מתבונן: עצות בעידן הדיגיטלי

לשאלה מאין יבוא עזרי יש היום, אם כן, תשובה ברורה - עזרי מעם ויקיפדיה. הפופולריות של רק גדלה והולכת, כפי שמעיד למשל המקום הגבוה תמיד של ויקיפדיה בתוצאות החיפוש של גוגל. האנציקלופדיות המקוונות אלו הן הכתובת לעזרה בהכנת שיעורי בית, ליישוב התערבויות, לחיפוש אחר פתרון לבעיה עסקית, או רפואית או טכנית, לקבלת מענה לשאלות מציקות או להשבעת הסקרנות.

במקביל צומח בעולם סוג אחר של אתרי מידע, יומרניים פחות אבל בעלי נפחי פעילות מרשימים למדי. אלו הם אתרי השאלות והתשובות הפומביות, שבהם כולם מוזמנים לשאול - ולענות. כמה מהאתרים הבולטים בתחום הם Mahalo, AskVille מבית אמזון, Yedda.com (שנולד בישראל אבל פועל באנגלית), Answerbag, Answerology של מעצמת התקשורת הרסט, ואפילו האתר QnA ברשת Live של מיקרוסופט, שמהווה הד למסורת השו"ת היהודית. כל מפעילי האתרים האלה הבינו את מה שגם הרבנים כנראה היטיבו להבין: לשאלות ותשובות יש הצדקה עסקית.

כל שאלה באתרי השאלות מוצגת בצד התשובות המצטברות, והן מצטברות. אין אחריות לאיכותן, אבל יש אחריות כמעט מלאה שלכל סיר יהיה מכסה ולכל שאלה יינתן מענה. רובן המפתיע של התשובות נכונות, ורוב העצות טובות, תומכות, אפילו מחממות את הלב. אבל יש גם הרבה זבל.

אם זהו המקור שעליו נסמכים התלמידים בהכנת שיעורי הבית, אם משם נלקחות תובנות הנוגעות לטיפול רפואי או להתנהלות העסקית, אם זוהי המשענת המחליפה את הסבתא בענייני הלב וניהול הבית - יש בהחלט סיבה לחשש. מאחר שאי אפשר ולא רצוי לסגור או לאסור, צריך בהחלט ללמד את עקרונות האוריינות: על מה אפשר לסמוך ומתי.

להבדיל מויקיפדיה, באתרי השאלות לא בודקים את התשובות, מוסיפים ומשפרים. לגולשים יש פחות כלים של ניהול, פיקוח ועריכה. אין מוצר סופי, אין סדר כמו בפורטלים נושאיים. אין גם ערכים משותפים, הדוגלים בניטרליות, בפתיחות או בכללי קניין רוחני נוקשים. אין פרויקטים משותפים של טיוב התוכן או מאמצים קבוצתיים לכסות תחומים מסוימים. במילים אחרות, אין שם קהילה. לכן גם אין כמעט דיאלוג, ואין שימוש בגוף ראשון רבים, כמו אצל אנשי ויקיפדיה. מנגד, האווירה באתרים האלה הרבה יותר פתוחה, פחות מעונבת. זה קרנבל של שואלים ומשיבים. דווקא חוסר הסדר הוא חלק מהקסם, לא רק מקור האיום.

האיש החושב. לז'אנר השו"ת יש הצדקה עסקית צילום: shutterstock

לאור ההבדלים האלה, ההתפתחות האחרונה מעניינת במיוחד. מייסד ויקיפדיה, ג'ימי ויילס, החליט להיכנס גם הוא לזירת השאלות והתשובות, והקים את wikianswers - answers.wikia.com. הוא לא רק נכנס לשדה צפוף, הוא גם מתנגש באתר שאלות ותשובות אחר, ישראלי במקורו, שנקרא WikiAnswers - wiki.answers.com.

יאהו היא גם המובילה ביצוא הפורמט לשפות שאינן אנגלית. בצד אתרים עצמאיים שמקורם בקוריאה, בסין, בדרום אמריקה ובאזורים אחרים, יאהו מפעילה יותר מעשרים גרסאות בשפות נוספות. דווקא בעברית הסוגה הזאת פחות מפותחת, ואינה זוכה לפופולריות דומה לזו שנרשמת בשאר העולם. האם אנו מסתפקים בשאלות ותשובות באנגלית? האם יש לנו פחות פנאי או סבלנות לעניין? האם אנחנו פחות סקרנים? הרי איש לא יחשוד בנו שאנחנו לא ששים לתת תשובות או להציע הצעות - בכך אנחנו דווקא מצטיינים. האם במקום להיות חכמים, רשעים או תמים, אנחנו בעצם אלה שאינם יודעים לשאול? ואולי זה דווקא שאנחנו לא יודעים לשאול ברשת?

זה מזכיר לי את הבדיחה החבוטה על הילד שלא מפסיק לשאול. "אבא למה השמים כחולים?", הוא שואל, ואביו עונה: "לא יודע". כעבור כמה דקות הוא שואל שוב: "אבא, למה הדשא ירוק?". "לא יודע". והילד בשלו: "אבא, למה כלבים נובחים?". "לא יודע". לאחר הרהור שואל הילד: "אבא, זה בסדר שאני שואל אותך כל כך הרבה שאלות?". והאב עונה: "שאל, בני, שאל. אם לא תשאל איך תדע?".