שרגא ברוש: אני לא מאמין לשר האוצר ולא סומך עליו
נשיא התאחדות התעשיינים: "התכנית להאצת הפעילות הכלכלית שהציג משרד האוצר היא אפילו לא תכנית לבלימת המיתון. זו לא האצה אלא אחיזת עיניים. לצערי, הנגיד הוא המנהיג הכלכלי היחידי"
"אנחנו צופים שבשנה הקרובה הצמיחה בישראל תסתכם רק ב-0.8%, לעומת צמיחה גבוהה בשנים האחרונות. במלים אחרות, זו צמיחה שלילית לנפש של כמעט אחוז. בשנת 2009 אנחנו נהיה במיתון, ולכן הנושא של עידוד המשק מקבל משמעות חשובה מאד", כך אמר היום (ב') נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, במפגש עם תא הכתבים הכלכליים בירושלים.
שרגא ברוש. "באוצר לא מוכנים להחליף את הדיסקט" צילום: שאול גולן ברוש תקף בחריפות את שר האוצר, רוני בר-און, והציג את תחזיות התעשיינים לשנת 2009. "אני לא מאמין לשר האוצר שלאחר שתכנית ההאצה תאושר, הוא יזרים כספים נוספים למשק באופן מיידי במידה שהמשבר יחריף. לאנשי האוצר יש אידיאולוגיה והם לא מוכנים להחליף את הדיסקט. לצערי, נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הוא המנהיג היחידי שעומד כיום בחזית הכלכלה. הוא אוסף נתונים, מעבד אותם, ולא נשאר שבוי לקונספציות של עצמו ופועל בכיוון הנכון בהתאם למציאות", אמר ברוש.
התעשיינים: גידול של 8% בייצוא
על פי התעשיינים, בשנת 2008 הגידול בייצוא יסתכם בכ-8%, שעיקרו נובע ממימוש חוזים קיימים מהשנה שעברה. לעומת זאת חוזים התעשיינים ירידה ריאלית בצמיחת הייצוא בהיקף של 4% בשנת 2009.
בתחום התעסוקה, התעשיינים חוזים זינוק חד בשיעור האבטלה, עד לרמה של 8.4%, שהם כ-235 אלף עובדים, כלומר תוספת של כ-67 אלף עובדים למעגל האבטלה.
לשם השוואה, תחזית האבטלה לשנה הנוכחית עומדת על 6.3%. על פי ברוש, מתחילת השנה כבר פוטרו במשק כ-6,000 עובדים. גם בתחום הצריכה הפרטית, שמשמשת אחד ממנועי הצמיחה של המשק, התעשיינים צופים נסיגה משמעותית. להערכתם, לראשונה מאז שנת 84', תהיה צמיחה שלילית בצריכה הפרטית, בהיקף של 0.6%.
"השמירה על מקומות עבודה - בנפשנו"
"השמירה על מקומות העבודה ויצירת מקומות עבודה חדשים הם דברים שבנפשנו. היום תוצג רשת ביטחון כלשהי, חבל לי שאני לא שומע על רשת ביטחון כלכלית, למעסיקים ולעסקים. התכנית להאצת הפעילות הכלכלית שהציג משרד האוצר היא אפילו לא תכנית לבלימת המיתון. זו לא האצה אלא אחיזת עיניים", אמר ברוש.
לדבריו, "התרענו על המצב כבר בינואר השנה, אבל איש לא עשה שום דבר בכיוון. שר האוצר חזר ואמר כל הזמן שהמשבר עדיין לא כאן, וכי מוקדם מדי להתערב. אנחנו צופים ש-67 אלף עובדים ימצאו את עצמם מחוץ למעגל העבודה, בין אם משום שיפוטרו ובין אם משום שלא ימצאו מקומות עבודה. אבל האוצר לא עושה שום דבר בנידון, וזו פשוט שערורייה.
"שר האוצר הנוכחי לא מבין את הדברים כפי שצריך. מנגד, נדמה שבנימין נתניהו מבטיח לעשות מהלכים משמעותיים הרבה יותר אם הוא יבחר לראשות הממשלה. רק שאנחנו לא יכולים לחכות לנתניהו, משום שאנחנו זקוקים לסיוע היום".
"הקדמת הבחירות - משגה הסטורי"
ברוש התייחס גם לטענות כי הוא מוביל מהלכים בשיתוף עם ראש הממשלה מאחורי גבו של שר האוצר. "אנחנו טוענים כי הקדמת הבחירות היא משגה היסטורי. ניסינו להגיד את זה לצמרת המערכת הפוליטית ערב קבלת ההחלטה על כך. אמרנו להם כי בשעה זו נדרשת אחדות ויש לחשוב על המשק ולא על הכיסאות. אולם מרגע שההחלטה התקבלה, הבנו שהאוצר מוכרח להוביל מהלך, אלא שהאוצר סירב, ולכן פנינו לראש הממשלה, שהזמין אותנו לדיונים רציניים עימו", אמר ברוש.
ברוש לממשלה: "תתעוררו"
עוד הוסיף ברוש, כי "אנחנו מדינה קטנה עם משק קטן ואנחנו יכולים לנווט את הספינה למקומות נכונים. גם בנושא ההשקעה בתשתיות: ללא קביעת לוחות זמנים ברורים בחקיקה, אנחנו יודעים שכל המיליארדים לא יספיקו משום שהחסמים הבירוקרטים יקשו על הוצאת הפרויקטים לפועל.
נתניהו. ברוש: "אנחנו לא יכולים לחכות לו" צילום: עטא עוויסאת "בלי לדאוג לכלכלה הריאלית, לעסקים ולמקומות העבודה, הבעיה תהיה פי כמה וכמה יותר קשה. הקריאה שלי אל הממשלה היא 'תתעוררו'. במקום זה האוצר שם רגליים והפקידים כותבים מכתבים. במדינה אחרת הם היו מפוטרים למחרת היום. כרגע רק בודקים מי יצליח לכופף למי את הידיים".
בהתייחסו למשבר בתחום האג"ח הקונצרני, אמר ברוש כי "אין לי ספק שיצטרכו לסייע לחברות שהשקיעו בארץ והנפיקו אג"ח קונצרניות. אלה שהשקיעו כאן בארץ מעסיקים אלפי עובדים ולכן חובה לסייע להם".
ברוש גילה במפגש את הנושאים עליהם הגיע להסכמה עקרונית עם ראש הממשלה במפגש לפני שבוע וחצי. "סיכמנו על רשת ביטחון דיפרנציאלית לפיה הפורשים בשנים הקרובות יקבלו הבטחה לתשואות גבוהות יותר מאשר עובדים שצפויים לפרוש בתוך תקופה ארוכה יותר. עוד סיכמנו על הקמת קרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בהיקף של מיליארד שקלים בכל הבנקים, ללא מכרז, על מנת שהבנקים ימנפו את הערבות הזו לחמישה מיליארד שקלים. גובה ההלוואה יהיה בגובה 16% מהמחזור השנתי של כל משק. לבסוף סוכם על הקמת צוותים משותפים לאוצר, למעסיקים, להסתדרות ולמשרד ראש הממשלה, על מנת לשים נושאים נוספים על סדר היום.
