראינו את קצה גבול האטימות של המגזר הציבורי לנוכח המשבר הכלכלי, בא מישהו חדש ומבהיר לנו שטעינו.

כיצד יוכל מבקר המדינה הנכבד לבוא ולמתוח ביקורת על הבזבוזים והחגיגות, כשאצלו בבית אין דין ואין דיין. בעוד במגזר הפרטי ממשיכים לפטר בסיטונות ומקצצים בשכר בעשרות אחוזים, במגזר של מבקר המדינה מתלוננים על משכורת 13 ועל אי־תשלום עבור כוננות. רק השבוע נשא המבקר הרצאה במרכז הבינתחומי בהרצליה ואמר כך: "המבקר אינו קובע את המדיניות הכלכלית של הממשלה, אך הוא רשאי לבחון אותה... אם ראשי הפירמידה הממשלתית חטאו בעיוורון ובקהות חושים, חובה עליו להתריע על כך, להרים את קולו באמצעים המצויים בידיו, גם אם הם מצומצמים". אין ספק, אדוני המבקר, כל מילה בסלע.

חזי כאלו

בבנק ישראל אין רגע דל. ההנהלה והעובדים רבים ביניהם מי יותר קשוב לרחשי הלב של הציבור. הוויכוח כעת הוא מי יראה בציבור כאילו הוא מוכן לוותר יותר כשמדובר במענק המצוינות השערורייתי לעובדים (ראו ידיעה בעמוד 3). לפני כחודשיים העובדים הציעו לוותר על חצי מיליון שקל, אבל ההנהלה התנגדה והציעה לבטל את כולו. עכשיו העובדים כבר מציעים לוותר על יותר ממיליון שקל, ההנהלה אפילו לא מוכנה לדון בנושא. לכאורה, היינו צריכים להסיר את הכובע בפני שני הצדדים, אבל בפועל, כרגיל, המציאות קצת שונה. המלחמה האמיתית היא על הניהול בבנק. ההנהלה בראשות המנכ"ל החדש חזי כאלו רוצה גמישות ניהולית, שתאפשר לה לתת בונוסים רק לעובדים שהצטיינו באמת. העובדים דורשים שהבונוס יינתן לכולם. כדי שזה יקרה הם מוכנים לוותר על הרבה כסף (במקום שמעטים יקבלו הרבה, כולם יקבלו מעט). המאבק הזה לא מכבד את העובדים ולא את ההנהלה. טוב יעשו אם יחליטו לוותר על הגמישות הניהולית מחד ועל הכסף מאידך ולשמור את המענק והדיון עליו לימים יפים יותר.