בלעדי: פישר גיבש תוכנית כלכלית מקיפה בלי לשתף את האוצר
בין הצעדים המתוכננים: הגדלה זמנית של הגירעון בתקציב, דחיית השקעות לא חיוניות, סיוע למובטלים ולמפעלים במצוקה והגדלת כמות הכסף במשק. נתניהו מעודכן בפרטי התוכנית, שתוצג בימים הקרובים לבכירי האוצר ולציבור
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, מגבש באחרונה עם בכירים בבנק תוכנית כלכלית מקיפה, שתוגש לממשלה החדשה מיד עם כינונה. ל"כלכליסט" נודע כי בצד צעדים בתחום המדיניות המוניטרית, שבאחריות בנק ישראל, כוללת התוכנית גם צעדים בתחום מדיניות התקציב, שבאחריות האוצר - אף שזה אינו
ככל הידוע, הנגיד פישר דיווח על עיקרי התוכנית המתגבשת לראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו בפגישה שקיימו השניים לפני כעשרה ימים. פרטי התוכנית עדיין לא גובשו סופית, ועם השלמתה אמור בנק ישראל לחשוף אותה לציבור - ככל הנראה כבר בימים הקרובים.
ואלה עיקרי התוכנית המתגבשת:
הגדלה זמנית של מסגרת הגירעון
הגירעון בתקציב צפוי להיות השנה גדול פי חמישה מהמתוכנן ולהסתכם בכ־40 מיליארד שקל. כמעט כל העלייה בגירעון נובעת מירידה בהכנסות ממסים, נתון חיצוני שאי אפשר לנטרלו. בנק ישראל יציע לממשלה לא לקצץ במסגרת הכוללת של התקציב, ובכך לאפשר גידול זמני של הגירעון. בדרך זו יופעלו "המייצבים האוטומטיים" שיאפשרו לממשלה להזרים יותר כסף למשק.
דחיית ביצוע פרויקטים שאינם מחוללי צמיחה
כדי לא לחרוג בצד ההוצאות בתקציב, יהיה על הממשלה למצוא מקורות מימון להוצאות הלא מתוכננות שנוצרו בחודשים האחרונים, כמו תוכנית ההאצה, תוכנית ההתערבות בשוק ההון, סיוע למגזרים שונים ומימון המלחמה בעזה. אחת מדרכי המימון שיציע בנק ישראל לממשלה היא לשנות את סדרי העדיפויות בתקציב, ולדחות את ביצועם של פרויקטים שאינם מחוללי צמיחה.
הקלות למובטלים וסיוע למפעלים בהאטה
כדי להתמודד עם גל האבטלה הגדול שבדרך יציע בנק ישראל לממשלה שורת צעדים למדיניות כוללת בשוק העבודה. בין היתר מדובר במתן הקלות למובטלים (הן בזכאות לקבלת דמי אבטלה והן בהארכת תקופת תשלום דמי האבטלה) ובגיבוש חבילת סיוע למפעלים הנמצאים בהאטה זמנית בפעילות. צעדים אלה יצטרפו לפעולות אשר בהן הממשלה נוקטת כבר, כמו הרחבת ההכשרה המקצועית. על פי הערכות בנק ישראל, שיעור האבטלה הממוצע במשק יסתכם השנה ב־7.6%, נתון שמשמעותו שיעור אבטלה של יותר מ־8.5% בסוף השנה.
דחיית ביצוע השלב האחרון של הפחתות המסים
השלב האחרון במהלך הרב־שנתי של הפחתות המסים אמור להתבצע בתחילת השנה הבאה. העלות הכספית של כל הפחתת מסים שנתית מסתכמת בכ־3.5 מיליארד שקל. ביטול המהלך שבוצע השנה כרוך בחקיקה ראשית (אישור כפול, של הממשלה ושל הכנסת) ולכן אינו עומד על הפרק. בנק ישראל צפוי להמליץ לממשלה לדחות את ביצוע מהלך הפחתת המסים הבא, המתוכנן לתחילת 2010.
הגדלת כמות הכסף במשק
בנק ישראל יפסיק באופן זמני את הפחתות הריבית ויבחן את השפעת ההפחתות האחרונות על היקפי האשראי ועל גובה הריבית לטווח קצר במשק. המהלך הבא אשר יבצע הבנק יהיה הגדלת כמות הכסף במשק ("הקלה כמותית"). הוא יעשה זאת באמצעות ספיגה חלקית בלבד של הכספים אשר הוא מזרים לשוק לצורך רכישת האג"ח הממשלתיות. הגדלת כמות הכסף במערכת הפיננסית אמורה לגרום להורדת הריבית הבנקאית לטווח קצר, ללא הפחתה נוספת של ריבית בנק ישראל.
רכישת איגרות חוב קונצרניות
אחרי המהלך של רכישת אג"ח ממשלתיות, בנק ישראל מתכוון להרחיב את המהלך ולרכוש בבורסה גם אג"ח קונצרניות. מטרת מהלך זה היא לנסות להחיות את שוק האשראי החוץ־בנקאי. רכישת האג"ח הקונצרניות על ידי בנק ישראל תעלה את מחירן ותוריד את הריבית עליהן; בדרך זו יוכלו החברות הגדולות במשק לשוב ולהנפיק איגרות חוב, דבר אשר יקל את הלחץ על שוק האשראי הבנקאי.